יום הכיפורים תשע"ו

ילדי קיץ 67 וילדי חורף 73 הגיע תורנו לקיים את ההבטחות...

ביום זה של ערב היום הכיפורים כאשר צצים סיפורי המלחמה ההיא שעבורנו הם זיכרון ילדות חקוק לצד קדושת היום והנכונות לגלות קצת יותר סובלנות וקצת יותר אורך רוח אני מזמין את כולנו לקחת אוויר ולהחליט לשנות כיוון.

בעולם החינוך וההורות ישנן מספר אמיתות שכמעט ואין חולקים עליהן כדי שילד יתפתח בחופש ויהיה חברותי ובעל ביטחון עצמי עם תחושת שייכות ונכונות לחלוק עם האחר יש להגדיר גבולות ברורים ובתוך הגבולות לדאוג לסביבה מאפשרת, תומכת, מעצימה שילוב זה הינו הבסיס לכל הצלחה... יודע גם כל איש חינוך שכאשר הגבולות אינם ברורים הילד ינסה לאתגר את הגבולות בכל הזדמנות ויגדל כילד חסר ביטחון בעולם הנראה לא מבולבל וכאוטי. הילד יתקשה ליצור קשרים חברתיים ויתקשה לפתח תחושות של שייכות ונתינה

יחסנו עם שכיננו והאוכלוסיות המוסלמיות/ נוצריות/ דרוזיות שבקרבנו אינם שונים במהותם ....יצרנו כללי משחק שאינם ברורים ומשתנים מדי שבוע – עצי זית מותר לעקור אבל לא יותר מדי, בקבוקי תבערה מותר לזרוק אם אין נפגעים, מותר לפלוש לקרקע פרטית בחסות הממשלה ובתנאי שהבעלים הם ערבים, צריך להרוס כל בניה בלתי חוקית אך לא נאפשר דרך לבניה חוקית לערבים ולא נהרוס באמת ליהודים, הגבולות המסומנים לאוכלוסייה אחת אינם דומים לגבולות של הקבוצות האחרות ואנחנו לא משכילים להעניק אקלים של צמיחה, שוויון וטיפוח.... התוצאה כאוס תמידי וניסיון לבדיקת גבולות מתמיד על ידי כל המשתתפים במשחק מוסלמים, דרוזים, בדואים ויהודים.

הצורך לשמור על ריבונות המדינה הוא ברור ומובן מאיליו וכחלק מכל תהליך חינוכי/ חברתי יש לצייר את הגבולות בצורה ברורה ובלתי משתמעת לשתי פנים עבור כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית – תפיסה זו הי באחריותה של מערכת הביטחון ושל גורמי אכיפת החוק. בתוך הגבולות יש לאפשר סביבה אמפטית, תומכת, משתפת היוצרת אחדות גורל - וזו אחריותם של משרד החינוך, משרד התרבות והספורט, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, משרד הפנים.....

אמר פעם איינשטיין שרק טיפש יעשה שוב ושוב את אותן הפעולות ויצפה בכל פעם לקבל תוצאה אחרת אם לא נשכיל, אנחנו , לשבור את מעגל ההקצנה, לצייר גבולות ברורים אך לאפשר שותפות בהזדמנויות ובצמיחה לא נוכל להסתכל לילדנו בעיניים ולומר שעשינו הכל כדי להתקדם בכיוון הנכון ושוב נצטרך לעמוד בכל שנה ולומר עוד קצת סליחה......

בגרות חמש נקודות על אומת הסטארט אפ

לאחרונה מתנהל קמפיין נמרץ בעד לימוד מקצוע המתמטיקה בהיקף של חמש נקודות ומקצועות הפיסיקה והמדעים ברמה של חמש נקודות –

אחת הטענות המשמעותיות הנשמעת בהקשר זה היא כי אומת ההזנק מחייבת מהנדסים ואנשי תוכנה ברמה גבוהה ( וזה נכון) אבל....

רעיונות מבריקים ההופכים לחברות נולדים במוחם של חולמים שאינם מפחדים מכישלונות ומתשובות שליליות, חולמים השומעים את כל ההזהרות ועדיין מלאי ביטחון כי יוכלו למצוא את הפתרון, חולמים המוכנים להקדיש לילות כימים  כדי למצוא את הפתרון– קוראים לזה אינטליגנציה רגשית וכישורי חיים.

חברות הזנק עולות וצומחות על בסיס מנהיגות והובלה של יזם המסוגל להדביק בהתלהבותו את המהנדסים והמתכנתים לעבוד יומם ולילה לפתרון הבעיות, יזם המסתכל על הקשיים ומוצא מעקפים, יזם הפועל גם כשכולם כבר עייפים והולכים לישון – קוראים לזה פעילות בתנועות נוער, של"ח, מועצת תלמידים.

חברות הזנק, במרבית המקרים, נדרשות לחשיבה מולטי דספלינרית, לחשיבה מחוץ לקופסא ולעבודת צוות בכדי להתגבר על הקשיים ולפרוץ דרכים חדשות ובלתי מקובלות – קוראים לזה PBL , למידה הוליסטית, מדעי ההתנהגות ומדעי החברה, חשיבה יצירתית.

חברות הזנק – בדרך כלל – דורשות חשיבה פורצת דרך במימון פעולתן והגעה לקהל המטרה שלהן אחרת הן אינן מצליחות לממש את הפוטנציאל ונשארות עם הרעיון ללא מוצר– קוראים לזה חינוך פיננסי ושיווק

חברות הזנק, בכדי להתמודד עם הקשיים בארץ, נדרשות לשורשים ולסיבה להמשיך לפעול בארץ ולא להפוך לחברות אמריקאיות – קוראים לזה היסטוריה, שעורי חינוך, תנ"ך.

..... ואז צריך מהנדסים, מדענים ואנשי תוכנה... אבל אם כבר יש לך חמש נקודות אז מה הבעיה לעבור בגרות במתמטיקה/ מדעים / מדעי המחשב זה רק עניין של חלום והתמודדות עם כישלונות ואמונה בצדקת הדרך

גילוי נאות אני בהחלט נמנה עם קהילת חובבי המדעים והמתמטיקה ואני מוצא יופי רב במקצועות אלו והנני מודה כי רוב ימי אני מעורב בחברות הזנק בתחומים שונים ובדרך כלל אין קשר בין שתי אהבות אלו...

ראש השנה תשע"ו - תודה על רגעי הקסם

הנה ראש השנה כבר מציץ מעבר לסופ"ש פתאום הוא מגיע. אכן כמו כל שנה אך תמיד בהפתעה, החום עדיין כאן אבל קצת פחות, והבוקר עדיין חמים אבל גם ריח קריר באוויר...

השנה ברצוני לנצל את היום המיוחד של תחילת השנה לומר תודה (לסליחות והבטחות יהיה זמן עוד מעט), לאנשים ואירועים שנגעו בי  בקסמם במהלך השנה והשפיעו על דרכי ומעשי, לעתים הנגיעה הייתה ללא ידיעתם כמו רגע קסם שקרה וחלף. וזו ההזדמנות לומר תודה לרגעי הקסם שהופיעו..

תודה לי, על תעתועי המח שהובילו אותי לטעות בגילי שלי ביום הולדתי ולקבל שנה של חיים במתנה – שנה שאפשרה לצמוח ולחוש ללא פחד, שנה שאפשרה להתגבר על כישלונות ולפרוץ לדרכים חדשות, שנה שאפשרה לחוות את החיים בעוצמות חדשות.

תודה לשותף למילואים ולדרך שפשוט אמר "אתה לא ישן מספיק" במהלך צוק איתן, ומאז אני ישן מעט יותר והחיים קצת קלים יותר והמחשבות אבודות פחות ואפילו הירדמויות על ההגה הפכו יותר נדירות.

תודה לחבר אשר זרק את המשפט "שבהרזיה, הכל בראש.....ותודה לשותף להפלגה – שלימד אותי שניתן לאכול כמויות קטנות ולהיות שבע ועדיין ליהנות מהמזון. בזכותם  נפרדתי מקילוגרמים מיותרים והבטן הריבוע הפכו מאותגרים.

תודה ענקית לחבר שהזמין אותי לשבועיים של הפלגה כמעט ללא חופים וללא עצירה וחייב אותי לקחת הפסקה למחשבה תכנון והעצמה מול מרחבי הים הגדול ובעיקר להיזכר עד כמה הים הוא חבר.

תודה לשתי מנהלות בתי הספר אשר הראו אמונה והביאו אותי לחגיגה של למידה והוראה תוך שיבה אל המקצוע האהוב ולעמידה מול הכיתה.

תודה לתלמידים שבשעות של השקעה ועשרות שאלות חייבו אותי לחדד את החושים והמחשבות ובעיקר להמשיך ללמוד

תודה לשותף לדרך שעל ערמת קלמנטינות הצליח לכוון מחשבות ולהתוות דרכים חדשות....

תודה לכל הרגעים הקסומים שהופיעו השנה ואת הדרך בונים מדרגב אחר מדרגה

הלוואי שהשנה הבאה תהיה מרתקת ומלאה לפחות כמו קודמתה.....