גינה לי גינה לי גינה לי חביבה

לאורך כל חיי אבי הקפיד לטפח גינה, בחצר, בעציצים, ליד ביתו. בילדותי נהגתי לעבוד, לעיתים, אתו ואף זכיתי בפינה בחצר לגדל ירקות. אחד הדברים המהותיים שנשארו בתודעתי מאז הוא שעשבים שוטים גדלים בגינה לא מטופחת וככל שמותירים להם לגדול קשה יותר לסלקם בסוף כי קצב ההתפשטות שלהם מהיר ומדבק והם נוטים להכות שורשים עמוקים המקשים על עקירתם. טיפול בעשבים שוטים חייב להיות עקבי לאורך זמן ובכל פעם כשהם רק צצים ככה לא צריך לדאוג שהם ישתלטו על הגינה כולה

עשרות ומאות צעירי הגבעות, העשבים השוטים, הדוגלים ברצח, החוגגים על דם ילדים וחפים מפשע, הבועטים בחוסר כבוד לרשויות ובהתעלמות משלטון החוק ומזכויות האדם המעוניינים להקים מדינת הלכה, המעוניינים להבעיר את המזרח התיכון במלחמת גוג ומגוג גדלים ופושטים בגינה לא מטופחת. הם פושטים לא מהיום והם כבר היכו שורשים עמוקים חלקם כבר דור שני ואולי שלישי למשיחיות...

כאשר שלטון החוק נרמס ברגל גסה על ידי הרשות המבצעת ומבנים וישובים בלתי חוקיים, על גבי קרקע פרטית מוכשרים שוב ושוב תוך קריצה שזה החוק אבל ניתן לעבור עליו - הגינה הדמוקרטית קצת נהרסת וכמה עשבים שוטים זוקפים את הראש.

כאשר חברי כנסת משתלחים בבג"ץ הגינה הופכת לפחות מטופחת.

כאשר יוצא קמפיין אישי, מסית על ידי שרים בממשלה כנגד זכות הדיבור של "שוברים שתיקה" (עד כמה שהמסר שלהם מרגיז ובלתי מדויק) - עוד כמה עשבים שוטים מתפשטים בגינה.

כאשר חברי כנסת ושרים מונעים קיום החלטת בג"ץ להריסת מבנה (גם אם בית כנסת) שהוקם בניגוד לחוק על קרקע פרטית - עוד כמה עשבים שוטים צצים בשטח.

כאשר הצבא, המשטרה והשב"כ מתעלמים מעקירת מטעים ומשרפת מכוניות - הגינה נהרסת עוד קצת ועוד כמה עשבים שוטים נובטים בשטח.

כאשר ראש הממשלה מתעלם מהליכים דמוקרטיים - הגינה הופכת לפחות מטופחת ועוד כמה עשבים שוטים צצים בשטח. (וכן, גם כשהוא עומד על המרפסת ההיא ואינו מוחה כנגד הסתה פרועה העשבים השוטים מרימים את ראשם)

כאשר ראש הממשלה מסית כדי להבטיח את בחירתו - לצד פעולת הקמפיין גדלים עוד כמה עשבים שוטים ומכסים עוד חלקה טובה.

כאשר מנהיגי ציבור מתלוננים שהשב"כ מפעיל את אותם כלי חקירה כנגד טרור יהודי שהוא מפעיל כנגד טרור ערבי - העשבים השוטים פורצים אל פני השטח ולא מבינים מה רע בכך.

כאשר רבנים, המקבלים משכורת מן המדינה והמפעילים מכינות קדם צבאיות, מטיפים לעליונות חוקי התורה על פני הפיקוד הצהלי וכללי הדמוקרטיה - העשבים השוטים פורצים לכל עבר

אין בכוונתי להאשים את הנהגת המדינה בשותפות לרצח הנתעב בדומה או להתנהגות הנערים.

 אבל!!!! 
פרופסור דן אריאלי הוכיח שמה שמוביל להתנהגות שלילית היא הלגיטימציה הנתפסת להתנהגות זו ואם ממשלת ישראל ומנהיגי הימין ימשיכו לבעוט בערכי הדמוקרטיה ובכללי ההתנהלות הדמוקרטיים העשבים השוטים ילכו ויכסו על חלקה טובה ובסוף תעלם הגינה

חג החגים עולם וירטואלי ועולם מציאותי

בחודשים האחרונים הייתי שקוע בהשקת פרויקט "חג החגים בעולמות וירטואליים" שיתוף פעולה בין שלושה בתי ספר  בחיפה - בית ספר נופים, בית ספר דוד ילין ומרכז המצטיינים והמחוננים בבית הספר אלמותנבי בשיתוף עם פרויטק TEC של מכון מופ"ת ובית הגפן.

במהלך סוף השבוע האחרון השקנו את פרויקט במסגרת השקת "חג החגים" בחיפה. במהלך ההשקה ובשבת שלאחריה ישבו תלמידים משלושה בתי ספר עבדו ביחד ולמדו אחד מהשני כיצד יוצרים בתלת ממד כיצד משפרים את הפרויקטים וטכניקות שונות של עבודה. בעודי מתבשם מחוויות השיתוף ומהחברות הקולחת בין ילדים זרים המגיעים מתרבויות ודתות שונות אשר תחומי עניין משותפים, סקרנות ורצון להתקדם איחדו אותם כאילו היו חברים תקופה ארוכה, יצאתי להפסקה מהפעילות והסתובבתי ברחובות הוואדי בחיפה ובמתחמי חג החגים השונים. בעודי הולך ברחובות הכתה בי ההכרה. חיפה אחת מהערים המעורבות ביותר בישראל עם מרקם חיים משולב וסבוך בין יהודים וערבים מקיימת בימים אלו אירוע בו נוטלים חלק עשרות אלפי משתתפים יהודים, מוסלמים ונוצרים הצועדים אחד ליד השני בצפיפות ובדוחק אך ללא כל תחושת פחד וללא כל חשש וזאת בשעה שמדי יום מתרחשים אירועי פיגוע וטרור ברחבי הארץ.

חיפה הייתה גם העיר המעורבת היחידה אשר נשארה מחוץ למעגל האלימות בהתפרעויות הנרחבות באוקטובר 2000 בזכות מנהיגותו של עמרם מצנע שיצא אל המפגינים ודיבר במקום לאפשר לשוטרים לירות אש חיה אל תוך המפגינים וגרם למנהיגי הקהילה לפזר את ההפגנה בשקט יחסי

לכל מי שאינו מבין שלצד המאמץ הביטחוני והצורך להכניע את הטרור ולצד פעילות מדינית/ פוליטית ליצירת הסכמים - גם אם מקומיים -  יש הכרח לבנות מרקם חיים של כל האוכלוסיות השונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי. שיש הכרח, דווקא בגל הטרור המתמשך הנוכחי להכריז על צעדים היוצרים שיתוף גורל ושיתוף אינטרסים. שיתוף אשר חייב להיות חלק מובנה בתוך מערכת החינוך בכל הגילאים דרך שיתוף פעולה אזרחי וכלה בשיתוף בעול השלטון, אינו מבין את מגבלות הכח בשינוי תפיסות עולם של בני האדם ואינו מבין את כוחו של חינוך ביצירת שפה משותפת ומטרה משותפת לאורך שנים ויותר מכל כנראה שאינו מכיר את מרקם החיים המיוחד בחיפה.

דווקא בימים אלו נדרשת הנהגה אמיצה אשר מאמצת את דברי הנשיא ומייצרת שיח אחר מול החברה הערבית שיח הנוצר תוך כדי השקעה בחינוך ובתעסוקה איכותית, שיח הנוצר תוך כדי בניית שירותים קהילתיים והסרת חסמים המבוססים על דעות קדומות ופחד מהאחר.

אין לי ספק שהתגובה הספונטנית של רבים מחברי תהיה אבל הם התחילו... קודם כל שיכירו בזכותנו על הארץ.... תראה את תגובתו של איימן אודה על השכנות להסתדרות הציונית... אבל לאורך כל שנותיי האמנתי שחינוך יוצר מציאות ולא מקבל אותה. שניתן וצריך לפעול בו זמנית במישורים רבים ולא רק דרך פריזמה אחת צרה...

חג החגים בחיפה מוכיח כי ניתן לבנות דברים גם אחרת בסבלנות, בסובלנות ולאורך זמן חג חגים שמח ושליו

גם שר הביטחון והרמטכ"ל טועים

היום שר הביטחון והרמטכ"ל טעו!

איך אני יודע שהם טעו? כי 25 שנה אני עוסק בחינוך ובפיקוד ומעולם לא פגשתי מסגרת כמו הפנימיה הצבאית. היום הרמטכ"ל ושר הביטחון טעו כאשר החליטו לסגור את המסגרת המיוחדת הזו.

זר לא יבין, גם אני לא הבנתי, לפני קצת פחות משלוש שנים כשבני אמר קצת בחיוך ובמבט מושפל שהוא רוצה ללכת לפנימייה הצבאית התבוננתי בו המום ונסתי להבין היכן טעיתי.  מאיפה שמעת על המסגרת הזו? מי עוזב בית בגיל 14? פנימייה זה לנוער במצוקה ולנערים שזקוקים לתמיכה אבל אתה??? באמת תעזוב את הספורט הכל כך אהוב ואת השכבה בצופים? אתה מתכוון ברצינות לעזוב את כיתת המצטיינים? והילד בחצי חיוך ובמבט קצת יותר בטוח אמר שכן, הוא בדק ולמד וזו הדרך וזה המסלול.

בשיחת הפתיחה של שלושת שבועות ההכנה בפנימייה אמר מפקד הפנימיה - לא משנה איך תגמר תקופת ההכנה - הילדים שלכם יצאו מפה כבר קצת אחרים ואנחנו עוד חייכנו קצת בספקנות כי ידענו את מי אנחנו מפקידים, אבל הם יצאו אחרים. אחרים אחרי תקופת ההכנה, אחרים בסוף שבוע השדאות, אחרים בתום אימון סוכות ואימון חנוכה ואימון פסח ואימון קיץ וערבי תרבות וימי ספורט פשוט אחרים בכל שלב יותר זקופים, יותר בטוחים, יותר שואלים שאלות ויותר מבינים

מחודש לחודש מתקופה לתקופה ראינו איך הילד מתמלא ביטחון ויוזמה, מבין את משמעות סלילת השבילים האישית ומפנים את המושג "בהשקט ובבטחה". ראינו ילד מצטיין שלמד להפיק 120  אחוזי תפוקה מעצמו בכל מצב בכל רגע ובכל יום. שקיבל כלים ויכולות למתוח את הפוטנציאל עד הקצה, שנוגס בחיים בכל דקה כי לכל רגע יש משמעות. שהפך לאדם חושב, ביקורתי ומיוחד המדבר ערכים וחברים וסביבה ללא בושה וללא חשש.

קשה מאוד, בכלים חינוכיים להבין מדוע המקום הזה כל כך מיוחד, כיצד שילוב של צבא עם נוער צעיר יכול לשמש מודל לחינוך בחברה דמוקרטית. אולי החיבור של היעוד עם דחיפת המאמץ הפיזי והשכלי לקצה, אולי החיבור בין ערכים ללא ציניות עם מסגרת חברתית צפופה ומחייבת, אולי ערכי הרעות של צה"ל הנוחתים על ליבם של נערים בגיל ההתבגרות, אולי לחיות ולנשום כל יום את מלחמת הקיום של המדינה לצד למידה משמעותי ואולי פשוט כל אלו יחד.

שר הביטחון טעה היום כי מסגרת חינוך כזו המאפשרת למצטיינים למצות את הפוטנציאל שלהם אין בנמצא כיום

שר הביטחון טעה היום כי מעטות המסגרות הבונות את האינטליגנציה הרגשית לצד בניית הפוטנציאל השכלי כפי שעושה הפנימיה

שר הביטחון טעה היום כי לא סוגרים מסורת ואיכות כל כך נדירה מבלי לבנות ראשית חלופה ראויה

שר הביטחון והרמטכ"ל טעו היום כי הסתכלו על האינטרס הצר של כאן ועכשיו ולא על מה שהמדינה באמת צריכה

תפילת השלווה והכח הישראלי

אלי,תן בי את השלווה - לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותםאת האומץ - לשנות את אשר ביכולתי
ואת התבונה - להבדיל ביניהם

תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם

הפכנו לחברה המכורה לכח, מדברת על קדושת החיים אך מכורה לסם הפתרון הבטחוני ובהיותנו חברה המתמכרת לפתרון הכח עלינו לשנן מדי יום את תפילת השלווה על מנת שנזכור מתי חובה וצריך להפעיל כח ומתי יש לפעול בדרכים אחרות. כבכל התמכרות יש לנו צידוקים רבים לשימוש בכח אנחנו נלחמים על קיומו מאז ומעולם. כל ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל מורכבת ממאבקים מול העמים שהקיפו אותנו זו טיבעה של תרבות הרוצה להיות שונה מהסובב אותה ולהוביל שינוי חשיבתי ותפיסתי, כמובן שקיים הטיעון הבסיסי שהם התחילו והם מבינים רק כח וגם כמובן, תנו לצה"ל לנצח. ההתמכרות לשימוש בכח ותוספת של סגרים, חרמות גרושים וענישה של כל המשפחה, כבכל התמכרות נדרשת בכל פעם מנה גדולה יותר ומרוכזת יותר של הפעלת כח ובכל רגע גם עוברת המחשבה שאם הם היו מתנהגים אחרת אז כמובן שהינו נחמדים, סובלניים ומקבלים אותם ומשתפים את גורלנו בגורלם

ערביי השטחים וחלקים גדולים מערביי ישראל וכמובן חלקים גדולים מהעולם הערבי אינם חובבים אותנו והיו שמחים לראות אותנו נעלמים מהאזור וכן יש גם את העניין הזה שהם לא בני הלאום היהודי - אינן באפשרותי לשנות זאת

את האומץ לשנות - את אשר ביכולתי

לאורך שנים אנו יודעים ומכירים את ההפליה וחוסר העשייה אל מול ערביי ישראל, את המצוקה בה חיים חיילי צד"ל לשעבר, את ההזנחה של משתפי פעולה את חוסר העשייה מול המגזר הבדואי את הפערים מול האוכלוסייה הדרוזית על אחת כמה וכמה את רמת החיים של הפלסטינאים בשטחים. ההפליה קיימת באיכות מערכת החינוך, במתן אפשרויות תעסוקתיות, בנכונות של כל החברה לשלב עובדים מהמגזר הערבי כשווים במעגל העבודה, בנכונות שלנו לשלב את המגזר הערבי בתוך מוקדי השלטון המקומי והארצי. מהלך אמיץ ואסטרטגי שכזה אשר יוכרז ויבוצע באותה נחישות של בניה בהתנחלויות מבודדות יביא את השינוי בדור הבא של החיים בישראל - את תפיסות הדור הבא ואת היחסים בין אזרחי ישראל היהודים והערבים יש ביכולתי לשנות

ואת התבונה להבדיל ביניהם

גל הטרור הנוכחי נמשך כבר חודשיים (ובאזורים מסוימים כבר מצוי מספר חודשים) מראה, אמנם, שהצלחנו לשבור את ההנהגה הצבאית של הפלסטנאים וכי אין גוף מרכזי המנהל בשלב זה את הטרור שלהם - כל הכבוד לנו - אבל גם שהשינאה בשטח והנכונות של בודדים לצאת ולדקור ולהתאבד רק גברה ונעשית בגיבוי עממי חזק. בכל התקופה הזו ובכל השנים האלו לא ערכנו פעילות אסטרטגית אמיתית לחיזוק המהלכים הביטחוניים בפעילויות חינוכיות, חוקתיות וכלכליות. לא השכלנו ליצור, בצורה אסטרטגית ומובנת, שותפות אסטרטגית ושותפות אינטרסים ביחד עם הערבים החיים בתוך הקו הירוק ובטח שלא עם הפלסטינאים החיים בשטחים

כל מי שעוסק בחינוך ובשינוי תפיסות ועמדות יודע שפעילות להטמעת עמדות ושינוי תפיסות לוקחת זמן ארוך לעיתים שנות דור אך כל מי שעוסק בחינוך יודע שאם הפעולות לא יתרחשו בקצה התהליך יהיה כעס, חוסר יכולת להידבר ולהגיע לפשרה, פגיעה בדימוי העצמי המובילה להתנהגות אלימה....

כמו בכל תגובה של מכורים - אנא לא לקפוץ... אני יודע שהם התחילו, אני יודע שמצבם טוב יותר מאשר תושבי קהיר או דמשק  אבל הם חיים בארץ ישראלי וחלקם אזרחי מדינת ישראל. נקודת ההשוואה שלהם, וכך צריך להיות, היא תל אביב, שפיים ונתניה ולא קהיר, חומוס או ביירות. מתוך 74 הרשויות העניות בישראל 61 הן ערביות, רמת החיים בשטחים נמוכה בעשרות אחוזים מרמת החיים בקרב ערביי ישראל ואנחנו רק מגלגלים עיניים ואומרים שרק יצהירו על נאמנות לעם היהודי ועל שמירת השבת ואז, כמובן ניתן להם הכל (תשאלו את הבדויים ששרתו בצבא ואיבדו מבניהם - איך נראה הכל במגזר היהודי ואיך נראה הכל במגזר שלהם).

יש מה לעשות ויש דרך להפסיק את ההתמכרות גם בעת הזאת גם אם היא תלווה בקריז קל של צרכני כח כפיתיים.