למידה משמעותית בעולם וירטואלי .... למידה וירטואלית בעולם משמעותי

שימוש ב OpenSimulator  כסביבה ללמידה משמעותית, פיתוח אוריינות דיגיטאלית ולמידה שיתופית במאה ה21.

 OpenSimulator    פרויקט קוד פתוח ((  http://www.OPENSIMULATOR.ORG ) פלטפורמה של עולם וירטואלי הדומה במאפייניה ל Second Life ומאפשרת הקמה של סביבות תלת ממדיות מרובות משתתפים בהם ניתן ליצור תכנים, לשתף ולהחליף תכנים ולקיים חיי קהילה. Opensim בדומה לMinecraft SecondLife וסביבות אחרות הינו מרחב 3D3C כפי שטבע פרופסור ישע סיון - סביבה תלת ממדית המאפשרת קהילה, מסחר בין הדמויות (העברת אובייקטים ויצירת כלכלה) ויצירה של תוכן חדש בתוך הסביבה על ידי הקהילה.

נכון לאפריל 2016  קהילת המשתמשים ב Opensim מונה מעל חצי מליון משתמשים וישנם מעל 60,000 איים שונים וקהילה זו ממשיכה לגדול בהתמדה מדי חודש הן בכמות השטח והן בכמות המשתשים. (מספרים אלו אינם כוללים פרויקטים סגורים שונים בעיקר למטרות חינוכיות אלא רק פרויקטים ציבוריים פתוחים).

אולי המושג החשוב ביותר להבנה בטרם צוללים אל נבחי התפיסה של למידה בעולם וירטואלי הינו מושג המוחשיות ( fidelity ). עד כמה הסביבה נתפסת בעיני המשתמש ממשית, מוחשית, קונקרטית. ברגע שנחצה הסף והסביבה קיבלה "מוחשיות" בעני המשתמש קורא הקסם והחוויה של העולם הוירטואלי הופכת לחוויה שאני עברתי ולא דמות ה Avatar שלי המסתובבת לה במשחק.

רכב מסע בין כוכבים אשר נבנה על יד תלמיד כיתה ו בית ספר דוד ילין - חיםה 

מרגע שקרה "הקסם"  אנחנו באמת יכולים ללמד ולחקור את תולדות ההתיישבות היהודית בראשית המאה ה20 בעודנו משוטטים ופוגשים את אנשי העלייה השנייה והשלישית בשדות, אנחנו יכולים לדלג אל מגדל פיזה ולהיות שותפים לניסוי של גלליאו בהשליכו שתי משקולות מראש הבניין. כאשר סף המוחשיות גבוהה מספיק והקסם קרה אפשר לבצע למידה מתוך עשיה באיכות שלא היכרנו, עולם ה Making יוצא ונכנס בין העולם האמתי לעולם המחשבים.

שילוב המוחשיות לצד שילוב יכולות היצירה והשיתוף מעלימה את המגבלות הפיזיות של הלמידה. קירות הכיתה נעלמים ומגבלות המרחק הגאוגרפי מאבדים משמעות. אין כל מניעה כי נער המתעניין בפיזיקה מתל אביב ייפגש עם עמית מחקר שלו מצפת או מפריז והם יצעדו יחדיו לראש מגדל פיזה בכדי לבדוק את נכונות הניסוי של גלליאו.

רכב מסע בין כוכבים - תלמיד כיתה ז זיכרון יעקב

היכולת של קבוצת נערים בקצוות העולם לבנות את החללית של מסע בין כוכבים – הדור הבא ולצאת אתה למסע במערכת השמש תוך ביצוע חקירה יסודית של כוכבי הלכת ושביל החלב אינו חלום באספמיה אלה חוויה אמתית לימודית אשר התלמידים חווים תוך כדי יצירת הפרויקט וההתחשבות בכל התנאים הנדרשים כדי לשרוד מסע שכזה – הינו פרויקט מציאותי היכול להתרחש מחר בבוקר

שילוב העולמות הווירטואליים בתהליך הלמידה שובר את האקסיומה המלווה את מערכת החינוך במאתיים השנה האחרונות של למידה במקום אחד בזמן אחד. הכניסה אל העולם הווירטואלי  מעלימה את גבולות הכיתה ומאפשרת לבצע את פעילות הלמידה והאימון על שפת הים, בברכה, מתחת לפני הים או על פני הירח באותה הקלות.

האפשרות לתת ללומדים בכל הגילאים, להיות שותפים ביצירת מרחבי הלמידה תוך נטילת אחריות על תהליכי החקר והלמידה מחד ומתן ביטוי לקול האישי שלהם ולחזקות שלהם מאידך מאפשר גם למורה/ מנחה/ חונך להתמקם מחדש במרחב. לא כמוביל ידע העומד מרצה בפני התלמידים אלא כמוביל דעה הצועד עם הלומדים בעולם הנוצר על ידם.

השימוש בעולמות הווירטואליים איננו עוד כלי תקשוב אשר מאפשר יצירת משימה צבעונית ומושכת לבני הנוער אלא תפיסה אשר עולם החינוך צריך לפלס בה דרכים פדגוגיות חדשות....

ברוך שפטרני מעונשו של זה .... והגדת לבנך ביום ההוא

רוח החג כבר מנשבת באוויר הנגיעות האחרונות בשולחן הסדר, במשפחות רבות מתקיים הדיון האחרון האם להספיק לקפוץ לעוד סבב רכישת מזון והאם להעמיד עוד סיר של מרק כי מה יאכלו האורחים הבאים לאחר מנת הבשר המרכזית שבאה בעקבות בר הסלטים העשיר אשר עוקב אחרי מנת הדגים והאגוזים... כל המדינה והחברים כבר עוסקים בנדידת העמים הגדולה בה מיליוני יהודים מחליפים את מקום הקינון כך שתושבי הצפון נוהרים בהמוניהם למרכז, תושבי המרכז נזכרים בדודים בשפלה ותושבי הדרום ממהרים לעוד ליל סדר בצפון.

השעות האלו של לפני כניסת החג מזכירות לי תמיד שאכן אנחנו חיים כאן, במדינת ישראל ועל אף שאמונה בבורא עולם אינה תופסת מקום בחיי תחושת השייכות לעם היהודי, לרצף המסורת ולחכמה שנצברה לאורך הדורות יש לה משמעות ומקום בחיי כפרט ובחיינו כמשפחה. שעדיין ישנם חוטים ושבילים המקשרים אותנו אחד אל השני גם אם לעיתים קרובות מדי נראה שתהום פעורה בחיינו וביננו. העובדה המדהימה שבכל רחבי הגלובוס יהודים מספרים הלילה את אותם הסיפורים ולפחות מנסים לשיר את אותם השירים.  השעות הללו שלפני החג לוקחות אותי אל ליל הסדר ההוא לפני 30 שנה על פסגת ההימליה באוהל קטן שמונה ישראליים לאחר מסע של כמעט חודש בהרים היה לנו חשוב למצוא הגדה ולספר ביציאת מצריים גם אם על השולחן הונחה עוגה והשחיטה של העז לא הייתה ממש כשרה.

השנה ליל הסדר הזה הוא מיוחד, רק בשבוע שעבר עלינו לקבר של אמי אשר נפטרה למחרת ליל הסדר ולמחרת עלה הבן הצעיר לתורה ועבר עוד חוויה הקשורה להווייתנו כאן כחברה, כקבוצה כעם וכאומה. את תהליך ההכנה והלמידה לקראת  העלייה לתורה  ליווה אדם מיוחד, הרב מנחם ברוד רב אורתודוקסי למהדרין מחסידות חב"ד אשר מראהו החיצוני מצייר את כל המבדל ומפריד בין תפיסתי לתפיסתו אך חיוך עיניו, בחירותיו ונכונותו להסתכל על כל אדם כאדם הפילו מחיצות וקירבו לבבות ויצרו חוויה משמעותית ומיוחדת. חוויה ששוב טוותה את החוטים וחיזקה את הקשרים אל הסביבה בה אנו חיים.

איזה מסר אני רוצה להעביר לך בן יקר בין "ברוך שפטרנו מעולו של זה" לבין הגדת לבנך ביום ההוא? בשעות הספורות הללו שבהן נרגעות הרוחות ומתכנסות המשפחות?

שהאחריות על יציאה מעבדות לחרות מוטלת על כל אחד מאתנו והעול שהוסר ממני עבר, עכשיו, קצת גם אליך, שהמאבק לחרות הינו מאבק יום יומי בו אנו מצווים לשמר את עצמאות מחשבתו וחירותנו להביע את דעתנו גם אם היא שונה מהמחנה בו אנו חברים, שכבלי עבדות נכרכים סביבנו כאשר אנו מתעצלים להסירם או פוחדים לדרוש ולהילחם על חירותנו כבני אדם. כי השייכות לעם היהודי אינה משחררת מן החרות להתאים את המסורת ולבנות נדבכים חדשים ברצף הדורות וליצוק משמעויות ולבנות תובנות....

חג חרויות שמח

אמא הקול והדרך

הנה כבר חלפו חמש שנים מחג הפסח ההוא בו נפטרת למחרת ליל הסדר. החיים ממשיכים כמובן לזרום בנהר, נהר החיים שכה היטבת לתאר, לנתח לכוון ובעיקר להאמין שביכולתך לשנות.

עזבת את העולם מעט לפני בר המצווה של רותם והנה השבוע יותם עולה לתורה וחוגג את בר המצווה

מדהימה בעיני העובדה שדווקא בשנים אלו קולך צף ועולה בכל פעם, בכל פיצול בנהר, בכל פעם שמתקרב רעש המפל. קולך מופיע בצורה ברורה יותר ומובנת יותר מאשר בעבר. דברייך ועצותייך שנטמנו לאורך השנים חוזרים וצצים בכל פעם מחדש. בכל פעם העצות בשלות יותר ובהירות יותר בכל פעם התובנות שלמות יותר ועלי להודות במבוכה שגם נשמעות נכונות יותר.

חכמת אהבת האדם שהייתה בך אבן ייסוד והיכולת המיוחדת לנסות לראות כל אדם כאדם שלם ומיוחד. ההבנה כי כל אדם הוא שונה ומערכת השיקולים והמחשבות שלי אינם בהכרח מתאימה לאדם האחר העומד מולי. ההבנה כי בין שתי נקודות עוברים אין סוף קווים גם אם מפותלים ומסובכים ועל כל אדם למצוא את הדרך המיוחדת לו ולפסוע בדרכו שלו (ואם נודה על האמת די משעמם שם בקו הישר נטול הפניות והמהפכות). היכולת לעצור ולנתח תגובות אמוציונליות המציפות את העניים ופוגעות בחשיבה ולאחר כמה נשימות עמוקות של הרגעות תפציע ההבנה שצריך לחשב מסלול מחדש (גם כשמושג זה עוד לא היה מוכר) בתבונה ומחשבה. היכולת לזכור כי האפשרות לומר, "אופס טעות" היא מפתח לשינוי וצמיחה. ההבנה העמוקה שנאום חוצב הלהבות המדגיש את הסכנות והקשיים הוא הכרח פולני הישרדותי אך זה לא השביל הנכון ולשאוב את הכוחות להתחבר לשביל של האחר ולמצא את האמירה האמפטית והמחזקת יפתח אופקים חדשים למוסר ולמקבל.

האסרטיביות האין סופית שמאפשרת לחייך ולאמר בפשטות כי ככה אני רוצה זה מותר זה אפשרי ...לך תתמודד אם זה אבל ככך אני רוצה. האמונה השלמה שניתן לשנות את המצב אבל שגם מותר להשתנות בהתאם למצב

החיוך השובב.. היכולת בכל פעם להסתכל מהצד ולהבין את המשעשע שבמצב ולצחוק עם עצמנו בצחוק מתגלגל שאינו יודע גבולות כי לאף אחד אסור להיות כבד מדי ביחס לעצמו.

גילוי נאות...

עם שחרורי מצה"ל יעצת לי ללכת ללמוד הוראה. אני זוכר את השיחה ההיא במטבח ליד השולחן הצהבהב. "לך תלמד הוראה, אתה תהיה טוב בזה, תהיה מוקף בנות בבית הספר לחינוך ומהר מאוד תהפוך למנהל בית ספר". הסתכלתי עלייך מעט המום ומלמלתי שהוראה זה לא הכיוון שלי ומי הולך ללמוד הוראה?

גם את הפיתול הזה בנהר היטבת לראות ולהבין עשרות שנים לפני. את בטח יושבת לך על קצה ענן עם כנפיים של פיה וחיוך ענק, ובעיניים מופיע אותו זיק שובב של "אמרתי לך" בכל פעם שאני נכנס ללמד עוד כיתה של ילדים בכיתה ד בתיכון או במכללה. מעביר הרצאה למורים או יושב ומעביר סדנא למרכזים ומחנכים. ואת בטח מתמוגגת שם מנחת כשמתחילים לדון באסטרטגיות למידה, כיצד בונים קבוצה וכיצד פורצים עוד פלג עבור נער מיוחד.

אין לי ספק שחולפת עננה בעיניך כאשר מתקיים הדיון כיצד לתייג את המלצותיי שהרי תאוריות ודרכי הוראה דורשות דוקטורט או לפחות שנות מחקר ואני הרי חסר תואר וחסר קטגוריה . אך בטוחני גם שבשנייה הבאה את פורצת בצחוק חסר רסן מאבסורדיות המצב, הדיון והמבוכה שבחדר.

הנהר ממשיך בזרימתו ולא ניתן לעצירה אבל אנחנו כבר משלימים עם העובדה שיש לך יד רגל ועצה גם בפניה הבאה..