ילד יקר, נער מיוחד, איש מדהים, פנימיון בדימוס

אתמול סיימת, (הפעם באמת), את חגיגות סיום השמינית, סיימת את בית הספר הראלי בהצטיינות, סיימת את פעילות השכב"ג בשבט דן בחגיגה גדולה ובהצלחה מלאה ועכשיו סיימת את מסלול הפנימיון והנה אתה יוצא אל מסע החיים הבוגרים ומתחיל לסלול מסלולים חדשים.

זה עתה סיימת את המסלול המיוחד אותו סללת לעצמך ובנית ברצינות, בעקשנות, בהבנה ובחכמה, מסלול בו בחרת מה אתה רוצה לעשות ומתי מה חשוב לך ויותר מכך, מי חשוב לך. כיצד ניתן לתאר את שלוש השנים האחרונות, שנים בהן בחרת לצעוד בנתיב משלך שלא הלך בו איש לפניך, מסביבתך המוכרת, ובטוחני כי איש מעולם לא סלל את דרכו בשילוב כה נדיר של מיומנויות מסגרות שאיפות ורצונות. את המסלול סיימת מוקף באהבה של 45 חברי הפלוגה המפקדים הנדירים באיכותם ומשפחות הפלוגה שליוו לאורך הדרך....

חמשה משפטים ליוו אותך בשלוש השנים האחרונות

בכל יום לומדים דבר אחד חדש 

סקרנות אין סופית המלווה אותך תמיד, נכונות ללמוד ולחקור כל פריט מידע שנופל לידך, להמשיך ללמוד ולהעמיק גם בתחומים שונים ומוזרים אשר רק אצלך מתעצבים לתחומי דעת מיוחדים. 

" היה נכון" 

ססמת הצופים עליה התחנכת ואותה אימצת בכל לבך, בכל עת הנך נכון לקחת אחריות ולבחון את המעשה המוסרי והנכון לעשות, אתה מתייצב לכל משימה ומוכן להתמודד עם המשימה עד לביצוע מושלם גם אם הדרך ארוכה ומסובכת, גם אם האחרים יגיעו אחר כך.

"הצנע לכת" 

כל המיוחד שבך, כל העוצמות הגופניות והרוחניות שבך, יכולת ההתמדה וההתמודדות עם קושי עטופים בשקט, בנתינה של מקום לאחר ללא צורך במאבק על קרדיט וללא צעקות של מגיע לי ואני המרכז ותשימו לב אלי... אתה יודע שיקשיבו לך בנעימות ובסוף מי שלא - יבין את הטעות.

"בהשקט ובבטחה" 

אני מתבונן בך, בהשתאות. בביטחון האין סופי שצברת, בידיעה וההבנה שלך שאתה יכול ויודע להכניע הרים ואם ההר אינו נכנע פשוט אפשר להעביר אותו לעמק הבא, בהבנה והידיעה עד להיכן אתה יכול לאתגר את עצמך והיכן ומתי צריך לעצור ולצבור כוחות לאתגר הבא. אני מתבונן בביטחון שאתה ניגש למשימות חדשות (וכן חלקן הזויות.. סריגת שריון אבירים, בניית חץ וקשת מקוריים, הכנת קינוח מארבע שכבות...) מתבונן, לומד אותן ומבצע בתנועות בטוחות. שקט וביטחון שנרכשו במאות שעות של אימונים ואתגרים, שקט וביטחון של היודעים את ערכם ומקרינים על העולם שאיתם הכל יסתדר ויהיה בסדר

"יש ההולכים בדרך ויש הסוללים אותה" 

המשפט שבעצם נולד עבורך מיום לידתך ורק המתין להצטרפותך לפלוגת אלון. מיום שעמדת על רגליך (וזה קרה כבר בגיל 9 חודשים) הקפדת לסלול את המסלולים שלך ולא ללכת בדרך רק כי היא קיימת או קלה, אמירה זו נכונה לטיולים בהם החלטת לטפס על גבעה או הר רק כי הוא קיים ומעניין איך הנוף נראה משם, סיסמא זו עברה כחוט השני כשהחלטת להפוך לגולש מקצועי, שהתחלת לחקור את תחום הבישול והכנת המזון, כשחקרת כל שאפשר לדעת על טיסנים, היסטוריה, אבירים, קשתות, מחנאות, רפואה, הישרדות, כימיה....וכמובן כשהודעת לזוג הוריך ההמומים שאתה פונה למסלול הפנימייה הצבאית והפכת לפנימיון גאה ומיוחד.

עם תום טקס הסיום, ועם התייבשות הלחלוחית שבעין בצבצה ועם הסדרת הנשימה, מה בעצם אאחל לך עכשיו, כשהעולם פרוס לרגליך ומאות שבילים ממתינים להסלל על ידך? שתשמור את המשפטים הללו, הם טובים, נכונים ומעצבים, המשך בחקר החיים והוסף נדבכים ומשפטים , היה אמיץ לשנות את תפיסות עולמך ולהיפרד מאותם המשפטים כשתחוש שהגיע העת ומעל הכל המשך לסלול את נתיבי החיים המיוחדים שלך ולכתוב את משפטיך שלך

בהמון אהבה, גאווה, חיוך וסקרנות להמשך.....

סנדות, צופים ואומנות ה Making

עם חלוף הפסח ותחילת ריחו של הקיץ, בכל שנה, מתייצבות חבורות של בני נוער בכל הארץ בשבטים. חבורות של בני נוער מעט סהרוריים מוכי סחרחורת קלה וכולם ממלמלים מילים כמו ימי עבודה, ראשי מתקנים, חלוץ, סנדות, קטיף בוסים, עוד ימי עבודה, בדים, יוטה רשתות צל...ומתחילות את המירוץ המטורף  אל מול האתגר העצום  של הקמת מחנה הקיץ.

חבורה של בני נוער בגילאי 14 - 18 מאתגרים את עצמם בחשיבה יצירתית, במיקסום עבודת הצוות ויצירת תפוקות, מותחים את עצמם אל קצה גבול היכולת ואת קצה גבול הסבלנות של ההורים והמורים, מתמודדים עם לוגיקה, מומנטים, יחסי העברה והפעלת כוחות, מדמיינים וחולמים במגוון ממדים, הופכים את מערום הסנדות, הבוסים וגלילי הבד לחומר יצירה ולמרכז החיים לחודשים הקרובים. 

אל תטעו לרגע, אין מדובר באתגר של שבוע או באקתון נמרץ בן 48 שעות. מדובר על עשרות ומאות שעות של תכנון, עבדות צוות, בניית דגמים וגיבוש צוותים. מדובר על מסלול הכולל הצלחות וכישלונות אשר מובלים על ידי חבורה של צעירים בני 17-18. מדובר על Making במיטבו.

כאנשי חינוך אנחנו שוברים את הראש, מקיימים סדנאות וימי עיון כיצד לתת לחוויות החינוכיות משמעות, איך גורמים לילדים להתמודד עם קשיים ובעיות ולמצוא פתרונות, איך להמשיך ולהתמודד גם כשקשה. מערכת החינוך מתחבטת שנים כיצד ניתן ליצור נוער יוזם ואחראי אשר יודע לקחת אחריות ולדחוף את עצמו להרים את עצמו לשיאים חדשים, כיצד מכינים את הבוגר אל המאה ה21 אשר גם ידע ללמוד לבד וגם להיות חלק מצוות של עובדים

בכנסים השונים שוב ושוב נשמעות מילים כמו חניכה במקום הוראה, Making במקום לימוד פרונטאלי,  למידה שיתופית ולמידה משותפת, עבודת צוות, למידה על ידי עשיה. איך מיצרים למידה משמעותית וכיצד מייצרים חוויות מעצבות עבור בני הנוער. כיצד נאתגר את בני הנוער גם השנה, איך נשכנע אותם להפיק מעצמם את המרב והמיטב...

ובכן כל מה שצריך לעשות זה להגיע אחרי פסח לכל אחד מהשבטים והקינים ברחבי הארץ ולצפות בחבורת הנערים והנערות שפשוט עסוקים בלעשות. הם פחות מבינים בתאוריות חינוכיות ופחות אכפת להם מתפיסות חדשניות הם פשוט יודעים שעכשיו תורם והגיע הזמן לעשות ... Making במיטבו כבר ציינתי? למידה על ידי עשיה הזכרנו? חניכה של בוגרים את הצעירים הפנמנו?

גם השנה, כמו בכל אחת מעשר השנים האחרונות עליתי למחנה הקיץ של "שבט דן" שוב ראיתי את החינוך ואת הנוער במיטבו, ראיתי נערים מגיעים לקצה גבול העייפות אך אוספים את עצמם לעוד מאמץ נוסף כדי להספיק עוד קצת כי טוב וטוב מאוד זה לא מספיק אנחנו רוצים רק מצויין. ראיתי אותם מצליחים לדמיין דברים שרואים רק משם ולזר אין סיכוי להבין כיצד יקרמו עור וגידים. ראיתי אותם מסבירים בהתלהבות איך הגלגלת תעבור ותפיל את הסנדה שתמשוך את החוט כדי שהמנגנון יעבוד. ראיתי אותם עוזרים אחד לשני ודוחפים אחד את השני כדי לסיים את המשימה העצומה הזו - הקמת מחנה ל800 חניכים. ראיתי אותם עובדים בצוותים של עשרות משתתפים מחלקים משימות ובודקים לוחות זמנים, ראיתי את אלו אשר לקחו את ההובלה ודחפו את השאר אל מעבר לפינה הקשה. ראיתי אותם נתקלים בקשיים, מאלתרים פתרונות ומוצאים אנרגיות לנסות שוב כיוונים חדשים, ראיתי אותם לוקחים אחריות על עשרות חניכים צעירים ויודעים להבין מה חשוב ומתי פשוט צריך רק חיבוק. ראיתי אותם מתענגים על פתיבר עם שוקלד השחר האלמותי כאילו אכלו בגירף או במקדונלדס. ראיתי אותם מתווכחים שעות על זווית הראש הנכונה שבה יש לקשור את הכפיתה ועל יחסי משיכה והעברה

ראיתי אותם עומדים מלאי גאווה סיפוק, תחושת שייכות והכרת ערך עצמם בסוף המחנה לאחר שמונה ימים. ראיתי אותם אומרים בעיניים גם אם תש כוחם לדבר - עשינו זאת גם השנה ואנחנו כבר מחכים לשנה הבאה.... 

ראיתי וחוויתי חינוך במיטבו וכל השאר אלו רק הקלישאות