יום שבת, 25 בפברואר 2017

בין משחק למציאות בין למידה לחוויה - העולם הוירטואלי

מה יש בהם, בעולמות הווירטואליים, שהופך אותם לכל כך מסקרנים, מאפשרים, מאתגרים מעוררי שיח רעיונות ורצון לחקר? מה יש בהם עד שבכל שבוע עולה על שולחני (או יותר נכון - נוחת על בן דמותי) אתגר חדש - תכנית לימודים ניסיונית/ חיבור לבקר/ משקפי מציאות מדומה/ מדפסות תלת ממד/ קינקט/ ניסוי בחכמת ההמונים/ דרכים חדשות להוראת השפה המדעים או ניסוי חברתי... כבר שנים אני עוסק בפיתוח וחקר הלמידה במרחבי תלת ממד מרובי משתתפים, בהתחלה בארגונים ובסימולציות ובצעדים קטנים ומהססים ובארבע השנים האחרונות בתוך מערכת החינוך על גווניה השונים בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים וכמובן גם בקרב ציבור המורים.

מה שונה בעולמות הווירטואליים, עולמות ה 3D3C  ( כפי שפרופסור ישע סיוון כה היטב להגדיר 3D3C סביבה תלת ממדית הכוללת קהילה, מסחר ויצירה) שמרגש כל פעם מחדש וגורם לי, ולרבים אחרים, לעבוד שמונה עשרה שעות ביום מתוך התרגשות ויצירתיות בלתי נלאית, לחלום בענק מתוך ההבנה שיש עוד שדות נרחבים של אפשרויות שטרם חקרנו וטרם התנסינו בהם ושמעבר לפינה מציצה עוד אפשרות לשנות תפיסה לימודית וחשיבה פדגוגית חדשנית יש עוד קבוצת תלמידים שרק מחכה לפרוח ומורים שרוצים לחלום מחדש את כיתת הלימוד. להבין שדברים שעד לפני רגע נראו בלתי אפשריים פתאום הם כמעט מובנים מאליהם ואיך לא חשבו עליהם קודם ...


ü      עבודה יצירתית של התלמידים - יש
ü      תכנון פרויקטים מורכבים תוך הקפדה על שלב התכנון והצבת מטרות - יש
ü      למידה מונחית פרויקטים - יש
ü      עבודת צוות - יש
ü      חשיבה לוגית ופיתוח יכולות תכנות - יש ויש
ü      למידה שיתופית - יש
ü      שייכות לקהילה גדולה – יש
ü      פיתוח מיומנויות חברתיות - יש
ü      שימוש באובייקטים קיימים ליצירת ידע חדש וכלים חדשים - יש
ü      חשיבה על ייצור דיגיטאלי והדפסות תלת ממד -יש
ü      שימוש במציאות מדומה ומעבר ל"מציאות אחרת"- יש
ü      אפשרות התקדמות אישית ובתחומי עניין שונים - יש
ü      תחושת ממשות גבוהה ולמידה תוך כדי עשיה - יש
ü      מרחבים תלת ממדיים המאיצים את קצב חשיבת המח - יש
ü      ביסוס של עקרונות כלכלה והתנסות בעקרונות אלו - יש
ü      שילוב למידה בין בתי ספר/ בין ארצות ובין תרבויות - יש
ü      העצמה של תלמידים במיומנויות שונות - יש
ü      למידה מתוך עשיה- יש

והכי חשוב:
ü      ברק בעיניים של התלמידים - יש
ü      התנסות חדשה של מורים - יש
ü      יצירת שפה עם בני הנוער - יש
ü      למידה מתוך אתגר ועניין – יש
ü      עבודה קבוצתית – יש
ü      מחויבות לתהליך הלמידה - יש

נשאלתי, לפני מספר ימים,  האם סביבות אלו הם "עוד טכנולוגיות" אשר צריכים ללמוד איך לעבוד איתן כדי לשרת פדגוגיה מוכרת או חדשנית או שמדובר בתפיסה רחבה, חדשה ופורצת דרך. התשובה, לדעתי, ברורה מעליה וכמובן שאנחנו מדברים על תפיסה פדגוגית וקוגניטיבית  ולא על טכנולוגיה ( למרות שטרם מצאתי תחליף ראוי ל OpenSimulator או ל Mindcraft כטכנולוגיות לעולמות וירטואליים). הרעיון שקיימת אפשרות לקיים סביבה אחת תלת ממדית המאפשרת לצרוך תוכן אך גם ליצור אותו, המעתיקה את החוקים הבסיסיים של התנהלות העולם  מחד אך המאפשרת לחלוק ולשתף אובייקטים ויצירה ולבנות מבני קהילה והתנהגות חדשים ובלתי מוכרים מצד שני, האפשרות שלי לשלוט לחלוטין על מראה והתנהגות הדמות שלי אך באותה נשימה מגדירה כללי התנהגות מול משתתפים אחרים ומאפשרת יצירת קהילה ולמידה שיתופית וכל אלו רק חלק מהיכולות וההזדמנויות הנמצאות בעולמות הוירטואליים.

שילוב של יכולות אלו  מגדיר, לדעתי, פרדיגמה בתחום הלימוד המתוקשב בפרט ולמידה חוצת גבולות ומסגרות בכלל. תפיסה המחייבת למידה התנסות וחקר כדי להבין אל אילו אופקים ניתן להמריא וכיצד ניתן להמשיך ולבנות "כיתות" אחרות בעידן הדיגיטאלי העוטף אותנו מכל עבר ואנו עדיין רחוקים מלנצל את כל יכולותיו לטובת תהליכי הלמידה וההכשרה.


אנחנו רק בתחילתו של מסע מופלא אל המחשב/ הנייד/ המשקפיים/ המחשוב הלביש ומעבר לו .... 

יום שבת, 18 בפברואר 2017

הקתון דתאתון וחינוכתון



אני אוהב הקתונים - מפגש של 24 עד 36 שעות של פעילות מאומצת ליצירת רעיון, גיבוש פתרונות / התמודדות עם בעיות וקשיים ויצירת דברים חדשים.

אני אוהב הקתונים חינוכיים בכלל והקתונים של טכנולוגיות בחינוך בפרט. האנרגיה המטורפת של עשרות קבוצות המנסות ליצור פתרון לבעיה חדשה או מוכרת או להמציא תפיסה חינוכית עדכנית בחלון זמנים של 24 שעות, מרתק אותי ומעשיר אותי בלמידה הבנה ואהבת המקצוע כפי שאף סדנת "איפה הילד שבי" לא תוכל להביא לעולם.

הקבוצות הנפגשות ביחד בגילאים שונים ובהרכבים משונים, המבט המעט חושש בעיניים בתחילת הדרך הכולל גם זיק של תקווה שאנחנו הולכים לנצח את העולם ולשנות לעד את תפיסת הלמידה. המוכנות להחליף דעות ורעיונות ולהתווכח עד כלות לאורך שעות, גם כשהגרון ניחר ולא ניתן לשבת על כיסא הפלסטיק עוד דקה, מקסים אותי. הבלבול של איך בכלל מתחילים ומה בעצם עושים, רגעי הייאוש בארבע לפנות בוקר כאשר המנטור/ המומחה/ השופט/ החבר שהבאנו במיוחד, הרביעי ניגש אל השולחן ומסביר לכם למה כל מה שאמרו לכם קודם הוא שגוי והם לא מבינים ולמה אתם שוגים ולמה אתם לא מבינים וצריך ללכת לכיוון אחר לגמרי המכיל המון מילים בני שלוש אותיות בלועזית ... ואז הוא ממשיך הלאה ללא כל מחויבות ומשאיר אתכם ללא תשובות עם עיניים מזוגגות, רגעי השמחה והצהלה בחמש לפנות בוקר כאשר המחשבות פתאום מצליחות להתחבר מתוך הערפל והבלבול  ונותרה רק עוד שעה וחצי עד להצגת הרעיון ואז מתחיל קצב העבודה המטורף ברגעים שלפני כל פרזנטציה רק כדי להספיק לשים עוד פסיק במקום הנכון למרות שהעיניים צורבות והמח רק מנסה לבדוק מה הסיכוי לישון כמה דקות. נפילת המתח לאחר כל שלב של הצגה  והצורך לאסוף את הצוות, המחשבות והכוחות לקראת המעבר המשימה הבאה.

להיות יזם בהקתון זה שילוב מיוחד של תכונות.

זה למצוא את היושר הפנימי שלך ולהאמין שהמומחה שממולך כרגע דיבר 20 דקות של שטויות וגם מתוך העייפות וסערת המוחות להבין שבעצם הוא אינו מבין את השוק והמוצר והוא רק מנסה "למכור" לך את הברור והמוכר.

זה למצוא את גמישות המחשבה ולהבין שהאדם שדיבר אתך בחמש דקות האחרונות הראה לך משהו שלא ידעת קודם ואיך לא חשבת על זה לבד ושנקודת הראות החדשה מחייבת אותך לזרוק את הכל ולהתחיל מהתחלה בדרך חדשה.

להיות מנטור בהקתון זה שילוב מיוחד של תכונות.

זה לדעת לשים את האגו בצד ולשמוע מה היזם רוצה לעשות, באמת, ולבחון האם אתה באמת מסוגל לעזור או רק להרוס. האם אתה מביא לשולחן את הרעיונות שלך כי זה הדבר שאתה הכי יודע או שאתה מצליח להביא רק את הניסיון והידע שצברת במשך השנים לקידום הרעיונות שלו.

זה לדעת לשים על השולחן את כל הניסיון והידע שצברת לאורך שנים ולשים מראה, לעיתים כאובה, מול היזם והראות לו שהוא במסלול הלא נכון להצלחה ושאם רק ישנה את זווית הראיה הוא יוכל לצעוד  אל האופק בדהרה ושמחה ולאמר זאת בבהירות לא משתמעת לשתי פנים כדי שנמסר יעבור ויבקיע וינחת וינבוט ויצמח.

זה להיות עייף עד מוות בארבע לפנות בוקר ולא להבין איך שוב נגררת אל טרוף החושים הזה, לילה ללא שינה ופיצות קרות אל תוך הלילה, וגם לראות צוות מבולבל שלא מצליח להבין איפה היער ומה הם מחזיקים ביד לכרות את העצים מסביב בסבלנות ולסמן את המטרה הכה ברורה ולראות את הצוות מתאושש ומתחיל לעבוד כאילו רק עכשיו כמו משינה טובה

להיות בהקתון זה לחוות את הרגעים הקסומים בהם יזם ומנטור נפגשים ומוכנים לצאת לשבילים חדשים ולגלות אנשים, רעיונות מחשבות בכיוונים חדשים ובלתי צפויים, מפגשים שילכו אתך עוד הרבה חודשים ולהבין כי למקצוע הזה יש כל כך הרבה פנים, צדדים, רעיונות ואנשים/ שותפים.


מוקדש בתודה Datathon החינוכי הראשון שאפשר לי לצאת לעוד מסע מרתק, וכמובן למורות ולמורים לתלמידים והיזמים המופלאים שפגשתי בלילה ירושלמי קפוא ומרתק.




פוסט מוצג

מטאוורס - סביבת חיים ללמידה והתנסות.

המטאוורס הפך בשנתיים שלוש האחרונות לבאז וורד החדש של מערכת החינוך (טוב... עד אשר הוא הוזז לטובת ה AI המלך החדש). מה כל כך מושך במטאוורס? למ...