שבוע אחד של למידה במרחבי ה 3D3C

חוויה 1

השבוע חוויתי חוויה יוצאת דופן. הזדמן לי להציג את EurekaWorld ואת הלמידה במרחבי ה 3D3C, לקבוצה של מבקרים סינים מאוניברסיטת   Foshanקבוצה של מרצים סינים בתחומי החינוך השונים שבאו לישראל לראות וללמוד על חינוך אחר

.

הביקור היה בבית הספר "אלומות" בתל אביב ולווה על ידי המורה האחת והיחידה לינוי ישראלי וקבוצת "יזמי התקשוב" הפועלת זו השנה השנייה במסגרת בית הספר.

לאחר הדקות הראשונות של לנסות להסביר למבקרים באנגלית בליווי מתורגמן ותנועות ידיים איך פועלים במרחב וכיצד יוצרים אובייקטים חדשים ומה זה אווטר וכיצד עפים אפשרנו להם להתנסות במרחב בסיוע קבוצת תלמידים. בהתחלה כל הקבוצה נראתה כמרקחה, הילדים ניסו לקחת חלק ונתקלו במחסום השפה, הסינים ניסו להבין איך יוצאים ופועלים בעולם ולכולם היה מבט קצת מבולבל וקצת מיואש ואני נסיתי לדלג בין השולחנות ולהסביר לרגע עוד כמה פעולות. לפתע הבחנתי שהרעש ירד, הקבוצה נרגעה והמבקרים באמת עסוקים בהתנהלות ועבודה בעולם. המבקרים הסינים למדו מהתלמידים הישראליים כיצד לבנות ולהתנהל בסביבה התלת ממדית. הקסם קרה – שפת המשחק הבין לאומית הוכיחה שוב שניתן לגשר בעזרתה על גילאים, שפות ותרבות. הילדים הדגימו והסינים חיקו, הילדים הצביעו והסינים ניחשו הילדים שיחקו במחשב והסינים הסתכלו למדו וחזרו לעמדות שלהם ופתאום לכולם הייתה מטרה משותפת ופעילות משותפת

חוויה 2

למרות העומס האין סופי, היזמות המתמשכת, הרצון להמציא ולמצות רעיונות חדשים אינני יכול ואינני רוצה לדלג על רגעי הקסם הללו המתרחשים בכיתה, הרגעים המיוחדים הללו הקורים בין המורה לתלמידיו. הרגעים בהם כל הכיתה, התלמידים ואני, שקועים בעבודה מאומצת משתדלים להפיק את המיטב מכל רגע, לעשות דברים שלא עשו קודם ולהמציא את הסביבה בה אנו פועלים מחדש.  ובמיוחד ההתרגשות במפגשים הראשונים – מה באמת נלמד בתלת ממד, באמת נעבוד ונפתח משחקים כמו גדולים? ההתרגשות הזו של הילדים, התרגשות שגורמת להם ללמוד בשמחה ברצון בשקיקה שמעוררת אותם ללמוד ולפעול, השבוע התחלתי ללמד שתי קבוצות חדשות.

חוויה 3

תהליך ההפנמה של הקישורים הנדרשים לפיתוח משחקי מחשב תלת ממדים אינו קל. בתחילה אני פוגש את ילדי דור האלפא הרגילים לבקש ולקבל את כל רצונם באופן מידי- תכתוב בשבילי, תעשה לי הינה בקשה שכיחה בתוך מערכת הלמידה ולעיתים מזומנות, מזומנות מדי גם אני "נופל" להרגלים הישנים של "מורה יודע כל" הנהנה להביע את מומחיותו ולתת לתלמידים תשובה קלה ומוכנה לדרך. אבל באותם מקרים שבהם אני מצליח לעצור ולהסביר לתלמיד שיתאמץ עוד קצת במציאת הפתרון, ושאולי יבקש מהתלמיד שלידו עזרה לפני שהוא פונה אלי בשאלה ולאט לאט הם מבינים, הם מתחברים לקסם שביצירה, לומדים להתאמץ ולנסות שוב, לומדים לתכנן ולחשוב כמה צעדים קדימה, לומדים לטעות ולגלות שמותר ומכל טעות צומחים לרעיון אחר  ובעיקר לומדים ומחזקים את שרירי המח ללא הפסקה ומתחברים לחוויית יצירת המשחק ובניית החוויה.

חוויה 4

ישבתי בסעור מוחות עם מורים מבית ספר "נופים" (יעל הבלתי נלאית ושי עם תפיסת החינוך הייחודית) על תכניות לימודים וכיצד מלמדים ויוצרים עם התלמידים למידה אחרת חווייתית ומשמעותית. חוויה של כיף ויצירה, מורים שמאתגרים אותי ודוחפים אותי כל הזמן לפתח רעיונות חדשים וכלים ובעיקר תפיסות חדשות של יצירה ועשיה בעולמות המחשב בכלל ובעולמות הווירטואליים. והמורים מתלהבים, והמורים רוצים ללמוד ולהתפתח והמורים רוצים לאתגר את המערכת ולמצוא כיווני עבודה חדשים ועצמתיים. כל סעור מוחות כזה מוציא אותי מאזורי הנוחות שלי ומחייב אותי לנסות ולהתמודד מחדש עם הנחות העבודה שלי.

חוויה 5

ליווי ראשון של קבוצת מורות מבית ספר בגין במוצקין, מורות שאני מלמד אותן על עבודה בעולמות וירטואליים והשבוע ליוויתי אותן לראשונה עם התלמידים בעבודה. מורות שמוכנות לקחת סיכון ולעבוד עם התלמידים גם כשלא הכל ברור ומנהלת אחת שהתעקשה לקיים תכנית הכשרה ממה שאנחנו רגילים הוציאה אותנו מהקופסא ואפשרה לחשוב גם על כיווני הכשרה אחרים. 

פתוח משחקי מחשב - המגמה שכל תלמיד צריך להכיר ולהתנסות

אומנות יצירת משחקי המחשב - אחת האומנויות המיוחדות ההולכת ומתפשטת במאה ה21

דובר ונכתב אין ספור פעמים על חשיבות משחקי המחשב בכלל ומשחקי התלת ממד בפרט אבל בואו ונדבר רגע על האפשרויות הגלומות  בפיתוח משחק מחשב על ידי התלמידים עבור התלמידים  בקהילה בה הם חברים.

אמנות פיתוח משחקי המחשב הינה אומנות מורכבת מאין כמותה המחייבת הבנה בתכנות, הבנה בעיצוב גראפי דו ממדי ותלת ממדי, הבנה בעיצוב דמויות, בניית תסריט משכנע, בניית רמת מורכבות ההולכת ועולה משלב לשלב או מתחרות לתחרות ובניית מדיניות תגמולים לשחקנים הממשיכה לאתגר אותם ולתת להם תגמול במידה הראויה בכל שלב כך שרמת המוטיבציה במשחק תשמר.

תעשיית פתוח משחקי המחשב הינה תעשיה של מיליארדי דולרים כיום ואחת מתעשיות ההי טק החזקות ביותר והצומחות ביותר - במילים אחרות - חלומה של כל אם יהודיה.

ובמעבר מהיר לכיתה ולתהליך הלמידה - זה עתה סיימתי את המפגש הראשון של הילדים והבטחתי להם שהשנה נתנסה בפיתוח משחק מחשב.

הפנטזיות מרקיעות שחקים וכבר הילדים בעיניים נוצצות חולמים על פיתוח GTA חדש, משחק יריות או משחק מפלצות שלא נראה כדוגמתו. עיצוב דמויות וחלליות מחוץ לחלל ומתחת למים ואין להם שום עכבות ואין להם שום תובנות של המאמץ האדיר המושקע בכל משחק אותו הם משחקים ואז... אז מתחיל התהליך המופלא של הלמידה, האתגר והחוויה.

יש צורך בלמידה של  שפה חדשה ומיומנות חדשה -  כיצד מעצבים בתלת ממד ומה המורכבות של חיבור כדור לקובייה במרחב וכיצד מתכנתים את פתיחת הדלת וגם את הסגירה ולמה זו לא בדיוק הפעולה ההפוכה, כיצד מעצבים מרחב תלת ממדי וכיצד מתכננים משחק

ללמוד לפתח משחק מחשב זה לא ללמוד איך אפשר לחלום (למרות שגם) וזה לא לעוף על כנפי הדמיון (למרות שגם) מבלי להתחשב באילוצי עבודה תקציב וזמן ובוודאי שזה לא לפתח מבלי שניתקל בקושי ובאתגר ובטח זו לא ההזדמנות לבצע פעילות חברתית קלה למילוי הזמן.

כאשר מפתחים משחק מחשב יש צורך להעמיד סקיצה ואז עוד אחת ולהתחשב בקנה המידה ובשלב שבא אחר כך ואז עוד תיקונים ועוד עזרה ועוד מחשבה ועוד סקיצה ואז... התנסות ראשונה וקבלת משובים והערות וצריך להגדיר את השינויים והדמויות החדשות וכל התהליך מתחיל מהתחלה ...

לפתח משחק מחשב זו חוויה אישית ומעצימה (ולפתח משחק מחשב לימודי על ידי התלמידים זו כבר חוויה עצומה). התהליך מתחיל בלמידת חקר של נושא או חוויה. לאחר תהליך החקר מגיע שלב "הבריאה" השלב בו הקבוצה בוראת עולם חוקים ומראה ובעיקר חוויה.  אך מעבר לחוויית הסיפוק ישנן גם מיומנויות בסיסיות הכרחיות אותן צריך ללמוד ולרכוש בסבלנות בניסוי ותהייה -  עבודת צוות אמתית המשלבת חברי צוות שונים עם בעלי מיומנויות שונות המביאה לידי ביטוי את נקודות החוזק של כל אחד ואחד אך גם את הצורך ליצור ביחד חוויה בה כל אחד מעצים את האחר ומתפשר כשנדרש. יצירה ויזואלית הכוללת גרפיקה בדו ממד ובתלת ממד ותכנון ממשק אדם מחשב  תוך התחשבות בשפה הבין לאומית של משחקי המחשב והסטנדרטים שכבר מוכרים  למרבית השחקנים, שימוש חוזר באובייקטים כי אין צורך להמציא מחדש כל דבר רק למקם אותו בהקשר הנכון וליצור את החוויה החדשה שאליה אנחנו מכוונים, תכנון תהליכים ולוחות זמנים חלוקת משימות ואחראיות כי ללא גרפים ומשימות אין סיכוי שהמשחק יעמוד בזמן או יעמוד בכלל. חשיבה יצירתית ותהליך מתמיד של שיפורים כדי להיות אטרקטיביים והכי טובים. הכרות עם עולם הקוד והלוגיקה בלעדיו לא ניתן להתחיל לחשוב על משחק מחשב  יצירת תהליך למידה מתמיד ומתמשך אשר אינו בהכרח חלק מתהליך הלמידה בכיתה ובסוף להסתכל בגאווה על התוצאה.

פיתוח משחקי מחשב זו בהחלט אחת מאפשרויות הלימוד היותר מוצלחות ואחת ממגמות הלימוד היותר נחוצות ללומד במאה ה21.

חברת מופת - הצעד ההכרחי הראשון (לא רק לשמאלנים)...

כשאתם נתקלים במודעת דרושים למנהל צוות  של 30 או 100 אנשים, מה עובר בראשכם? כיצד אתם מתמחרים את המנהל הדרוש? נדרש אדם עם הכשרה משמעותית ובהתאם שכרו יהיו 15,000 לחודש? 17,000 לחודש? בתוספת החזקת רכב, נופשים מעת לעת  ומטבחון איכותי לאנשי צוות בלבד

כשאתם נתקלים במודעת דרושים למנהל ארגון של כ50 או 100 עובדים מקצועיים הנותן שירותים לכמה מאות לקוחות או אלפים בודדים כיצד אתם מתמחרים ומעריכים אותו?  30,000 לחודש?  40,000 לחודש? כמובן בתוספת הטבות, רכב, אופציות וכו'

אז למה כשאתם רואים מורה האחראי לעבודת צוות של לפחות 30 תלמידים בכיתה ובדרך כלל על הקידום המקצועי של עוד כ200 תלמידים בשכבות שונות ואמור להיות בקשר עם כ400 הורים, מורה שבוודאות למד תואר ראשון וסביר להניח שגם תואר שני. משכורת של 5,000 ₪ או 8,000 ₪ נשמעת הגיונית? ולמה פתאום ההערכה לאדם צוללת פלאים? ולמה האבסורד לא זועק לשמיים? למה הרעיון שלמורה אין פינה שקטה בה הוא יכול לשבת, ללמוד, להיפגש, לפתח רעיונות חדשים או להירגע אחרי חוויה רגשית קשה נשמע סביר? באיזו פלנטה ההרגל שהמורה צריך להביא את כוסות הקפה ולפעמים גם את הקפה והחלב מהבית נשמע הגיוני?

איך יכול להיות שכשמדובר על מנהל בית ספר המנהל צוות של 50 ולפעמים 200 מורים מקצועיים האחראי על רווחתם והכשרתם של המורים בכדי להבטיח את הצלחתם של מאות ולפעמים אלפי תלמידים הלסת לא נשמטת בהערכה והמספרים של 30,000 ₪ לחודש נראים פתאום מופרכים ולא הגיוניים?

או או עצרו וקחו אוויר... הנה מגיע הצעקה על ימי  החופשה ועל איכות המורים ושיטות ההוראה, הנה מגיע הצקצוק על המורה ההיא שלא השקיע ולא ספרה את הילד בכיתה ולא משנה שהיא אחרי 6 שעות הוראה רצופות בלי פינה אחת שקטה ועם 35 תלמידים בכל כיתה, ומעל לכל מגיע הנימוק המכריע איך אנחנו למדנו בכיתות רותחות מחום ללא מזגנים, ואצלנו למדנו בעל פה גם את שירת הים ושירת רחל ועוד המון קנונים ואיך אנחנו כיבדנו את המורים....אז על מה הם כל הזמן מתלוננים...

לאלו המנתקים את האונה הימנית מהאונה השמאלית דווקא כשמגיעים לדבר על חינוך מורים ומוכנות לחיים... אכן החיים השתנו עד מאוד בשלושים וחמישים השנים האחרונות (ונגלה בסוד שגם אנחנו לא ממש כיבדנו את המורים, וגם עלינו צעקו שאנחנו מרבים לפטפט בשעורים). הדרישות בפניהן יתייצב דור הצעירים הנוכחי גדולות לאין שעור מהדרישות שהיו בפנינו לפני שניים ושלושה עשרוים. דרישות של מצוינות אישית וקבוצתית, דרישות של יכולת עיבוד מידע לידע וידע לתובנות, דרישות של למידה עצמאית לאורך כל החיים של נושאים חדשים ובלתי מוכרים, אתגרים של עולם המשתנה בכל מובן ובכל רגע מול עיננו ואתגרי המחר הם השערות רחוקות שאינן עדיין ברורות.

 בכדי שנצליח לשרוד באתגרים המקומיים והגלובליים שמונחים לפתחנו, כדי שנוכל לשרוד במזרח תיכון חדש או ישן ובכדור הארץ הבועט בחזרה את עצם קיומנו. כל אחד מהילדים צריך להיות מאומן בפיתוח שרירי היכולת והכישרון שלו עד לקצה גבול היכולת. כדי להשיג את זה כנקודת פתיחה ולא כיעד הסיום - כל מפת ההוראה צריכה להשתנות והמובילים של השינוי, לפני הכול הם המורים. המורים שצריכים להוביל מהפכה כנגד כל הסיכויים ושם אנחנו צריכים את הטובים שבטובים.

אני לא נאיבי, יזם והזוי כנראה שכן אבל נאיבי כבר קצת פחות. מהפכה עמוקה ויסודית בשכר המורים ובתשתית היא הכרחית ומייד מאיפה הכסף למהפכה שכזו מהפכה שמשנה את סדרי התקציב מיסודו? איך יעמדו בפרץ כאשר כל אחד יבוא עכשיו וידרוש את חלקו?  לימד אותי פעם חכם סיני זקן, שבחיים, קודם שמים את הדברים החשובים ואחר כך מוצאים מקום וזמן לדברים הפחות חשובים. ישנו הכרח להפוך את סדר העדיפויות שלנו מהיסוד. חייבים לשנות את מבנה ההשקעה בחברה לא בתהליך של עשורים אלא בקבועי זמן של חדשים .

מערכת החינוך היא גדולה ויקרה ולכן כל שינוי נראה בלתי אפשרי אבל שינוי של אחוז או שניים בתקציב המדינה והנה קרתה המהפכה... כי חייבים להגיע למצב שנערי האוצר מרוויחים קצת פחות ממנהלי בתי ספר מובילים, מורים מוצלחים מתוגמלים כמו פקידי בנקים בכירים ורכזי מגמות אינם מתביישים מול מסלקי תביעות. כשנבין את זה ונראה שעל כל משרת מורה מתחרים שלושה מועמדים ועל כל כיסא פנוי בהכשרת מורים יש 5 תלמידים מעוניינים נדע שצעדנו את הצעד הראשון לחברת מופת המכשירה ומציידת את דור העתיד בכוונה וברצון להתפתחות עצמית.