הרהורים של עוד מעט מתחילה שנת הלימודים...

מה, בעצם, אנחנו רוצים מהדור הצעיר כשיגדל ויעזוב את הקן ויצא אל החיים?

שידעו לנהל את המשאבים שלהם בחוכמה, שידאגו לעתיד אך ידעו גם לחיות את ההווה. שיכירו מושגים פיננסיים וידעו כיצד לנהל משאבים של כסף זמן ועבודה.

שיפתחו כלים והרגלים ללמידה עצמאית ויוכל ללמוד כל מה שהם רוצים. שידעו כיצד בונים ראשי פרקים וכיצד מבנים וממשיגים את הידע שהם אוספים, שידעו להמיר ידע מפרויקט אחד לאחר ושידעו להשליך ממה שהם יודעים למה שהם צריכים לדעת.

אנחנו מקווים שיבינו שמקורות המידע הם אין סופיים וכוללים מעבר לויקיפדיה גם את האפשרות לפתוח דלת ולצאת החוצה ובאמת להסתכל  על הדברים ואפילו לנסות ולטעות ולתהות בתהליכים.

שהמקורות ברשת האם אין סופיים וחלקם מדהימים וחלקם פשוט הזויים ואפילו מזיקים.

אנחנו רוצים שהתלמידים ידעו שחכמת ההמונים היא כח מופלא אך לא תמיד מספק את התשובה הפרטנית הנכונה.

שידעו לשאול שאלות ולא לקבל דברים  מובנים מאליהם רק כי ככה מישהו אמר ובאותה נשימה שידעו להשתמש במה שכבר הומצא במשך הדורות ואין צורך להמציא הכול מבראשית. 

אנחנו מכוונים אותם שיהיו יזמים, שידעו להגדיר רעיון ודרך, שיצליחו להתבטא ברהיטות  ושידעו שלפעמים הדרך לא פשוטה ולא קלה ויש בה הצלחות וקשיים, פריצות דרך כישלונות ואתגרים.

אנחנו שואפים שיכירו את העבר וידעו מה היה פה לפני מיליון שנה ולפני 70 שנה וגם איך ולמה היו דברים לפני עשור..

אנחנו רוצים שיהיו להם קישורים חברתיים, יכולת אמפטיה והבנת סיטואציה מורכבת. חשוב לנו שידעו שלא הכל שחור או לבן ושיש עוד המון גוונים וצבעים של דעות עמדות ומחשבות ושל נכון ולא נכון.

אנחנו מקווים שהם יודעים לחלום ....

ועכשיו ילדים כולם לפתוח עמוד 5 בחוברת העבודה ולמלא עד עמוד 17 ושיהיה שקט בכיתה.....

שלטון על עם אחר זו הסוגיה לא חוק הלאו(מנות)

שלטון על עם אחר - משחית , אין דרך לברוח מזה, אין דרך קלה יותר לומר את זה, אין דרך להתחסן כנגד זה.

אני זוכר את הוויכוחים הקולניים אי אז בתקופת התיכון, הימים ימי המחתרת היהודית ורצח אמיל גרינצוויג, מלחמת לבנון הראשונה וסברה ושתילה. אני, מדריך בתנועת הצופים,  הרגשתי שכל הערכים עליהם גדלתי ועליהם התחלתי את דרכי כמדריך בתנועת הצופים מזדעזעים ונסדקים, גדלתי בבית ובמשפחה תומכת חרות והמשפחה הלוחמת אך מאמינה בכל ליבה בערכי שוויון האדם באשר הוא אדם וחובת המדינה כמדינת רווחה לדאוג לכלל אזרחיה, ראיתי את הערכים האלו נחרבים אל מול עיני וצווחתי וטענתי כפי שרק נער בגיל ההתבגרות יודע לטעון ולצעוק בפני כל מי שהסכים רק להסב את תשומת ליבו אלי ולו לרגע, שמדינת ישראל הולכת לאובדן דרך מוסרית וללא המוסר לא נוכל לקיים את מדינת ישראל.

בשנים שלאחר מכן עמדתי מעט מבולבל - היכן הקריסה המוסרית? שרתתי בצבא אמנם היה שיח מזלזל באויב הערבי, היו סיפורים שנלחשו מפה לאוזן על איך נכנסו לבתים באמצע הלילה וכל המשפחה עמדה רועדת מפחד, אך תמיד עמדו גם הערכים המוסריים במרכז השיח ומניעת הפגיעה בחפים מפשע הייתה חלק מיסודות השיח... ואז החלו להתגנב המחשבות - אולי הוויכוח הוא אכן וויכוח פוליטי ואין פה וויכוח על עמדות מוסריות, אולי ניתן לקיים שלטון על עם אחר לאורך זמן אך החוסן היהודי יאפשר לנו להימלט מקללת ההשחתה שעברה על כל השולטים בעולם?

ואז זה קרה - לתהליכים האלו לקח זמן לחלחל לתוך החברה הישראלית, יכול להיות שהמוסר היהודי, בתחילת הדרך, המוסר היהודי כפי שסבי  והורי העבירו אותו אלי - תפיסה המקדשת את החיים, כל החיים, יהדות הנותנת מקום לגר ולאלמנה, האמונה הבסיסית שאיש באמונתו יחיה ואין דרך להגדיר עבור הפרט את הנכון ולא נכון בבחירותיו היהודיות-  סייע לעכב את התהליכים אבל החומה נסדקה ונפרצה ותהליכי ההשחתה הם כאן והם סודקים את החומה שבנינו סביבנו.

סדק מנהיגות וסמכות- אל תפקפקו במעשיו של המנהיג - הנכונות לקבל ראש ממשלה משחית ומושחת ההורס כל ערך של מוסר ודוגמא אישית, ראש הממשלה המקרב אל ביתו עבריין מין, הנוהג ברכוש ציבורי כאילו היה רכושו הפרטי, ראש ממשלה אשר גם תומכיו נעים באי נוחות בכיסאם לנוכח מעשיו אך בשם המנהיג הגדול היודע להתמודד עם הסכנה הקיומית של השמאל מבפנים מרכינים את ראשם ונותנים את בירכתם.

שבר עליונות היהודים (האורתודכסים ובתנאי שהם לא להטב"ים) - על פני האזרחים האחרים במדינת ישראל כי הרי ברור שההתיישבות משולחת הרסן בשטחי יהודה ושומרון מונעת כל אפשרות להפרדה עתידית בין יהודים לפלסטינים ולכן חשוב לקבע את עליונות היהדות. חוק הלאום אינו רק חוק הצהרתי הוא גם קובע הפניית משאבים לאוכלוסייה יהודית בלבד וגם, על פי יוצריו, נועד לאפשר לפסוק לטובת יהודים כמשקל נגד לשוויון האזרחי המאיים ובא.

חוק ההסדרה -שכבר נשכח בסערה הנוכחית, חוק העוקף את זכות הקניין ומתיר להפקיע קרקע פרטית גם לצרכי פרטים אחרים כל עוד הם יהודים.

סדק המדינה קובעת את המערכת הארגונית של החברה - ארגוני חברה הם אויבי העם הם אלו המפריעים לממשלה לשלוט ויש להוציאם מחוץ למסגרות השיח וחס וחלילה לא לאפשר לצעירים וחיילים לשמוע את המסר, משרד התרבות יקבע איזו יצירה תתרחש בארצנו ואילו מגישי חדשות הם לרוחנו והוא גם יקבע אילו פעולות מותרות בשבת קודשנו, ראש הממשלה ישלוט בתקשורת בצורה מלאה.

פריצת המדינה/ השלטון נמצאים בסכנה - הערבים הנוהרים לקלפיות, הדרוזים המוסתים על ידי ארגוני שמאל, השמאל שבוגד במדינה, אילנה דיין וכל התקשורת העושה יד אחת להפלת השלטון, הקרן החדשה לישראל אשר מפריע לשליט הכל יכול, להביא לפה שקט שלווה והצלחה ואם רק נעלה עם דחפור על בג"ץ תשקוט הארץ 40 שנה.

שבר הדתה והכנסת שיח דתי כמניע לחברה הישראלית -ההדתה החריפה במערכת הצבאית ובמערכת החינוך אשר עומדת בסתירה לעקרון הבסיסי של שוויון הזדמנויות ללא הבדל דת מין או לאום, המעורבות העמוקה - עמוקה מידי של רבנים בשיח הצבאי כלובשי מדים והן מחוץ לצבא

סדק הערצת הכוח והמלחמה - תנו לצה"ל לנצח, יש להרוג בכל הכוח, הרמטכ"ל והשב"כ פחדנים כי הם לא מרססים בברד של כדורים את האחרים

ככה גולשים למשטר רודני...

מדינת ישראל, אינה מדינה פשיסטית, עדיין, וגם אינה מדינה גזענית, עדיין,  אך המסלול ברור והדרך נסללת - כי בסופו של דבר לא ניתן לשלוט על עם אחר מבלי לפגוע ביסודות החברה השולטת ומבלי לגלוש לתפיסות פשיסטיות דיקטטוריות גם אם התהליך הוא איטי ורבים מנסים למנוע את הגלישה במדרון ולכן ההפגנה נגד חוק הלאום היא איננה הפגנת הזדהות עם אחינו הדרוזים - וזו מטרה חשובה, ההפגנה נגד חוק הלאום הוא עוד ניסיון לשים אצבע בחומה ולמנוע את הקריסה.