יום ראשון, 22 בדצמבר 2019

מפגש מעורר מחשב! עם צעירים ובני נוער



אני מאמין גדול בלמידה תוך כדי משחק וכמובן בלמידה תוך כדי יצירת משחקים. כל מי שמכיר את המסע שלי ושל Eureka World במערכת החינוך יודע עד כמה נושא זה קרוב לליבי. בדרך כלל יוצא לי להעביר הרצאות מסודרות וידע בתחום משחקי המחשב והלמידה במפגשים לחדרי מורים על בני נוער ומשחקי מחשב, על הדברים הטובים שקורים במשחקי מחשב, על התעשיה העצומה  שקמה סביב משחקי מחשב, על העוצמות שבהם בני נוער חווים את הסביבה ועד כמה למבוגרים ולמורים אין דריסת רגל בתהליכים מרתקים אלו.
אחת התגובות השכיחות של המורים היא שמשחקי מחשב שייכים לדור הילדים וכשהם יתבגרו אולי ניתן יהיה לשלב משחקי מחשב בהוראה. כשאני מזכיר להם שכבר בסוף שונת השבעים וראשית שנות ה80 שיחקנו משחקי מחשב רואים חיוך קטן של זיכרון מופיע אצל חלק מהמורים. בהרבה מהמיקרים זמן הפעילות מול מחשב נתפס כזמן מבוזבז שילד מבלה מול המסך. במרבית המקרים אנו מתייחסים לזמן מסך  ללא הבדל אם על המסך מופיע חידה מורכבת בפיזיקה, אם כרגע מתבצעת עבודת חקר פורצת דרך באלגוריתמיקה או שצופים בסדרת טלוויזיה משמימה או ש... הנער כרגע נמצא בחוויה קסומה בתוך משחק אסטרטגיה מהפכני.
השבוע, בעקבות פניה אמיצה של רכזת שכבה ט בבית ספר איתן (תודה ליעל ולסיגל על ההזדמנות),  הזדמן לי לערוך שלושה מפגשים עם שלוש כיתות ט' בנושא משחקים ומשחקי מחשב ובהמשך השבוע לקחתי חלק בהאקתון של חדשנות בלמידה באוניברסיטת תל אביב.

כמה תובנות של מפגשים מרתקים עם צעירים ובני נוער

מרבית בני הנוער שפגשתי חושבים שמשחקי מחשב הם בעיקר רע. בצורה מפתיעה, בני הנוער חוזרים על הססמאות שנשמעו בבית או בכיתה שמשחקי מחשב זה רע, ממכר, ומבזבז את הזמן במקום ללמוד בצורה אייכותית. כאשר מזכירים להם שמשחק זו צורת הלמידה הקדומה ביותר וכנראה גם אחת היעילות ביותר הם נשארים פעורי פה ואובדי עצות.  דווקא הגיימרים בכל קבוצה (אלו שמשחקים יותר משעה בבממוצע ביום) יכלו להצביע בצורה קלה על הייתרונות של המשחקים - רכישת שפה, יצירת חברויות מכל העולם, מפגש חברתי בתוך השכבה, מאמץ מוחי, חשיבה אסטרטגית...

פחות ממחצית מבני הנוער שפגשתי משחקים במשחקי מחשב מכל סוג שהו (או לפחות מודים שהם משחקים משחקי מחשב). אפילו משחקי מחשב בטלפונים החכמים. הם משקיעים המון זמן בצפייה, ברשתות חברתיות , בתמונות באינסגרם אבל פחות מבינים את חשיבות המשחק ופחות משקיעים מאמץ בלשחק.

נושא ההתמכרות למשחקים קופץ ועולה כמעט תמיד כטענה ראשונה, התפיסה שגם זו הזדמנות להתאמן על איזון, שמירת גבולות והתמודדות עם חיים מלאי אתגרים - מפתיע את בני הנוער כמו שהוא מפתיע את המורים בחדר המורים

נושא המשחק, מול הלמידה "האמיתית" כל כך הוטמע אצל הצעירים שהם מתקשים לחשוב שניתן ללמוד באמת דרך משחק כפי ומאתגר. במקרה הטוב הם יכולים לחשוב על משחק שמשמש לחזרה על החומר ורענון אבל לחשוב שתוך כדי משחק ירכשו ידע ומיומנויות אמיתיות נשמע להם מופרך ובלתי אמיתי.

למידת מיומנויות, למרות שהנושא של רכישת מיומנויות על פני רכישת ידע כל כך מדובר במערכות החינוך מסביב לעולם הרי שהרעיון שכתלמידים בתיכון או באוניברסירטה, יושקע זמן ברכישת מיומנויות על פני זמן לרכישת ידע נראה לצעירים מופרך ומבזבז את זמנם, או כפי שאמרה לי סטודנטית אנרגטית - אני עכשיו צריכה לסיים תואר ולעבור את הבחינה עם כך וכך מושגים, המיומנות של לבצע אבחון מסודר של הבעיה והצורך ולמצוא את הפתרון המתאים לא רלוונטי עבורי בשנים הקרובות....

לעיתים אני חש כדון קישוט הלוחם בתחנות הרוח כאשר אני מנסה להסביר שמשחקים הם דרך חיים ואין סיבה שיסתיימו בגיל 12. שלמידה דרך יצירה מהווה תהליך למידה עמוק וחשוב ושמשחוק הלמידה הוא הכרח לא שגעון חולף.... ואז מופיעות לי התמונות של התלמידים שלא מוכנים לצאת מהכיתה כי טרם השלימו את המשימה והמורה שאומר לי בהשתאות - מעולם לא ראיתי אותם לחוצים כל כך להכנס לשעור ולא מוכנים לצאת בסופו של שעור ואני נרגע.... בסוף נהפוך את תחנות הרוח למשחק ונמצא את האסטרטגיה להביס אותם



יום שישי, 18 באוקטובר 2019

גלוקליות של אחרי החגים


Free photo 12806484 © Zabiamdeve - Dreamstime.com
אחרי החגים כבר ממש מעבר לספו"ש, ערב חג, חג, איסרו חג..ומתחילה העבודה האמיתית של שנת הלימודים תש"פ. ולא אגרר כרגע לוויכוח המסעיר את הרשת כל  מועד החופש הגדול ואפילו אעקוף את המלכודת של חודש הלימודים הראשון שהוא כולו ציפייה לבואם של החגים ולדחיית אין סוף התמודדיות והחלטות אל מעבר לחגים.

זה הוא הזמן לנצל עוד רגע אחד לפני שחוזרים לשגרה הברוכה לצעד נוסף ברחבי הלמידה ב 3D3C ( עולמות וירטואלים המשלבים תלת ממד, ריבוי משתתפים, יכולת יצירה של הסביבה וכללי מסחר ).  והייתרונות הטמונים בתפיסה זו ללמידה וחינוך פיתוח מיומנוית, בעיקר בהקשר של התבוננות על הפדגוגיה מוטת העתיד.
אחד הדברים העומדים בבסיסה של תפיסת ה3D3C הוא בעצם יצירת סביבה ממחושבת המשלבת את ההתנהגות החברתית האנושית בצורה מלאה. תפיסה זו מאפשרת יצירה של עולמות נוספים המתקיימים במקביל. במשולב, לצד ובהמשך לעולמות הפיזיקליים בהם אנחנו ובני הנוער חיים.
תפיסה זו של הרחבת והשלמת העולם הפיזקלי שמסביבנו נותנת כר נפלא להתנסות,חקירה ובניית כלים להתמודדות עם תפיסת הגלוקליות. תפיסה הקונה לה מקום כאחת ממגמות ההתפתחות העולמית בכלל והמשנה סידרי עולם מול עיננו וכאחת מאבני היסוד ב"פדגוגיה מוטת עתיד" של משרד החינוך.

ראשית הסבר קצר על הרעיון העומד מאחורי הגלוקליות -מצד אחד קיימת מגמה חזקה וברורה  להאחדת התקשורת, ההתנהגות והמסרים בכל העולם - התפיסה הגלובלית. מעולם שווקים פיננסיים, רשתות תקשורת, אייקונים תרבותיים, שפת דיבור ופיתוחים טכנולוגיים לא הופצו בצורה מהירה כל כך והשפיעו בצורה ברורה כל כך על קהילות עצומות ואף על כל האנושות. מצד שני ובמקרים רבים כתוצאה מהתופעה הגלובאלית קיים הצורך למצוא את קבוצת השייכות הקטנה שלי ברמה המקומית. הקשר והמתח בין המקומי, הסביבה שלי, הייחודיות שלי המוכרת והנעימה המבדלת אותי כפרט משער ההמון, לעולם הגלובלי העצום אשר יש בו הרבה מן המשותף הוא יסוד הגלוקליות.
הפער הזה, האתגר הטמון בו והמשמעויות שלו, הם חלק מסל הכלים שעלינו להעניק לדור העתיד אשר יצרך לקבוע את זהותו האישית בעולם בו המתח הגלוקלי נוכח ברמה היום יומית.

העולם הוירטואלי ומרחבי ה 3D3C מאפשרים למשתתפים לחוות, לחיות, להתאמן וליצור את זהותם הגלוקלית. מצד אחד כל אחד מהמשתתפים לבד או בקבוצת ייחוס מקומית ומוכרת לו יוצר  את העולם המקומי שלו בהתאם לאתגרים, היכולות, המשאבים והמאווים הרלוונטיים לו, ובאותה הנשימה ברגע שבחר לקחת חלק בעולם הוירטואלי הוא שותף לרשת גלובאלית עצומה היוצרת וחיה שפת מושגים משלה ותפיסות משלה. האם אני כפרט נותן מחבק את העולם הגלובאלי או מתעקש על זהות מקומית שלי?  האם אני מוכן לחשוף את רעיונותי ולשתף ולהשפיע על העולם הגלובאלי ו אני מתקיים, מה יש לי  ללמוד מבני נוער אחרים הפועלים בבתי ספר אחרים, מדינות אחרות ויבשות אחרות? ואולי דווקא אני מעוניין לשמר את הייחודיות שלי ולתרום ולפתח דווקא את הסביבה המיידית שלי ולא לחלוק את כל כעונותי עם כלל העולם הגלובאלי.

וכך, ללא קשר לתחום הדעת שאני לומד בו, לידע הטכנולוגי, לחווית היצירה  ולפרוייקטים שאני שותף בהם, מזמן לי העולם הוירטואלי הזדמנות לגיבוש זהות גלוקלית.
אחד הייתרונות המהותיים של הפעילות בעולם הוירטואלי בהקשר הזה היא ההשקעה הרגשית הרבה שהמשתתפים משקיעים בפעילות בעולם בכלל וביצירה בעולם בפרט. השקע ריגשית זו מאפשרת לי ולאלו הלוקחים חלק ביצירת העולם הוירטואלי להתנסו בסביבת מעבדה במציאת נקודת שיווי משקל שונה בכל פעם בפער הזה שבין המקומי והגלובאלי תוך הבנה ששהשקעה הרגשית המעורבת במציאת נקודת האיזון היא משתנה חשוב מאוד במשוואה. התפיסה המיוחדת הזו מאפשרת להבין בקלות את הייתרונות הטמונים בשיתוף פעולה גלובאלי לצד הצורך לשמור ביטויים אישיים/ קבוצתיים מקומיים והמחירים והיתרונות המתלווים לכל החלטה.

גלוקליות יוצרת ושמחה של סוף החגים

יום שישי, 11 באוקטובר 2019

חשבון של מיזם בין החגים


Best place to invest your money. successful project.


להיות יזם טכנולוגיות חינוכיות זה מחייב, זה מחייב בכל כך הרבה היבטים, פעולות  ונקודות מבט  שרק יזמים אמתיים עם הפרעות קשב ורנוז מובנות באישיותם, יכולים להבין ולהכיל את רעיון היזמות ורק מי שחינוך זורם בעורקיו יעז לקפוץ לבריכה ולנסות להוביל רעיון חדש תפיסה חדשה או מיזם חדש במערכת החינוך. 
להיות יזם טכנולוגיות חינוכיות מחייב להבין במודל עסקי וליצור כזה, מחייב לדאוג לפרנסת העובדים ופרנסת השותפים לדרך, מחייב לוודא שיש מענה לצורך אמיתי במערכת החינוך ומחייב לעבוד באכפתיות ובתחושת שליחות.

בדרך כלל מכרי, שותפי לדרך וחברי למקצוע מכירים אותי כאופטימיסט בלתי נלאה, כאחד שמאמין שאפשר לעשות עסקים ולהקים מיזמים במערכת החינוך על כל גווניה ולשנות את מהותה של הלמידה בבתי הספר עמוק אל תוך המאה ה21, אני מאמין בכל ליבי שאם מערכת החינוך בארץ, ובעולם, לא יאמצו אל ליבם, גם פתרונות טכנולוגיים ופתרונות חיצוניים, מערכת החינוך תישאר לא רלוונטית בעשורים הקרובים, התלמידים יודעים את זה, המורים יודעים את זה ואפילו ההורים מבינים את זה ולכן הפעם אני כותב פוסט על בניית הערך במערכת החינוך והתמורה המצופה, שתי אבני הבסיס ביציאה לדרך של סטארט אפ חינוכי.

מערכת החינוך בארץ ובעולם הינן מערכות עתירות תקציב (בישראל - ואל נא נתבלבל תקציב מערכת החינוך הכולל את תקציב המדינה, תקציב הרשויות המקומיות, תשלומי ההורים ובעלויות שונות הוא הגדול ביותר, הרבה יותר גדול מתקציב מערכת הביטחון וטוב שכך רק חבל שבדרך כספים רבים כל כך נשחקים ואינם משרתים את התלמיד במאה ה21). ואז... מגיע שוב ושוב הרגע בו אתה יושב מול מנהל בית ספר, נציג רשות מקומית או כל אדם אחר במערכת ומגיעה משפט המפתח....המוצר מדהים, אני רואה את השינוי שקורה ואני מנהלת בית ספר מוביל אז תן לי את זה בחינם או במילים אחרות, ללא הצבת ערך לעבודה שהושקעה עד היום ולמאמץ שיושקע ולא אני לא מדבר על אותם מקרים בהם המוצר באמת לא יוצר ערך - אם לא נוצר ערך החיבור לא מעניין, אבל אם נוצר ערך למה בחינם? הערך של העבודה, הרעיונות והחדשנות נמדד בנכונות של המערכת לתת תמורה להשקעה שנעשתה בפיתוח המוצר. התמורה בעולמנו היא בכסף לא במילות תודה ורגשי הערכה. אם המוצר יוצר ערך - בואו נדבר על התמורה

שעת הוראה במערכת החינוך מתוקצבת בכ10,000 ₪ לשנה, שעת הוראה של עובדי הקבלן/חברות/מיזמים חינוכיים מתומחרת ב 5000-6000 ₪ לשנה בלבד... אני מבין שכל מה שאתם מחפשים זה עובד קבלן זול ולא מנטור בתחומו היודע לחנוך את הילדים, לפתח להם מיומנויות, להוסיף ידע מתוך ניסיון.

בית ספר מתקצב שעת הוראה בכיתה של מדריך/ מנטור ב172₪ לשעת הוראה בפועל בכיתה - כאילו הוא אומר שאני מוכן לשלם רק שכר מינימום למנטור שבא ללמד את התלמידים בבית הספר (לא אכביר בחישובים אבל תורידו מע"מ, תחשבו עבודה בכ60 אחוז מהשנה, תורידו עלויות מעביד ותכללו בחשבון את זמן המכירות וזמני הנסיעות בין בתי הספר...והנה האמת המרה של לימודי תל"ן על ידי סטודנטים מתחלפים בשכר מינימום).

כאשר אתם במערכת החינוך, בעלויות, רשויות מקומיות, עמותות ושאר מיני גופים משלמים את התמורה מתי שבא לכם בשוטף + 90 ובמעוד ההתחשבנות + תאריך מתי שהו לא ידוע...אתם בעצם אומרים - אתם לא חלק מבניית הערך של מערכת החינוך והאפשרות שלכם היזמים, לשלם למי ששותף לדרככם לא מעניינת אותנו המערכת ה לי אתם בעצם אומרים שבניית הערך של מייזמים חינוכיים לא באמת חשובה לכם ואין לכם הערכה למאמץ שהושקע בהבאת המיזם אל בית הספר.

כאשר מערכת חינוך שלמה מנסה לקבל ערך אבל לא לתת את התמורה - מה אנחנו בעצם מנסים לאמר לדור הבא שבכיתה?

****הפוסט הפעם הוא פוסט מהורהר של בתוך החגים...בעוד עשרה ימים תחל העבודה האמתית בתוך מערכת החינוך בתקווה שהפעם הערך יוכר והתמורה גם....


יום שבת, 28 בספטמבר 2019

תש"פ שלי




שפע של מאמרים, שפע של תמונות, ברכות וקטעי ווידאו מפורסמים בימים אלו בכדי לברך את השנה החדשה שנת תש"פ, הפעם החלטתי, לכבוד השנה החדשה ועם אווירת ההתחדשות הנשאת באוויר, לנסח את החזון החינוכי שלי לנסח במילים את ההבטחות החינוכית שלי לתש"פ

מה שמודדים זה מה שמקבלים - נושא מעט חמקמק אבל.. אם המדידה מתמקדת בתחום דעת כמו הידע שלי בהיסטוריה ובתנ"ך או היכולות שלי לתכנת בשפה מסויימת, הרי שבהכרח אתעסק כל שנותי בבית הספר ברכישת ידע למדדים שבוחנים אותי ולא ברכישת מיומנויות וכלים חדשים. בואו נדמיין אילו תלמידים נקבל בסוף תש"פ  אם ההערכה תינתן למובילות חברתית, חקר של נושא חדש ובלתי ידוע, יצירת מיזם חדש לשיפור הסביבה שלי, רכישת שפה זרה חדשה. אני מבטיח השנה להתמקד במדידת מיומנויות וכישורים ולמשב הצלחות ופריצות דרך חדשות.

המורה בכיתה כמאמן לחיים - כל אחד מהמורים שאני שולח לכיתה הוא מאמן לחיים, מאמן המלמד את הילדים להתמודד עם קשיים, לתכנן תהליכים, ללמוד יחד עם חברים, לנסות ולהבין דברים חדשים לבד, לחשוב יצירתית, להביא 100 אחוז מאמץ המורים שלי אינם מלמדים תחומי דעת הם מאמנים את הילדים לשפר מיומנויות ולהתקדם בתש"פ ניתן לכל תלמיד את המקום לצמוח ולפתח את המיומנויות המיוחדות שלו ובעיקר לא נהיה מורים לפיתוח משחקי מחשב אלא מאמנים ומנטורים לחיים

חברותא אנושית במציאות מעושרת - בסיס החזון של חברת יוריקה וורלד הינו שילוב הטכנולוגיות במערכת החינוך אך מעל הכל ולפני הכל, שמה את מעגל הלומדים בחברותא כבסיס ללמידה ולקשר האנושי, אני רואה בטכנולוגיה את האפשרות ליצירת קשרים חדשים ולא כסיבה לניתוק קשרים וותיקי, בשנה זו אתן דגש לחיבורים ומפגשים חדשים באמצעות הטכנולוגיה ללא איבוד של קשרים קיימים

חינוך טכנולוגי והבנה טכנולוגית הן מהות ולא רק סביבות התומכות בפדגוגיה, העולם מתקדם בקצב מדהים/ מטורף/ משוגע (כל אחד ועמדתו בעניין)  אבל בטוח שהטכנולוגיות השונות הפורצות מכל פינה ונבנות על ידי מיליוני יזמים חוקרים ומחשבים ברחבי העולם משנים מהותית את החברה האנושית. הם משנים את הדרך בה אנחנו מגדירים קשרים חברתיים, הם משנים את מקצועות ההווה והמחר, הטכנולוגיה משנה את מהות הכלכלה ומהות הקשר המסחרי בין אנשים, מקומו ויחודו של האדם על פני כדור הארץ עובר שינוי וחשיבה מחדש ומובילים אותנו לעידן מרתק בו רב הלא נודע על פני הידוע והמוכר. בשנה זו אקפיד לבחון את קצות הטכנולוגיה ואנסה להבין לעצמי ועם התלמידים לאיזה כיוונים חיינו משתנים.

חדשנות בחינוך בפרט ובחיים בכלל, חדשנות איננה אירוע נקודתי שקרתה בו תובנה ועכשיו פונים לדרך חדשה. חדשנות היא דרך חיים ותפיסת עולם המסתכל בסקרנות ובפליאה על כל מה שקורה ותמיד חוקרת האם יש דרך טובה יותר האם יש מטרה נכונה יותר למאמצים שלי. לחדשנות בחיים יש מתודולוגיה וכלי עבודה ישנם דרכים לקבל החלטות מושכלות על כיווני התפתחות ודרך מתמדת לבחון את השבילים החדשים. תהיה שנת תש"פ שנת חדשנות ותנועה מתמדת בשבילי

משחק-משחק היא אינטראקציה אנושית וחברתית המאפשר גם לימוד ורכישת מיומנויות בדרך מופלאה וגם יצירת חברים וקשרים אנושיים חמים וניפלאים - אני מבטיח בשנה זו להקפיד לשחק גם בשביל הנשמה וגם בשביל הלמידה.

שתהיה לנו שנת תש"פ שנה מלאה בעשיה צמיחה ולמידה, שנה של תעופה למקומות חדשים והגשמת חזונות מורכבים

יום שישי, 30 באוגוסט 2019

כל מה שמתעניינים בו מעניין



לאימי, עליה השלום, הייתה תשובה כמעט לכל שאלה, בעיקר לשאלות הקשורות לרוחו של האדם ולקשריו החברתיים, שני משפטים שחזרו שוב ושוב מלווים אותי עד היום בדרכי החינוכית ובמפגשי עם תלמידים. הראשון "תשתעמם בכבוד" פילוסופיית חיים שלמה המקדשת את הזמן ה"ריק" ונותנת מקום לשעמום ולחוסר עשיה וגירויים כשלב חשוב בתהליך הצמיחה היום יומי מקופלת כולה בשתי מילים  ( לצורך המהותי ברגעי שעמום אקדיש פוסט נפרד). המשפט השני היה "כל מה שמתעניינים בו מעניין" לא תחקור את מה שמעניין אותך...בכל דבר שתתעניין בו תמצא עולמות מופלאים. בכל פעם שנושא הלימודים בבית הספר היה עולה והייתה מופיעה בדל של טרוניה על  שעמום מחומר הלימוד וחוסר העניין שלי בשינון פרקי תנ"ך או בהבנה של מחזור המים בגאוגרפיה זכיתי לקבל את התשובה הניצחת "כל מה שמתעניינים בו מעניין". שוב פילוסופיית חיים שלמים של למידה סקרנות ועניין המקופלים בתוך משפט אחד קצר, או במילים אחרות אם רק תהיה מוכן להוסיף מעט מאמץ ופליאה לחייך, ולחשוב על כל נושא שנקרה בדרכך מתוך עניין ומחשבה של למה ואיך ומדוע הדבר הזה נראה כפי שהוא נראה, כאשר תסכים לקלף את הקליפה הראשונה של חוסר הנכונות להתאמץ ואת מחסום חוסר העניין המונע ממך להתפלא, לחקור וללמוד ולאחר מכך תשקיע עוד מעט מאמץ להבין למה הנושא הזה קיים יתגלו לך סיפורים מרתקים, עולמות ידע מחשבות והקשרים, שאנשים השקיעו את מיטב חייהם בלחקור אותם, ללמוד אותם לדבר עליהם בהתלהבות ובקורטוב של פליאה...

הזיכרון של המשפט הזה " כל מה שמתעניינים בו מעניין", המלווה אותי כמוטו לאורך חיי צף באחת השבוע שוב, כאשר האזנתי, בעודי מטייל עם מלמל החביבה והאנרגטית עד בלי די, לפודקסט על ייצור קפה של סאמר נח'לה מ"קפה נח'לה". כל מי שמכיר אותי במעט יודע שאינני מצרכני הקפה ובעתות מצוקה קשה של עייפות או מפגש חברתי מחייב, אני מתאמץ ושותה קפה נמס עלית עם הרבה חלב.  אבל בעודי מחפש פודקסט אחר לדלג אליו ומשקיע עוד מספר דקות של הקשבה ניגלה לאוזני עולם שלם עשייה, תכנון אסטרטגי, מפגש  של תרבויות מכל קצוות הגלובוס, סוגיות של שינוע והעברת סחורות, חשיבה יזמית הלוקחת עסק משפחתי קטן לעסק בין לאומי המשווק קפה, השפעות האקלים ושינויי האקלים על גידולים חקלאיים, זנים שונים של קפה הגדלים בתנאים שונים, היסטוריה של תנועת הקפה ברחבי העולם ותנועות תרבותיות שנבעו מהכיבוש והסחר הערבי שהובילו את הקפה מאתיופיה אל שאר העולם, כלכלות שלמות ובורסות העוסקות בסחר בקפה. הקושי העצום לחזות לטווח של שנה ושנתיים קדימה את מחירי הקפה ובהתאם לבנות עסק המתבסס על קפה, הצורך להשקיע בחינוך וטיפוח הספקים כדי לקבל את האיכות הרצויה ולא רק הלקוחות, כיצד בתי קפה באיטליה מתפשרים על איכות הקפה בשם הכלכלה ומתי באמת משיעים בקפה איכותי...שעה של האזנה קסומה אשר האירה נקודות רבות בפעילות העסקית והחינוכית שלי (ואף הביאה אותי לכתוב פוסט זה על סיפה של שנת הלימודים החדשה) ופתאום מצאתי כמה ניתן ללמוד ולהוסיף לחשיבה העסקית חינוכית שלי מתוך התבוננות על נתיב הקפה. כמובן שנקודה זו מתורגמת בימים אלו גם לפרויקט עבור התלמידים וגם לתובנות על פעילות יוריקה וורלד..

התפקיד העיקרי שלנו, במערכת החינוך, הוא לשמר ולטפח את הסקרנות של התלמידים, לשמר את חווית הפליאה הגורמת לאדם להסתכל על היקום כל הזמן מתוך חקר ובעיניים פעורות  מתוך הערכה והשתאות על הסובב אותו ומניעה את הרצון ללמוד מתוך דחף פנימי ולא מתוך יצירת מוטיבציה חיצונית. הרצון ללמוד הופך לצורך אישי פנימי ולא להכרח. הלמידה מתוך פליאה ומתוך סקרנות היא המנוע שמוביל את העולם לחדשנות והיא מיומנות בסיסית אשר נדרשת הרבה אחרי שמערכת החינוך על כל חלקיה מסתיימת

שנת עניין, פליאה ולמידה מוצלחת
ברוך בואך תש"פ

ולכל מי שרוצה ללמוד על עולם הקפה


יום רביעי, 21 באוגוסט 2019

מורה או מורה לחיים...


"שים לב למחשבות שלך, הן הופכות להיות מילים
שים לב למילים שלך, הן הופכות להיות מעשים
שים לב למעשים שלך, הם הופכים להיות הרגלים
שים לב להרגלים שלך, הם הופכים להיות להיות אופי
שים לב לאופי שלך, הוא הופך להיות גורל.."

(מהטמה גנדי)


אני מאמין גדול בתפיסה שמילים יוצרות מציאות, ובימים אלו בהם מערכת החינוך מותחת את שריריה ובתי הספר כבר רוחשים פעילות הכנה לקראת שנת הלימודים תש"פ, הכתה בי התובנה שהשינוי המיוחל ממערכת חינוך המעבירה ידע ומלמדת תכנים הנשכחים מיד אחרי המבחן, מערכת המעריכה על בסיס ציונים מספריים שהם כמעט חסרי משמעות בחיים הבוגרים. השינוי הכל כך מדובר  ממורה מעביר ידע למורה לחיים  בכיתה לא יקרה כל עוד המילים המגדירות את מקצוע ההוראה ואת הסביבה החינוכית לא תשתננה ותיצורנה מציאות חדשה.

ככלל במערכת החינוך בארץ ובעולם ישנה הסכמה, שאני חסיד גדול שלה, כי הידע זמין מאוד לכולם ונוצר ומתעדכן בקצב מטורף ולכן עיקר ההתמקדות בעידן המידע/למידת מכונה/ אינטלגנציה מלאכותי, במערכת החינוך צריכה להיות ברכישת מיומנויות וכישורי חיים -  יכולת חקר, עבודת צוות, יזמות, למידה עצמית, התמודדות עם תסכולים, חשיבה ביקורתית, רב תרבותיות פתרון בעיות, יצרנות, הבנה טכנולוגית, עמידה מול קהל..

כאשר אני מדבר עם מורים, ברוב הכריע של המיקרים, ההצגה שלהם את עצמם היא "אני מורה למדעים/מטמטיקה/ספרות..ליסוגי/גלי רך/חט"ב. הזהות שלהם נקבעת מהידע שהם מעבירים בכיתה ומהתואר האקדמי שאותו הם רכשו בתחום הדעת,  גם הכשרת המורים, הפיקוח וימי העיון מחולקים לפי תחומי דעת אלו ובהכשרות אלו עוסקים בעיקר בהנגשת ידע עדכני בתחום הדעת או שיטות וטכנולוגיות חדשות להעברת הידע. לא נמצא, כמעט,  מורה המגדיר את עצמו כמאמן לחשיבה לוגית, או כמנטור ליזמות חברתית, או מאמן צוותים בתחום המדעים.

כשעצרתי לחשוב על זה לרגע זה נדהמתי, יש כל כך הרבה מיומנויות שאנחנו רוצים להנחיל לילדים ולדור הצעיר, מיומניות וכישורים שונים הדורשים מאמנים שונים, טכניקות אימון שונות וסביבות התנסות שונות  ומערכת החינוך לא שמה את זה בחוד החנית של העשיה, או במילים אחרות בשורש ההגדרה של תפקיד "המורה לחיים" אלא כמעשה אגבי שהוא חלק מתפקידו של המורה העומד ומדבר בכיתה (ותודה על המע"מ למטודיקה ).

כל עוד הדגש בהגדרה ובזהות של המורה הוא  תחום הדעת המאוד צר שהוא מעביר ולא סוג המיומנויות והכישורים שהוא מסייע ברכישתם, כל עוד הדרישה ממורה תהיה לעבור כל שנה השתלמות מקצועית בתחום הדעת שלו ולא סדנא מקצועית כמאמן לחיים, כל עוד התלמידים נכנסים לשעור כימיה ולא לאימון בהשגת יעדים,  מה הסיכויים שהמערכת באמת תעבור להקנות כישורים ומיומנויות ולא תעסוק בשינון רצף פרקים בהיסטוריה?


יום חמישי, 15 באוגוסט 2019

VR,AR,MR,MMOG,VW,3D3C....Help


במקרים רבים בהם אניי מציג את הפעילות שלנו ביוריקה וורלד אנשים מתקשים להבחין בין שלל המושגים החדשים של עולמות התלת ממד שנחתו בחיינו בשנים האחרונות. בפוסט זה אנסה בקצרה להגדיר את המושגים השונים כדי להקל על ההתמצאות במרחב התלת ממדי.

VR  - סביבת מציאות מדומה ( Virtual Reality ), 
כל הסביבה אותה אני רואה ואיתה אני מבצע אינטראקציה נבנת באמצעות מחשב, טכנולוגיות המציאות המדומה משדרת תמונת מחשב מעט שונה לכל אחת מהעיניים ובכך המוח יכול לבנות את המציאות כפי שהוא רגיל בחיי היום יום. מנעד הטכנולוגיות והסביבות התומכות במציאות מדומה הוא עצום, החל מאפליקציות סמרטפונים דרך משקפי מציאות מדומה המתחברים למחשב דוגמת Oculus Rift ו HTC וכלה בסביבות הכוללות זיהוי גוף מלא ובניית שחקנים נוספים בתוך הזירה

מדהים לגלות שכבר במאה ה19 המדען צרלס וויטסון המציא את המשקפיים הסטראוסקופיות הראשונת ובנה את תמנות המציאות המדומה. קצת מביך לגלות שזו טכנולוגיה מימי סבארבא שלי..

פוטנציאל בחינוך ולמידה שהולך ומתממש,  מאפשר המחשה מעולה של סביבות עבור לימודי מדעים, היסטוריה ועוד ועוד...



AR סביבת מציאות רבודה ( Augmented reality )
שכבת מידע ממוחשבת ה"מולבשת" על הסביבה הטבעית,  המציאות הרבודה הבליחה לחייינו אי אז בשנות ה80 של המאה הקודמת על קסדות טייסים.
כיום יש מספר סוגי טכנולוגיות של מציאות רבודה, נתונים ופרטים שמוקרנים על גבי מסך חצי שקוף כדוגמת משקפיים או משקפי טיסה הנסכרון בין המציאות לנתונים הוא חלקי בלבד
שימוש במצלמה של טלפונים חכמים ולהוספת סביבה ממוחשבת למציאות דוגמת המשחק פוקימון גו ששיגע את העולם לפני שנתיים
דרך נוספת היא באמצעות משקפיים דוגמת Hollolens  של מייקרוספוט שאמורים ליצור חוויה משולבת לחלוטין   שילוב זה זכה לכינוי משלו Mixed Reality

משמש בחינוך, לעיתים להעשרת חווית הלמידה מספרים על יד "הקמה לחיים" של חלקים מהספר"



MR  Mixed Reality - מציעות משולבת או מציעות מעורבת
 שילוב מלא בין חלקים ממוחשבים למציאות, התפיסה הזו נעה על כל הקשת בין מציאות מדומה מלאה למציאות רבודה, אחד הנציגים הבכירים של תפיסה זו כיום הוא ה Hololense של מייקרוסופט אך יש משקפים של HP, Accer  ועוד



MMO/MMOG - Massively Multiplayer Online Games. 
משחקים בהם השחקנים השונים מחוברי ברשת ונמצאים באותה סביבת משחק כאשר הם מתחרים בינהם או משתפים פעולה. משחקים אלו כוללים את Fortnite , League of Legend ועוד המון משקחים המשוחקים על ידי שחקנים כבר יותר משני עשורים.



VW - Virtual World - עולמות וירטואלים.  
כינוי לתת משפחה של משחקי MMO, לעיתים גם מכונים עולמות פתוחים, במשפחת המשחקים הזו ניתן למצוא את minecraft , Second Life, High Fidelity, וכמובן גם את יוריקה וורלד, העולמות הוירטואלים הם סביבות מרובות משתתפים ללא מטרות משחקיות מוגדרות, כמו בחיים האמיתיים כל שחקן ( AVATAR ) קובע לעצמו מה היעדים שלו, מפגשים חברתיים, יצירת סביבה, למידה, עיצוב דמויות ועוד.  משחקים אלו ניתן לשחק באמצעות VR או AR ואפילו MR.
תפיסה העולמות הוירטואליים נולדה לעולם אי שם ב 2003 עם לידתה של Second Life אבל על העולם האחר נרחיב בפוסט נפרד

בחינוך העולמות הוירטואלים מכסים מגוון עצום של תחומים החל מיצירה דיגיטאלית, משחקי תפקידים,  מידה מרחוק, מפגשים חברתיים ועוד ועוד.



3D3C (3D, Community, Creation, Commerce)
מנוח שטבע פרופסור ישע סיוון במטרה להגדיר את התפיסה העומדת מאחורי העולמות הוירטואליים, פרופסור ישע סיוון הגדיר את העולמות הוירטואליים כמשחקי תלת ממד המשלבים קהילה, יצירה ומסחר. הגדרה זו מחזקת את הרעיון שעולמות וירטואליים לא מחוייבים בהכרח רק למסך המחשב ושאנחנו יכולים לפגוש אותם גם בעולמות המחשוב הלביש, ביצור דיגיטאלי או בכל סביבה דיגיטאלית המאפשרת ריבוי משתתפים, יצירה ויחסי מסחר בין המשתתפים.


יום חמישי, 8 באוגוסט 2019

להיות יזם טכנולוגיות חינוכיות בעולמות וירטואליים




להיות
 להיות נוכח בכל רגע בכאן ועכשיו, להרגיש את החיים בצבעים הכי עזים, להילחם לשנות את מה שניתן לשנות ולהשלים עם מה שאין באפשרותי לשנות,  לקחת שליטה על החיים שלך, לקבל החלטות על מי שאתה ומה שאתה ולקחת אחריות על הדרך בה אתה צועד, לפעול מתוך מודעות שלמה ולדחוק את גבולות הנוחות בכל פעם מחדש.

לאמץ את השפה של להיות, לחשוב, להרגיש

להיות יזם
להחליט ולפעול לשינוי מציאות. להתעורר כל יום לרכבת הרים ולתחושת הלונה פארק של החיים. לקבל הודעה שזכית בחוזה אבל הפסדת מענק.  להיות בקשב להמון פרטים אבל עדיין לראות את היער ואת היקום ולא רק את העצים. להסתכל על העסק בניהול אסטרטגי אבל גם לא לשכוח את הניהול היום יומי, לשמוע מכל כך הרבה אנשים הסברים למה אתה טועה ולמה בלתי אפשרי הכיוון אליו אתה צועד ולהאמין במטרה ובדרך רק שניה אחת יותר ממה שצריך כדי להפיל את החומות ולפרוץ דרכים חדשות.

לרכוש את השפה הנכונה של   Elevetor Peac, נקודת איזון והחזר השקעה, חווית לקוח וזמן הגעה לשוק, תכנון מוצר ותכנון שרות.

להיות יזם טכנולוגי
לעמוד בקצב העדכונים הטכנולוגיים, להבין בראיה לטווח של שנתיים שלוש לאן צועדת הטכנולוגיה ומה המשמעויות על כיוון העבודה שלך, לבחון היכן הטכנולוגיה משרתת את הרעיון ולהזהר מפיתוח שאינו נגמר לעולם,  ולהיות מסוגל להגיב בזמן קצר לשינויים בעולם. לחיות עם יד על דופק העולם 24 שעות ביממה בקצב עדכון שאף דור בעולם עדיין לא חווה

להכיר את השפה הטכנולוגית של עיצוב מוצר, גרסת אלפא וגרסת בטא, סבבי בדיקות ואבטחת מידע, בסיסי נתונים ומשמעות הענן


להיות יזם טכנולוגיות חינוכיות
ליזכור כל הזמן שליוזמה צריך להיות ערך ממשי מעבר לערך כלכלי, שהמטרה היא לגעת ולהשפיע על עיצוב דור ההמשך ולכך גם מתלווה אחריות עצומה. לשקול לצד כל שיקול כלכלי  גם את השיקול הערכי.  להבין ולדעת שהלקוח הוא המורה, התלמיד, ההורה שבבית וגם האח הקטן שיושב ומתבונן.  לבוא בלב חפץ לסביבה אנושית הפועלת מתוך תחושת שליחות ואחריות.

להכיר את השפה החינוכית של "חנוך לנוער על פי דרכו" ו"למידה משמעוית" מיומנויות המאה ה21 ופדגוגיה מוטת עתיד לפחות טוב כמו החזר על השקעה, סבבי גיוס וסבבי פיתוח. להכיר את המחקרים האחרונים של למידה המבוססים על חקר המוח, להבין את ההבדל בין הדור ה Y לדור ה Z ודור האלפא.


להיות יזם טכנולוגיות חינוכיות בעולמות וירטואליים
  
ניגמרו לי המילים...



יום שישי, 2 באוגוסט 2019

פרס אחד של 3 מיליון דולר בשרות החינוך



"אם תספרו למבוגרים: ראיתי בית נאה בנוי לבנים אדמדמות, בחלונותיו פרחי גרניון ויונים שוכנות על גגו - לא יוכלו המבוגרים לתאר לעצמם את הבית. הם לא יתפסו את הענין אלא אם כן תאמרו להם: ראיתי בית שמחירו עשרת אלפים לירה, רק אז יקראו בהתפעלות: מה יפה בית זה! " (אנטואן, הנסיך הקטן)




    ברחבי הרשתות החברתיות רץ בימים האחרונים הסיפור של בן ה16 שזכה בשלושה מיליון דולר באליפות העולם בfortnite  (מתוך סך הכל 100 מיליון דולר פרסים שחולקו במהלך האליפות). פתאום הנושא הפך לשיחה לגיטימית, פתאום מראיינים בחדשות ומדברים קצת על סצנת משחקי המחשב..ואז זה שוב נעלם ואנחנו, המבוגרים והמחנכים, מרבים לקטר על חוסר הפעילות של הילדים והישיב הממושכת מול המסכים, וכמה המשחקים אלימים ואיך היה כשאנחנו היינו בגילם (רמז - מאד דומה רק שקראו לזה אטרי או סגה או גיימבוי).סצנת  ה e- sport   קיימת כבר שנים ובשנים האחרונות מחלקת פרסים עצומים בסך של עשרות מליארדי דולרים ונחשפת למאות מיליוני צופים ומשתתפים הן בערוצי הספורט וכמובן בערוצי היוטיוב השונים, רק עולם החינוך ועולם המבוגרים מתעלם מהסצנה .



    למשחקי מחשב, משחקים לא בהיה אין סופית בסידרת טלוויזיה ירודה , יש ייתרונות רבים. פיתוח אינטלגנציה, פיתוח ראיה מרחבית, תשומת לב לפרטים, קבלת החלטות בסביבת חוסר וודאות, חיבור בן תרבותי, למידת שפות זרות, התמדה והתמודדות עם כישלון, חשיבה אסטרטגית, פיתוח כישורים חברתיים ועבודת צוות, פיתוח תחושת מסוגלות ותחושת שייכות ועוד ועוד וזאת כמובן, לצד סכנות של התמכרות ופגיעה גופנית (תעלה קרפלית, כתפיים עיניים ועוד) אבל אנחנו המחנכים לא נמצאים שם בשיח לא בייתרונות העצומים שלו ולא בהדרכה כיצד להתמודד גם מול הסכנות (ולא אל תזכירו את שבוע המוגנות ברשת - שבוע בו לא מוזכרים משחקי המחשב וערוצי התקשורת המתלויים עליהם אפילו לא ברמז).

    בואו נתחיל מהבסיס. אנחנו לא מדברים, לא לומדים ולא מלמדים את הילדים איך נכון לשבת מול המחשב, אנחנו לא מזכירים שנכון להרים את העיניים מעת לעת כדי לאפשר להן לשנות מיקוד, אנחנו לא מציינים שחשוב לקום ולזוז כל פרק זמן כדי לשמר זרימת דם בגוף אנחנו לא מכינים אותם לדלקות בתעלה הקרפלית שעוד יגיעו בהמשך... הנושא לא נמצא בשיח




    אנחנו לא שואלים אם הם ניצחו או היפסידו או מה הם השיגו כאשר נשמעות שאגות שמחה או תסכול מהחדר הסמוך, אנחנו לא שואלים אילו משחקים הם אוהבים ומדוע ומה הדרוג שלהם בליגה העולמית.  וגם מאיזה משחק חדש הם מתרגשים. הרעיון של מפגש כיתתי סביב משחקי המחשב בו התלמידים מלמדים אותנו על אסטרטגיות ותפיסות ובעצם זוכים להזדמנות של דוגמא אישית של למידה רב גילאית, למידה לאורך כל החיים. כאשר אנחנו כל כך לא נוכחים בגורם כל כך משמעותי בחיי הילדים והנערים איזו יכולת אמיתית יש לנו לפתח איתם שיח? לתת נקודות למחשבה על מה הוא משחק טוב או משחק גרוע ואולי גם לעודד אותם לשחק סוג משחקים מסויים כדי לפתח ולחזק מיומנות מסויימת בחייהם.

    כאשר אנחנו רוצים מהם משהו והם אומרים שהם באמצע... אנחנו לא מבררים מה זאת אומרת ומתי נגמר המשחק הקרוב. אנחנו לא מעלים על דעתנו שלהפסקת המשחק יש גם מחיר חברתי של הנער שכרגע עזב קבוצת משחק ובעצם "פירק" את המשחק ואולי המחיר אפילו משמעותי יותר מבחינתו כי הוא הפסיד כרגע מקום בדרוג או אפשרות לחזור למשחק ב24 שעות הקרובות?

    בשיח בכיתה אנחנו לא מאפשרים מקום לחוויות המשח ולאפשרו לברור של החרם על אחד הילדים שפשוט לא משתפים אותו במשחקים.

    משחקי המחשב הם חלק משמעותי מאורח חייהם של צעירים כבר קרוב ל30 שנה. הערך שניתן להפיק מהם במאה ה21 בתהליכי החיברות, הלמידה, ההכנה לחיים במאה ה21 הוא עצום... אבל עד שנרתום עולם מרתק זה לעבודה בכיתה או בבית, הדרך עדיין עצומה ועד שאנחנו עצמנו נתחיל לשחק כדי לשפר את מיומנויות ההוראה והחשיבה המרחק נראה כרגע מעבר לאגדה...

     ואולי פרס קטן של שלושה מיליון דולר שזכה בו נער בן 16 יעזור לעשות חלק מהעבודה דווקא במערכת החינוך.





יום שישי, 26 ביולי 2019

חברותא אנושית במציאות סקלבילית




כשיצאנו לדרך עם יוריקה וורלד בעולם החינוך, לאחר מספר שנים של התנסות בלמידה בעולמות וירטואלים בארגונים, אי אז לפני כחמש שנים ופתחנו את שתי הקבוצות הראשונות בעולמות וירטואליים אמרו לנו שזה יפה ומרשים ונחמד אבל לא סקלבילי, כאשר שנה לאחר מכן התחלנו לפעול ב 10 בתי ספר אמרו לנו שזה מרשים ומאוד יפה ומעורר השראה ומאפשר מגוון של פעילויות, אבל מתאים רק למצטיינים ולא סקלבילי, כאשר הגענו ל30 בתי ספר, בשנה שאחרי, שמענו שזה מעניין ומרתק לבצע פרויקט של 10 בתי ספר ביחד אבל זה רק כמה מאות תלמידים והמערכת צריכה פתרון למאות אלפים וזה לא נראה סקלבילי, בשנה שאחרי כבר נגענו ב100 בתי ספר וקיבלנו תגובה שזה מרשים ואפילו חיבוק חם ועזרה אדיבה ממערכת החינוך על כל זרועותיה אבל.. הוי הסקלביליות...הסקלביליות הכל כך נדרשת, 

השבוע העברתי את ההשתלמות ה15 של למידה בעולמות וירטואלים. ההשתלמות הגדולה ביותר עד כה ביוריקה וורלד, 48 מורים (וסך הכל 76 מורים בשבועיים) אשר במשך 4 ימים רצופים נחשפו, גילו, צללו ויצרו פעילויות תלת ממד מרובות משתתפים בעולם וירטואלי שלנו בפרט ובמרחבי ה 3D3C בכלל. 

המורים התרגשו והתעצבנו, צחקו עד דמעות וחוו התקפי חרדה משתקים. הם חוו רגעים של תסכול והתמודדות עם תחומים רחבים שאינם מוכרים להם (איך מעלים תמונה ואיך מעצבים בתלת ממד, איך מתכנתים אובייקט ומה זאת אומרת שאני מסתכל על האובייקט מהצד הלא נכון) וחשו את תחושת הבלבול רגע לפני שהמחשבה מסתדרת, הנשימה נרגעת והפרויקט מתעצב ויוצא לדרך ובעיקר למדו למידה משמעותית וחוויתית, למידה המבוססת על גילויים והבנות נוספות מדי כמה דקות, למידה מבוססת התרגשות של גילוי והצלחות קטנות מבלי רצון לצאת להפסקות או לקום מהכיסא (וכן חוו גם את התסכול בהמתנה למדריך שיעזור והמדריך צריך להתחלק ל 46 משתלמים). המורים היו שקועים כל כך בלמידה, צמיחה וחוויה עד אשר מדי פעם הייתי חייב לתזכר אותם שיצאו לעשות סיבוב וייקחו אויר או ייגשו לאכול כדי לאפשר לדברים לשקוע.

פגשתי חבורה של מורים ומורות שכל אתגר קטן עליהם והם נכונים לבחון את גבולות האפשר והרצוי בכיתת הלימוד , כמו בכל קבוצה הטרוגנית חלקם עדיין מתעקשים לשלוט בכל פסיק ולדעת הכי טוב מכל התלמידים וחלקם למדו לשחרר וללמוד עם התלמידים, חלקם בודקים עם קצות האצבעות וחלקם קופצים ראש ותוך כדי מסתכלים אם מלאו כבר את הבריכה אבל אף אחד מהם לא הסתובב ונרתע מהאתגר. פגשתי בשבועיים האחרונים חברותא של מורים אשר בזכותם הסקלביליות, הגלוקליות הא-פורמאליות והתכלול כל כך אפשריים.

טכנולוגיה אינה הבסיס לחינוך אך היא לחלוטין משנה את הפדגוגיה, את האיך ואת המה ואת הלמה בעולם החינוך. ומדהים בעיני שעולם משחקי התלת ממד/ משחקי הוידאו אשר שינה את צורת הבידור שלנו, צורת התקשורת, את התרבות האנושית ויש חוקרים הטוענים אפילו את האינטליגנציה האנושית. חלקים מעולם משחקי המחשב שינו את הדרך שבה אנו מסתכלים על מידע ועל הדרך שבה מוצגים נתונים על המסך אך משחקים אלו לא הצליחו לשבור את חומות החינוך כבר יותר מ30 שנה.

בשנה הבאה יפעלו בתוכניות שונות ביוריקה וורלד כ 150 בתי ספר עם כ30,000 תלמידים אשר יחוו את הלמידה בעולם משחקי התלת ממד בשילוב עם מייקינג, יעצבו אווטרים ויעבדו עם מדפסות תלת ממד... ואולי סוף סוף נזכה לקורת רוח סקלבילית.

ואני... אני שמח כל כך להיות חלק ממסע השינוי של החינוך

*** ועוד הארה - אחרי שבוע מרגש כל כך. אנחנו, ולעיתים מזומנות גם אני, מרבים לתקוף את משרד החינוך על האיטיות וחוסר הרלוונטיות ועוד שלל סיבות נכונות אבל ... בסופו של יום המשרד היום גם תומך ומוביל מהפכות מהסוג שאנחנו שותפים לה של דרכי למידה מהפכה המגיעה מלמטה ותודה למורה שהאירה עם פנס חשוב גם את הנקודה הזו ואפשר גם לי לצמוח עוד קצת.


  


יום שבת, 20 ביולי 2019

למידה חדשנית - והתנסות אישית

בימים אלו ימים של קיץ חם, רוב מכרי מצקצקים בלשונם על המורים הזוכים לחופשה אין סופית בעוד ששאר פרולטריון ההי טק נאנק תחת מגבלת 30 ימי החופשה בשנה.  בפועל עולם החינוך גועש ושוקק צובר כוחות ומתארגן לקרת שנת הלימודים הבאה.
בימים אלו אני בעיצומן של השתלמויות הקיץ למורים, השנה נרשמו להשתלמויות אלו מעל 70 מורים, 70 מורים אשר, ראשית כל ומעל לכל, וויתרו על ימי חופשה מתוך רצון להעשיר את עצמם וללמוד תפיסות וכלים חדשים לעולם החינוך ולהיות מוכנים טוב יותר לפתיחת שנת הלימודים תש"פ. מורים אלו עושים את צעדיהם הראשונים בלמידה בעולמות וירטואליים ובמרחבי החינוך ב 3D3C  ומצטרפים אל 270 המורים שכבר עברו הכשרה זו. בשנים האחרונות זכיתי להיפגש עם מאות מורים בפורמים שונים של השתלמויות ולמידה בכיתה, של הרצאות וימי עיון, של הדרכות והאקתונים ולכולם הייתה הנכונות ללמוד ולהשתפר כדי לתת מענה לדור שיסיים את לימודיו ב2030. בורכתי בהזדמנות לאתגר את המורים וברוב המקרים לחשוף אותם לעולמות חדשים שכלל לא היו מוכרים להם בטרם המפגש עם מרחבי הלמידה התלת ממדים. הנכונות ללמידה טבועה במורים...פחות הנכונות לרכוש מיומנויות חדשות ולהבין שהגבינה כבר זזה בקצב של 100 מגה ביט לשנייה....

אז. למה אנחנו שואפים להכשיר את תלמידי 2030? על מה אילו מיומנויות אנחנו מדברים

לומד עצמאי
עבודת צוות
התמודדות עם תסכולים וחוסר הצלחה
חשיבה מולטידספלינרית
אוריינות טכנולוגית
למידה מבוססת פרוייקטים ותוצאות
הערכה לתהליך ולאו דווקא הערכה מספרית לתוצאה
משכי  למידה גמישים
למידה מותאמת אישית בקצב ובמיומנויות
תפיסות גלוקליות של שילוב מקומי עם גלובלי
חשיבה מסדר גבוהה
למידה מסתעפת
אוריינות חזותית
יכולת מחזור של מידע דיגיטאלי
חשיבה תהליכית
עבודה בחוסר וודאות במציאות משתנה
לחשיבה יזמית
לעבודה יצרנית

אבל... בבואנו להכשיר את עצמנו כמורים וחונכים של כיתה ליעדים אלו - אנו מסתכלים בחרדה ובחוסר שייכות לרעיונות המרכזיים ולמיומנויות הנדרשות  שבבסיס העניין. אנחנו, כמורים, מתקשים לסיים הכשרה או מטלה ללא ציון מדויק שאותו מכתיב המרצה ובבקשה בבקשה שהציון לא יפגע בממוצע ציוני ההשתלמויות שלי הכל כך חשוב (בעיקר לעצמי). הרעיון לסיים השתלמות מורים בהערכה חלופית מילולית ללא ציון מספרי נראה כמפתיע אפילו את משרד החינוך שלא לומר את המשתלמים עצמם. התפיסה שקבוצת מורים עברה תהליך משמעותי ולראשונה בחייה נחשפה לעוצמת המשחקים בתלת ממד ואף יצרה פעילות משחקית תלת ממדית הקשורה לחומרי הלימוד ולעבודת צוות ותסיים את התהליך במשוב ענייניי והצגת תוצרים ולא בציון 92.5 נראה בלתי נתפס למורים שלא לומר בלתי ישים בעיני משרד החינוך

כמורים, אנו ממעטים להתנסות ולפעול בתפיסות למידה "חדשניות" (תשאלו כל תלמיד ישיבה או בוגר תנועת נוער לגבי חדשנותן...)  אלו בחיי היום יום. בעוד שאנו יודעים לדבר על הקניית מיומנויות ולא ידע עבור התלמידים אנו, כמורים, מתקשים לחשוב על למידה שאינה כוללת מדריך המסביר את החומר ומבנה אותו עבורי ומכאן הריחוק וחוסר היכולת להטמיע בשטח מיומנויות קריטיות אלו.

מה קורה לצוות מורים שיוצא להרפתקה של פיתוח משחק מבלי שיש לו את כל הידע לביצוע המשימה? את כל מקורות המידע בוודאי שיש אבל לא את כל הידע המעשי והמיומנויות הנדרשות.

כאשר מעמידים מורה, ברוב המקרים, מול משימה בלתי יודעה - בניית משחק תלת ממדי (סתם דוגמא שחלפה לי בראש)- שלב הבלבול הראשוני וחוסר הידיעה מאיפה מתחילים מלחיץ וגורם לקפיאה ותדהמה - במקום להבין שזה חלק מתחילת תהליך ומותר להתבלבל ולטעות ומותר ורצוי לגשש את הדרך ותכף נמצא את הנתיב ונבנה את תכנית הלימוד הנדרשת להשגת המטרה. הרעיון של התמודדות עם חומר חדש או כלי חדש דרך שימוש בסרטונים ומדריכי פעולה, דרך למידה קבוצתית ועבודת צוות, דרך שליחת שאלות למאגרים ודרך ניסוי ותהייה תוך הבנה שחוסר הצלחה בניסיון הראשן וכישלון הם חלק מתהליך הצמיחה אשר בסופו יש הצלחה קסומה – מרגיש למורה הממוצע כזר ולא כחלק מהווית ההוראה.

עד שהמורים לא יהפכו את מיומנויות הלומד העצמאי ולמידה דרך פרוייקטים לדרך עבודה שלהם ודרך חיים אישית ללמידה, לא לסמינר שמדברים על מיומנויות ומראים מחקרים דיאגרמות ורעיונות ולא להתנסות חד פעמית בסדנה מקומית של שעתיים פלוס הפסקה אלא למהות ולדרך התנהלות של רכישת כלים ומיומנות בתוך  מוסדות החינוך, עד שמשרד החינוך לא יאפשר למורים לפעול בדרך זו יקבל שלמורים שונים ייקח זמן שונה ללמוד מיומנויות , יעריך מורים דרך משוב אפקטיבי ולא ציון ויחייב אותם ליצור פרוייקטים אמתיים של התמודדות ופריצת גבולות לא תוטמענה תפיסות אלו במערכת החינוך אבל עצוב מכך... דור 2030 לא יבין את השמחה שבלמידה וחוויה וימשיך לשבת בכיתה בטור השני לפני הסוף



בי

יום שישי, 5 ביולי 2019

פוסט של סוף שנה


השבוע חזרתי לנוף ילדותי, לבית הספר היסודי בו ביליתי את שנותי הראשונות ולנצח יהיה בית הספר היסודי שלי, למרות שסיימתי כיתה ו' בבית ספר אחר, בית ספר ברנר בגבעתיים תמיד יהיה בית הספר בו זכיתי לקרוא בפעם הראשונה, בית הספר בו גיליתי שאני טוב בלמידה אבל יש גם טובים ממני, המקום בו למדתי גם לריב ולהשלים ולהוביל חבורות למדורות ל"ג בעומר עצומות. המקום בו המורה ציפורה בחיוכה, הבטיחה לי שכל העולם יעמוד לרשותי והמורה אסתר דחפה אותי לעוד מאמץ כדי שאהיה ראוי לו לעולם

ניכנסתי לאולם הספורט והזמן חזר באחת לאחור, פתאום ראיתי את  המקלט מצד ימין, המקלט שהיה כל כך משמעותי בימי כיתה א הראשונים ימי מלחמת יום הכיפורים. ואז ראיתי את עצמי בכיתה ב עומד על במת אולם הספורט שכמעט לא השתנה ב45 השנים האחרונות, ומדקלם בהתרגשות את השורות "אינני יודע כיצד זה קרה לפתע נכנס בי הילד הרע דחפתי אותה והיא נפלה... הם אינם מבינים זה איננו אני זה הילד הרע שנכנס בי בפנים, תמיד הוא נכנס בלי שום אזהרה הילד הרע.." הנפלא של לאה גולדברג  ואז התחלפה התמונה להצגת חנוכה עם "שקט חושך אין אדם כלי הבית לבדם..." האלמותי של נתן אלתרמן.



אנחנו נוטים לזלזל במורים ובמערכת החינוך לזלזל בתהליך הבית ספרי ובאנשים הבוחרים לפתח קרירה בהוראה אבל כל אחד מאיתנו סוחב צרור חוויות שהשפיעו על כל מהלך חייו מאותם תרייסר שנות בית ספר. חוויות משמעותיות ומעצבות חלקן קסומות וחלקן נוראיות.
החוויה של מעגל בני 50 פלוס היושבים ביחד ועדיין זוכרים את המורה ההיא שהעליבה אותי ואמרה שאין לי כישרון אומנותי או שכדאי שאשיר בשקט כדי שלא ישמעו ואת המורה שנתנת לי הזדמנות להוביל פרויקט של הכיתה למרות שגם היא וגם אני לא היינו בטוחים בתוצאה או המורה פוגל האלמותית שאתגרה אותי עד קצה גבול היכולות בהבנה היסטורית ובניתוח עצמי של תהליכים וגם הזעם העצור על המורה לתנ"ך שסרבה לקבל את הפרשנות המעט מקורית לעקדת יצחק.  אני נזכר גם באייזנר המופלא עם חיוך טוב הלב אשר לימד את מקצוע הכי לא קשור לכיתה העיונית ובזכותו עד היום אני מבין בהיטל צד היטל על ואיזומטריה וגם נתן את הקריצה והדחיפה אל אהבת נעורים ראשונה...

יש מעט מאוד פרקים מעצבים שכאלו בחיי אדם בכלל וחיי ילד בפרט ואת הרגעים המעצבים הללו אנו מפקידים כלאחר יד ובחוסר תשומת לב והערכה לפועלם, בידיהם  של המורים והמחנכים.

בשבע השנים האחרונות בחרתי, בדרכי שלי, להצטרף למערכת החינוך גם כמורה בכיתה מול תלמידים וגם כמוביל תפיסה חינוכית המשלבת טכנולוגיה, משחוק, ויצירה .

אני חייב להגיד שרגעי העושר והתמלאות הלב שהעניקה לי הבחירה הזו, המפגש עם תלמיד בעלעיניים נוצצות שעבד שעות ולמד דבר חדש ואתה חייב לבוא עכשיו ולראות את הקסם שקרה. ולראות את התלמידה שחייבת עכשיו לנסות ולהצליח ואז  הפנים הצעירות מתמלאות חיוך והחזה נמתח וחווית ההצלחה נרשמה ונצרבה ואתה יודע שיש איתה עוד צידה חשובה למסע.

אבל במסע הזה פגשתי גם מאות מורים, מורים עם תחושת שליחות ונסיון יום יומי להתקדמות ולשיפור,  מורים המקדישים ימים, שעות ימי חופשה וסופי שבוע ללמידה, לפיתוח לקידום רעיונות. מורים שמבינים שלא ניתן רק להכתיב לילדים בכיתה את החומר, לא תמיד הדרך ברורה ולא תמיד הפתרון קיים אבל הכח המניע נמצא והכי חשוב פגשתי מורים שמבינים שהם אוחזים בליבם של הילדים וחובה עליהם לנהוג בללבות אלו ביראה ובקדושה.

פגשתי מנהלים/ מנהיגים עם חזון ועם דרך המנווטים בראש ארגון מורכב בכל קנה מידה עם דרישה להבנה תהליכית אבל גם חשיבה עסקית. הבנה של חשיבה פדגוגית אבל גם הנעת עובדים לעוד מאמץ אחד חשוב.

אז...לכל האופטימיים שמסרבים לראות את קשיי הפרנסה שבמקצוע ומערכת השעות הלחוצה הדרישות המפחידות וכמות הנהלים האין סופית ועדיין רוצים מקצוע משמעותי שאין כמהו לעיצוב פני הדור הבא ובנוסף ללכת עם תחושת סיפוק ועשיה עצומה אין ספק שזה מקצוע ההוראה. אני זכיתי!



פוסט מוצג

מטאוורס - סביבת חיים ללמידה והתנסות.

המטאוורס הפך בשנתיים שלוש האחרונות לבאז וורד החדש של מערכת החינוך (טוב... עד אשר הוא הוזז לטובת ה AI המלך החדש). מה כל כך מושך במטאוורס? למ...