מפקד יקל"ר קורנה 2020

 

אם כשאתה מופתע כמו כולם בדיון לעת ליל אבל מבין שממך מצפים לתשובה על מה עושים ומה קרה ולמה ראש הממשלה יצא בהכרזה.

אם המדינה כולה בסגר אבל אתה ברכבך בדרך למשרדי העיריה לעוד יום של עבודה.

אם כולם מדברים על המנוחה הנפלאה שבתקופת המגפה ואתה רק מחכה לסופ"ש רגוע עם המשפחה ומקווה שהטלפון מהמוקד יופנה הפעם למישהו אחר.

אם שוב אתה אוכל לורד סנדביץ ופחית שתיה, כי זו הקומבינה של ארוחה במנטה ב23 שקלים ואם גם השכלת לדעת שאפשר לקחת שלושה חטיפים שתיה קרה וקפה בארוחה אחת.

אם שוב אמרו לך שהמשימה של דיור מוגן לא קשורה אליך אבל כשהחייל לא מצא את אב הבית אמרו לו להתקשר אליך.

אם אתה כבר מרגיש כחלק מצוות הרשות ולפעמים שואל בשקט מתי מקבלים פה קביעות.

אם התעוררת בלילה בבהלה כי כדאי לבצע לקשישים בעיר עוד הפעלה, וילדי בתי הספר חייבים משחק ללמידה מרחוק, ולמורים חסרות המסכות. 

אם לא הנחת לאף פוסט הסברה לחמוק מתחת לעינך הפקוחות

אם עמדת שעות והמתנת למשאית ההספקה שיצאה לפני עשרים דקות ובדרך נעלמה ואופן קסם גילת שהדרך מיבנה ליהוד לוקחת לפחות ככה זמן ועוד הוא בטח יגיע מתי שהו 

אם ישבת בוהה מול האקסל וניסת להבין איך חמישה פרחים שיוצאים מעיר בדרום חוברים לשלושה עציצים שמגעים מישוב בצפון בדיוק עם סרט אדום, עציצים שנועדו לחלוקה ביום שישי ככה פתאום

אם בשעה 11 אתה חש בלחץ בחזה כי עוד לא נשלח הדוח הזה.

אם ניסית לחבר אמצעים לדרישות ורכבים למתנדבים ומנות לכתובות ותרופות לנזקקים.

אם יצא לך לעמוד מול התקנות ולמסות להבין כמה נוסעים בשלושה מושבים ובשתי קומות מירושליים לשפלה יכולים להיות.

אם עמדת נפעם מול הר של נייר טואלט במחסן.

אם בכל יום בשעה קבועה אתה בהערכת מצב ושיחת וועידה ומייד אחריה עוד זום קטן ולסיום רק זום חשוב אחרון ולי יש רק שאלה

אם חשת התרגשות כשניצול שואה פתח את הדלת ואמר תודה.

אם זכית לראות עוד משפחה מקבלת מזון או אפשרות הפעלה.

אם מול הווטרנים הזלת דמעה


אז בוודאי שהייתה ביקל"ר באירוע קורונה 2020

ובנימה קצת פחות מבודחת יצא לנו להיות לצד וליד הרשויות בתקופה מרתקת וחשובה, תקופה בה הרשות המקומית פרשה כנפיים ועצמאות והפכה למוקד ניהול משבר קורונה ויחד איתה צמח ותפס נפח מקומו של היקל"ר והתברר כמשמעותי וחשוב ועל כך אני מודה בשמי ובשמכם, מפקדי היקל"ר שניתנה לנו ההזדמנות להיות כל כך משמעותיים בתקופה מוזרה זו בה אנו חיים ולהיות באמת חלק מהצוות שדואג להצלת חיים ושגרת חיים.

העולם של יוריקה - חינוך ב 3D3C

“אושר שוכן בהנאה שבהישג ובריגוש שבמאמץ יצירתי.”

- פרנקלין דלאנו רוזוולט

תפיסת ה*3D3C   סביבת תלת ממד המשלבת קהילה ,  יצירה בתוך הסביבה ומנגנוני מסחר. ( Community, Creation, Commerce) או במילים אחרות סביבת מציאות מעושרת המכילה את כל הרכיבים הבסיסיים היוצרים את החברה האנושית הגדולה.  עולמות ה 3D3C אלו סביבות מבוססות מחשב המאפשרות קיום של חברה אנושית משמעותית בעולם המחשבים. סביבה אנושית השומרת על חווית המפגש החברתי והמחויבות החברתית לצד יכולות היצירה והדמיון של המשתתפים. סביבות אלו כוללים עולמות כמו Minecraft, Second Life, Eureka World ועוד וכוללות כיום מאות מיליוני משתתפים ברחבי העולם המגלים נאמנות גבוהה במיוחד לפעילות בסביבות אלו ויוצרים בהן מידי יום את מיטב הרעיונות והחלומות שלהם.

 

תפיסת ה 3D3C - אינה מוגבל רק למה שקורה בצג המחשב ומכילה בתוכה, כתפיסה מלאה, גם את החיבור למדפסות תלת ממד, עבודה עם בקרי רובוטיקה, שימוש במציאות רבודה ומציאות מדומה, שימוש ב EEG לקריאת גלי המח ועוד. הרעיון העומד בבסיס התפיסה הוא פשוט היכולת ליצור ביחד במרחב תלת ממדי משותף ולאפשר למשתתפים לתת ערך ליצירה המשותפת שלהם.

 

חינוך בעולמות ה 3D3C - מחבר בעצם את סביבת הסימולציה האולטימטיבית וסביבת היצירה ללא גבולות  לאימון של מיומנויות וכישורים לחיים בעולם החינוך והלמידה. הלמידה ב3D3C משלבת כישורים אישיים, כישורים חברתיים וכישורים טכנולוגיים . מנעד המיומנויות הבאות לידי ביטוי בסביבה זו רחב כמנעד המיומנויות הקיימות בחיי היום יום בחיינו.  מיומנויות בין אישיות של עבודת צוות, שיתוף פעולה, משא ומתן, יצירת ערך לדברים, קשרים חברתיים, מיומנויות של יצירה - בניה ועיצוב בתלת ממד, אומנות סיפור סיפורים, אומנות חזותית , מיומנויות של יזמות- התנסות במודלים שונים של יזמות בתוך הסביבה, הנעת תהליכים ורתימה של חברים/ שחקנים אחרים ליוזמה מיומנויות טכנולוגיות  מיומנויות של יצירת קוד ותכנות, מידול בתלת ממד, חשיבה תהליכית, אלקטרוניקה ורובוטיקה, מדפסות תלת ממד.

 

פלטפורמת ה 3D3C מהווה סביבת חקר מופלאה המאפשרת לתלמידים הרוצים לחקור את הטכנולוגיה לצלול לעולם המרתק של עיצוב תלת ממד וקוד, אלו המוקסמים מעולם הפנטזיה יכולים ליצור בסביבות אלו את עולמות הפנטזיה ולהגשים לכדי מציאות את הסיפור שמתקיים אצלם בראש ועבור אלו המעוניינים בעולמות העיצוב של הדמויות והבגדים הרי שהסביבה מהווה מנוע מופלא להתנסות ויצירה ועבור אלו שרק הסקרנות של לחקור מקומות חדשים היא המנוע המרכזי שמניע אותם, ניתנת להם אפשרות אין סופית לחקור עולמות שונים וסביבות שונות חלקם נוצרו על ידי בני נוער אחרים וחלקם על ידי קהילה מקצועית. תפיסה זו מאפשרת בעצם ליצור את מגוון האפשרויות הנדרש בחינוך מותאם אישית בעידן הדיגיטאלי ולאפשר לכל אחד מחברי הצוות לבוא לידי ביטוי בדרך המיוחדת לו.

 

סביבת הלמידה של Eureka World, סביבה אותה אנו מפתחים כבר שש שנים מזמינה, קודם כל, מפגש בין אנשים. מפגש בסביבת תלת ממד הנותן את תחושת הממשות של המפגש  ואת החופש לנוע בתוך מרחב המפגש לכל מקום שאחפוץ. לצד המפגש מאפשר העולם סימולציות חברתיות כמו בפרויקט "חדר כושר חברתי"  לצד פעילות של  משחקי תפקידים ולמידה מבוססת פרוייקטים בה הלומד מקבל את האפשרות ליצור כל פרויקט העולה על רוחו כחלק מתהליך ההתמודדות והלמידה

 

לעיתים, העולם הזה נראה רחב מידי,  מאיים,  מפחיד לא מוגדר מספיק, בעיקר עבור קהל הבוגרים,ההורים והמורים.. אבל אם רק תעיזו לקפוץ פנימה לביקור, אם רק תעיזו לאפשר לכם לצלול למרחב תגלו עולם רחב, אין סופי ומזמין המאפשר אין סוף אפשרויות חינוכיות חדשות, עולם הפורץ את גבולות הכיתה, בית הספר הגיל והדמיון ומאפשר חיבורים ויצירה, ומעל הכל מאפשר "חברותא אנושית במציאות מעושרת" ומאפשר ללמוד בסקרנות ביצירה  באהבה ושמחה.

 

* הגדרה שטבע פרופסור ישע סיוון

 

המסע שלי ביזמות חינוכית 8 - הפחד הגדול מכולם

 

"תחליט שאתה רוצה את זה יותר משאתה פוחד מזה" 

ביל קוסבי.

 

כיזם, שנים רבות,  אני יודע להתמודד עם כישלונות. אני מאמין בכל מעודי,  ומעביר את המסר הזה גם לתלמידי, שאם אינך מוכן להיכשל, אין סיכוי להצליח וכדאי לוותר על שדה היזמות. במהלך חיי כיזם חינוכי וחברתי פיתחתי גם סט כלים מוגדר ומשמעותי להתמודדות עם קשיים וכישלונות, סט כלים שמאפשר לי לנתח את המצב וללמוד ממנו, להרים את עצמי שוב על הרגליים גם לאחר מפלה קשה ואבדן דרך, למצוא את תעצומות הנפש השמחה והאנרגיה ולחזור ולהתחיל מהתחלה אבל התמודדות זו שווה פוסט אחר...לא הפעם.

 

אף אחד לא הכין אותי ולא דיבר איתי (טוב, כמובן חוץ מאימי המופלאה והחכמה באדם - וגם אז לא הבנתי מה היא רואה ורוצה) על הפחד מפני ההצלחה.

 

ואני, כשאני מרגיש שיש משהו לגלות מעבר לפינה, כשאני מרגיש שיש הזדמנות לגילוי וההתרגשות עולה הדבר הראשון שאני יוצא לעשות הוא לשבת וללמוד. אז הנה התיישבתי ולמדתי, ולמדתי, ולמדתי...

 

אברהם מאסלו העמיד בראש הפרמידת הצרכים בראש פרמידת הצרכים הידועה שלו את הצורך למימוש עצמי - הצלחה, ובכל אחד מאיתנו קיימים גם הכישורים והפוטנציאל להגיע לשם. הבעיה היא שאותו פוטנציאל בדיוק מעורר בנו גם פחד לממש אותו.

הפחד הזה, כך לפי מאסלו, הוא פחד מובנה, שבכוחו למנוע מאיתנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו, עד כדי שאנחנו מעדיפים  להישאר במקום שבו אנחנו נמצאים, בו נמצאים רוב האנשים, ורק לפנטז ולהתרגש ממה שהיינו יכולים להיות.  

למרות הרצון המובן להצלחה, למרות שכל השיח החברתי סביבי וכל שיחה עם מנטור או מאמן מדובר בה על ההצלחה שלי ועל תמונת החזון שלי. "תעצום את העיניים ותדמיין שכבר הצלחת ואתה עכשיו בסיפור ההצלחה..." הרי שלא עצרתי להתמודד וללמוד על הפחדים מההצלחה. על החשש מהשינויים במעמד שהצלחה מביאה (טוב הוא לא כזה נחמד הוא קילר שיודע לתבוע את שלו..), משינוי בקבוצת ההתייחסות אליה אתה שייך - אולי כבר לא יזם אלא סתם מנהל מוצלח? .

 

הצלחה גם עשויה לשנות את הזהות האישית שלי - ההצלחה כבר משנה את הזהות האישית שלי,  פתאום להיות מורה מוכשר ורגיש ומדריך מוערך שיודע לעמוד מול הקבוצה - זה כבר לא הסיפור שמגדיר אותי...אז מה כן מגדיר אותי? אני לא יודע - אני ניצב בפני הפחד מול הלא נודע, הפחד שדורש לצאת מאזורי הנוחות של העמל הקשה והמוכר, האיש עם הרעיונות המבריקים שלעיתים קרובות נראים בלתי ישימים, האני שיודע לדבר ולצייר חלומות  נודד פתאום אל אזור אחר לגמרי אזור של עשיה והוכחות  עבודה, אזור של צעדים והצלחות מדידות. אזורים שבהם קצת יותר קשה למרוח ולמלמל ולברוח מאחריות - כי אני רק היועץ ואני אמרתי משהו מעניין ואחריות היא שלכם לקחת או לא.  באזורי ההצלחה אני הוא היודע והאחריות על המעשה היא שלי ושלי בלבד.

 

הרצון להישאר בידוע ובקיים, שכל כך מתקשר לפחד מכישלון אך הוא מאוד נוכח גם בפחד מהצלחה, גורם לי לעיוות מציאות ולסיפור סיפורים מאוד מתוחכמים (סיפורים שעמלתי שנים על בנייתם וטיפוחם) - בעסק שלי פרסום במדיה חברתית לא עובד..צריך את המגע האישי ואת הנסיעה של 1000 קילומטר בשבוע כדי לשכנע את מנהל בית הספר בתכנית הלימודים המופלאה שלנו - ובדרך, תודה לאל  כמות המכירות שניתן לבצע מוגבלת ואין סיכוי שפתאום השינוי יהיה רחב ובאמת ישאלו עם חינוך בתלת ממד הוא הבשורה החדשה אל העולם ורק יזכרו שפגשו פעם בחור אחד עם חלום גדול.

 

הפחד מהצלחה גורם לי להקטין את ההצלחות והסיפורים שלי...עזוב זה לא כזה מיוחד כל אחד במצבי היה עושה את זה, הם לא באמת הבינו את מה שאני עושה...אם הם היו מבינים כבר היו זורקים אותי אל אי החלמות המתוקים במקום לחתום על חוזה לשנה הבאה..

 

אה...ויש גם את הכיוון הזה של הפחד מהצלחה...כיף לי לפנטז ולהתרגש מהחלום, ייתכן שההצלחה עצמה תהיה שונה אז למה לחרב את החלום ואף יותר מכך...אם אגשים את החלום מה יהיה איתי - מה יגדיר את החלום הבא שלי - האם אצליח למצוא חלום גדול מספיק כמו החלום הזה שלי שמרגש אותי כל פעם מחדש...

אז... הנה עוד שלב בדרך אל החלום בו כל הילדים והנערים משחקים ויוצרים בזמן הלימודים. מסע מרתק שממלא את ימי ומכריח אותי לחזור וללמוד בכל צעד ושלב והפעם להכיר את הפחד מהצלחה- עוד חבר למסע.

 

המסע שלי ביזמות חינוכית - 7, המסע שמעצב אותי

אני מעצב את המסע שלי ביזמות חינוכית והמסע של ביזמות חינוכית , בדרכו מעצב אותי. (קרדיט למשפט - אנו מעצבים את הכלים ואחר כך הכלים שלנו מעצבים אותנו" - מרשל מקלהון).

 

המסע שלי ביזמות חינוכית ובהבאת "יוריקה וורלד" אל העולם ויותר מכך - הבאת העולם אל "יוריקה וורלד" הוא גם מסע ההשתנות שלי ופריצת הדרך שלי. זהו מסע מרתק המחייב אותי לשכלל ולדייק את הכלים שלי המאפשרים לי להגיע אל פסגות ההרים. כלים של התמדה וריכוז, בחירת העיקר מהטפל, יצירתיות וחיבור חיבורים חדשים המובילים אותי למציאת השבילים בהם ניתן להתקדם במינימום מאמץ לצד מציאת פתרונות יום יומיים לשאלות שאין עליהן פתרון (לפחות לא במבט ראשון). אבל מעבר לשכלול והרחבת סל הכלים שלי, המסע הזה משכלל ומרחיב את האני שלי..

 

המסע המיוחד הזה מחייב אותי למצוא את הכלים השקט והסביבה שמאפשרים לי להתרכז ולהיות מדויק במטרות האישיות שלי, במטרות העסקיות שלי וביעדים אליהם אני רוצה להגיע. כדי להצליח במסע אני לא יכול לקבל על עצמי את האמירה - כי אני כזה - כי אם אני מחוייב להגעה למטרה הגדולה הרי שהמחויבות הזו נושאת גם את המחויבות שלי להיות מוכן ללמוד, להשתנות ולהשתכלל בדרך אל המטרה.

 

המסע הזה מחייב אותי בענווה ובהסתכלות על הסובב אותי מתוך פליאה והבנה שלא כל התשובות נמצאות אצלי וגם לאנשים אחרים ישנם רעיונות טובים גם אם הם לא תואמים לרעיון שלי אם אקשיב להם בענווה ובנכונות אבין כי רובם רוצים בטובתי ומוכנים להושיט לי יד במסעי עלי רק להיות קשוב ולהבין, באמת, את מה שהם מנסים ללמד אותי.

 

היוזמה הזו מחייבת אותי להמציא את עצמי מחדש דווקא אחרי הצלחות וכבישת פסגות כי דווקא ברגעים הללו צריך את הכח להביט אל השמיים ולצייר את המטרה/ הפסגה הבאה

 

המסע הזה מחייב אותי להתמודד עם השדים העמוקים ביותר שבי - השדים שאומרים שדי וצריך לנוח  ואי אפשר כל הזמן לשנות, השד החמוד שמחייך ואומר שאין מה למהר הרי לעולם לא נגיע אל המטרה, השד הוורוד והנינוח שמחייך בחצי חיוך כאומר - כבר כל כך הרבה ניסו זאת קודם ולא הצליחו - ואני רק אמתין פה ואחכה לך כשתשבר ותחליט לחזור בכיוון ההפוך.  כמו בסיפורי הרי פוטר וקללת רדיקולוס אני חייב למצוא את הקסם ונקודת המשען כדי לסלק את השדים האלה שהרי הם כולם השדים החמודים שלי.

 

המסע הזה משנה אותי ומעצב אותי כי הוא מחייב אותי לשנות את סדר היום שלי ואת המחויבויות שלי כלפי עצמי, הוא מחייב אותי לדאוג  לשעות השינה שלי ולאיכות החיים שלי בכדי ליצור את האנרגיה למלחמה בשדים ואת האנרגיה לפריצה הדרכים, הוא מחייב אותי לפנות זמן למחשבות שקטות כדי לתת מקום לרעיונות לנבוט. המסע שלי מחייב אותי להגדיר את הדברים החשובים בחיים כמו ילדים חברים ומשפחה ולפנות להם זמן מודע כדי שלא יסחפו גם הם לתוך מערבולת המיזם.

 

המיזם שלי מחייב אותי להסתכל פנימה בכל פעם ולהבין מה מקורות העוצמה והאנרגיה שלי, מהיכן אני שואב את האמונה לצעד הבא ואת הכח והאנרגיה לקום מהרצפה ולהמשיך במסע - לעולם לא יחשדו בי בחלום על ריצת מרתון אך משהו בשיחות שאנשים מדברים על ריצה למרחקים ארוכים מזכיר לי מאוד את המחשבות שלי עם עצמי על מקורות העוצמה ועל ההתמודדות עם חומות ורגעי משבר.

 

אין לי ספק כי הנחישות להתחשל ולהמשיך בדרך לצד החיפוש המתמיד של הדרך הטובה ביותר עבורי והמדויקת ביותר עבורי היא הזכייה הגדולה ביותר שלי אל היזמות החינוכית - אה וגם שינוי של מערכת חינוך ותפיסות מציאות וילדים ומבוגרים שמחים ומאושרים.