המסע שלי ביזמות חינוכית - 10 -התחלות חדשות - יום הכיפורים תשפ"א

לפעמים בכדי לעשות שינוי אתה פשוט צריך להאמין שזו היא רק התחלה חדשה

 

ערב יום הכיפורים מגיע, ערב יום כיפורים שונה וסוער בתוכי מערבי יום כיפורים אחרים, ערב יום כיפורים בו לא אלך לשמוע תפילה בבית הכנסת ולא נצא אל הכיכר לפגוש את כל חברי השכונה, ערב יום כיפורים טעון רגשית בו אנו מתקשים לשחרר ולקבל את האחר ומגפת הקורונה מביאה אותנו אל הקצה ... אבל זהו גם ערב יום כיפור שקט ורגוע יותר עם פחות מחויבויות חיצוניות ופחות לוחות זמנים של לפני הצום ולפני יום הכיפורים, ערב יום כיפור המאפשר התבוננויות פנימיות שקטות ושלמות ואיסוף הטוב .

 

בתוך מסע ההתפתחות האישי שלי ושל היוזמה שלי שני מסעות השזורים לאחד, במקרים רבים אני עוצר ומלכה את עצמי, על היחס לאחר ועל חוסר הסבלנות שגליתי במקרה מדוע לא הוצאתי הצעת מחיר מדויקת יותר אשר תמנע אי הבנות, ומדוע לא פעלתי בנחרצות יותר כשהייתה לי הזדמנות או למה לא עצרתי לשאול עוד מספר שאלות קטנות אשר היו מונעות צרות גדולות ובעיקר מדוע לא הספקתי עוד מספר פעולות.

 

והנה כבר מגיע יום הכיפורים, יום כיפורים דומה אך שונה, יום בו יורד השקט, עמוק יותר ומאפשר בלב שלם להירגע, לעצור ולשחרר  את השנה שהייתה שנת תש"פ.

 

לשחרר את תש"פ על הצלחותיה והשיגיה, על פריצת הגבולות של החברה ויצירת מנגנוני מכירה מסודרים, על פריצת גבולות המסך והאפשר בתוך מערכת החינוך, על יצירת רשת קשרים ענפה ומדויקת. הצלחת שיהפכו לציוני דרך ומטען למידה חיובי אך לא יקהו את חדות הלמידה ולא יגביהו את הלב אל חטא היוהרה, ציוני דרך אשר יצביעו על כיווני הלמידה והצמיחה.

 

ויום הכיפורים הזה מאפשר גם  לשחרר את השנה על שגיאותיי וטעויותיי שגיאות וטעיות שגם הם חלק מהצמיחה, הלמידה וההתפתחות. טעיות ושגיאות ביחסים בין אנשים ושגיאות וטעויות של מעשים. שגיאות אלו הן  שהפכו את תשפ לשנה כל כך מבורכת וגם הם אלו שמהוות צידה שלי לדרך והם הקרקע לנביטה החדשה של תשפ"א כשנה חדשה הממשיכה את הדרך וסוללת מסלולים ודרכים חדשות.

 

השחרור הזה של המכות הקטנות בכנף ושל הקמטים שצברנו בדרך, השחרור של מטען ההצלחות שלעיטים מגדיל את הפחד מהכישלונות מאפשר לי באמת לפתוח דף חדש ולהתרגש, ולהאמין שמחר הוא שחר של יום חדש.

 

ברוכה הבאה תשפ"א -  שנה האוספת לתוכה את הצלחות תש"פ וצומחת משגיאות תש"פ ויחד נפרוץ לדרכים חדשות ומרגשות

 

 

אז...יצאנו לדרך... כמה הרהורים של ה2 לספטמבר

 

                                                                בוקר של יום חדש בעולם 

שנת הלימודים תשפ"א "בצל הקורונה" נפתחה, אחרי חששות רבים שינויים אין סופיים וחוסר וודאות משווע הבינו המורים והמנהלים שהגבינה זזה ואימצו את השינוי והלכו איתו ולמדו אף להעריך ולהינות ממנו. בקיץ הזה מורים ומנהלים למדו והתכוננו כפי שלא היה מעולם.

 

כמה תובנות על מיקומה החדש של הגבינה ולאלו שמנסים להחזיר אותה למגירה הידועה במקרר..

רשויות מקומיות, מנהלים ובעלויות הופכים עולמות ואולמות כדי לאפשר חמישה ואפילו שישה ימי למידה בשבוע לכל הגילאים עד כיתה י"ב. בואו נשחרר לרגע, יום או יומיים של למידה בבית מגיל  10 או 11 ומעלה זה בדיוק סוג החינוך הנדרש במאה ה21. אלו מודלים שדוברו לפני הקורנה ותודה לאל שהטבע עוזר לנו להשיג את מה שאנו פוחדים ליצור וחייב אותנו לנסות ליישם אותם כיום - וגם הזדמנות להודות לקורונה על התגלית שניתן ללמוד בכיתות של 18 תלמידים ומדינת ישראל לא קורסת...

 

תנו לילד/ נער כלים לניהול זמן אישי ללא השגחה חיצונית, אפשרו לילד לגלות מה משכי הלמידה המיטביים עבורו ואילו גורמים מסייעים לו להתרענן ולחזור לריכוז (הוא יזדקק לזה מאוד בהמשך חייו),.

 

אפשרו לילד לבחון אילו מפגשים סינכרוניים עובדים עבורו ואיזו למידה א- סינכרונית הוא מעדיף. אפשרו לתלמיד לעמוד מול גבעת אי הוודאות וחוסר הידיעה ולהתמודד אתה ברמה הרגשית וברמה הקוגנטיבית (לבד, באמצעות שליחת שאלות, תקשורת עם חבר, סרטון יוטיוב...הוא כבר ימצא את מה שנכון עבורו).

 

אפשרו לילד להתרגל לרעיון של לקחת אחריות על סדר היום שלו, בצעדים מדודים, בליווי אוהב עד אשר ירכוש את הכלים וידע לצעוד ולרקוד לבד בצעדי החיים.

 

אפשרו לנער לקחת אחריות אמתית על התהליך שלו ללא האשמה של גורמים חיצוניים אלו חלק ממיומנויות העתיד הנדרשות מכל אזרח בוגר - למה אנחנו כה פוחדים לאפשר להם להתמודד עם אתגרים אלו.

 

בואו נשקיע את האנרגיה בבניית מערכות משוב המאפשרות לכל מורה לראות את התלמידים ולמשב אותם בהתאם לדרך ולא רק בהתאם למבחן,  למה אנחנו פוחדים להיכנס לנעלי המחנך, מורה הדרך והמלווה ופוחדים יותר להיפרד - ולו ליום או יומיים בשבוע מהיות המורה מרכז הידע.

 

בואו נשקיע אנרגיה משמעותית ונהפוך עולמות בסגירת פערים טכנולוגיים (רמז... 200,000 מחשבים לכל חסרי המחשבים לא יחרבו את כלכלת המדינה) ונאפשר לכל ילד מעל גיל 10 גישה לרשת העולמית, מחשב לעבודה ואת החופש לעוף ולהרחיב את גבולות האפשר של הרקמה האנושית. הרווח בפריון עתידי יהיה אין סופי......

 

בואו נרשה לעצמנו לגמגם ולחיות עוד קצת בחוסר וודאות ובבלבול אבל לעשות צעד גדול משמעותי המשלב טכנולוגיות ואפשריות משמעותיות של המאה ה21. משחקים מרובי משתתפים, כיתות VR, אינטלגנציה מלאכותית, יצירת פרויקטים אישיים (גם אם הפרויקט לא בתחום הנוחות שלנו). בואו נחגוג את הזזת הגבינה ונפרוץ אתה קדימה במקום לנסות לחזור הכי קרוב שאפשר למה שהיה וקובע אי שם בשלהי המאה ה19.