הדינוזאור כמשל למהפכה חינוכית

השבוע לימדתי באחת הכיתות, הילדים מתרגשים,  העבודה בעיצומה תהליך הלמידה, תוך כדי בניית אובייקטים תלת ממדיים, בעיצומו. הקסם מתרחש אל מול עיני והתלמידים עוזרים ומסבירים אחד לשני ואז.. באמצע משפט ההסבר שלי לאחת הקבוצות זה קרה - נעלמה רשת האינטרנט והעבודה נקטעה. 

הלכתי לחפש את מקור התקלה - ובתוך מספר דקות מצאתי את "טכנאי העירייה" הוא הגיע לבית הספר בהפתעה - והיה חייב לנתק את האינטרנט ואין לו זמן גם להודיע לכל מורה ובכל כיתה. ובאותה ההזדמנות גם מצא זמן  להסביר לי איך מנהלים כיתה כי אין בררה ועל מה המהומה - ואז התחדדה בי המחשבה...

כשהטכנאי נכנס לבית הספר ומוריד את הרשת ללא צורך לידע, ללא אמירה שצריך רגע להודיע לכל המורים והוא לא יכול להתחיל לעבוד ללא תאום מוקדם ויכול שיש כיתה עם מורה ושלושים תלמידים שכרגע עוברים חוויה משמעותית והפסקת הפעילות פרושה פספוס של תהליך  - הפרוש והחוויה היא שהוא החשוב במערכת ולא המורה הנמצא בכיתה ולא יעזרו אלף סיסמאות ומאה משפטים על הקירות - החוויה היא היוצרת את ההבנה שהמורה הוא בסוף הרשימה.

כאשר אנחנו מצפים מהמורה להוביל את המהפכה של הלמידה ומיומנויות המאה ה21 אבל בסוף דורשים שיעמוד במסגרת של 45 דקות ללא חריגה ויסביר איך, חס וחלילה, לא הספיק ללמד על יהודה. כאשר כל ילד מתוייג לציון ומספר והמשוב בתעודה - גם המילולי - הוא מתוך מאגר מוגדר - החוויה יוצרת את האמונה וכולם מישרים קו למורה ההוא שעמד במרכז הכיתה והחוויה כבר לא השתנתה לפחות מאה שנה.

כאשר הכשרת המורים היא שבלונית וקבועה במשכי הזמן, בהיקפים ובתוצאה כי אין יכולת "של המערכת" להכיל את השוני וההבדל  וכשההכשרה נשפטת על סמך נוכחות בכיתה ולא על איכות החקר או איכות העבודה – מפנים המורה עד מהרה את מודל הלמידה הבסיסית, כל האנשים נולדו שווים ונדרש זמן שווה להבנת החומרים הרי כך כבר נקבע במאה ה19 איך נכון ללמוד ומה נכון לעשות – ולא יעזרו אלף הרצאות וישיבות מורים – החוויה נצרבה והדוגמא הופנמה.

מערכת החינוך דורשת מהפכה, המהפכה דרושה כי בחלקים גדולים במערכת, על אף האמירות וההרצאות, הלמידה מתבצעת מספרים ומחברות בדיוק כמו לפני ארבעה וחמישה דורות.

שינוי ומהפכה אינם יכולים להתרחש בתאוריה ובהרצאה - הם מעשה שיש לעשותו מדי יום, כדוגמא אישית, כמעשה וכחוויה. מורה אשר אינו חווה ועובר תהליך אישי – לא יוכל להוביל ולהוליך תהליך מהפכני בכיתה. מהפכה שהיא כל כך נדרשת והכרחית. מהפכה שנדרשה לפני שלושים שנה ולא לקראת אמצע המאה ה21.

ועוד מחשב מטרידה - המהפכה הזו אינה יכולה להמתין עד שהילדים שלה יום יהיו המורים של מחר בעוד עשרים ושלושים שנה...

אחת הדרכים לעודד חשיבה יצירתית ולקדם תהליכי פתרון בעיות היא לשנות את אחת מהנחות העבודה הבסיסיות ולראות לאיזו תוצאה מגיעים אז ... הנה כמה הצעות לתרגילי חשיבה מהפכניים.

·    שינוי והקטנה של  כמות השעות שתלמיד מבלה בבית הספר - אינה מדד להשכלה או כישורי חיים - מה יקרה אם נקטין דרמטית את מספר שעות הלמידה  ונאפשר למורים שעות הכשרה, העשרה, ביצוע מחקר אמתי אותו יציגו בכל תקופה למורים עמיתים ויצרו חווית למידה משמעותית כדרך חיים.  או אולי בשעות שיתפנו ישופרו מיומנויות של למידה לאורך כל מעגל הקרירה או הזדמנות לריענון סט הכלים של המורה תוך התנסות ביזמות, בניהול תהליכים או בלמידת טכנולוגית מותאמת אישית?

·    מה יקרה אם לא נקפיד על לימוד קרום התא, רצסיביים וגנטיקה ונסתפק בלימוד חשיבה מדעית? (אין צורך לקפוץ הרעיון מתאים גם למדעי הרוח או תפיסה אומנותית)

    פתאום נקבל מורה שמווביל את תחום המיומנויות הרלוונטי מספר שעות שבועיות באותה כיתה. האם לא נקבל בניה עמוקה ואמתית של תהליך חשיבה מדעי. האם לא נאפשר לבני הנוער לבצע תהליך תכנון ומחקר עמוקים ומשמעותיים בתחומים הנכונים להם? האם זו לא ההזדמנות ליצור הכללה ולהעביר מיומנויות מתחום דעת אחד לאחר? 

·    מה יקרה אם נגדיר - כי תלמיד (לא רק תלמיד כיתה א) צריך דמות משמעותית המובילה את פיתוח המיומנויות שלו בהיקף של לפחות יום לימודים מלא בשבוע או אפילו שניים? וכן אותו המורה יוכל לשנות את פרקי השעורים ומשכי הזמנים? לפתע,גם בגיל ההתבגרות תהיה לנער דמות מורה להזדהות. המורה יוכל להרגיש את הכיתה כולה או רק קבוצה ולשנות את משכי הלמידה. ויותר חשוב הוא יוכל להתמקד בהקניית מיומנויות ולנסות דרכים שונות גם אם הילד לא הצליח בפתרון משוואות מסובכות יוכל להתמודד בחשיבה לוגית באמצעות קוד או פתרון בעיות תנועה או כל מחשבה מבריקה אחרת של המורה.

·    איך יראה חדר המורים אם כל תקציבי הפיתוח של בית הספר יוסטו מקירות מדברים  לחדר מורים.

   האם לא נקבל חדר מורים מכיל ופינות מפגש מכבדות בין מורים לתלמידים? ואולי אפילו מחשב עובד לכל אחד מהמורים? ייתכן שהמורים יעריכו יותר את סביבת העבודה? יכול להיות שפתאום למידה בשעת שהייה תהיה אופציה סבירה? יכול להיות שילד שייפגש עם מורה עם דלת סגורה יבין שמכבדים גם אותו וגם את המורה שלו?

    מה יקרה אם לכל מורה תוגדר תוכנית אישית התפתחותית גם בראיה עתידית? 

    תוכנית ההכשרות והלמידה של המורה תוכל להיות מותאמת ליעדים העתידיים, תהליך ההכשה לא יהיה מחוייב בשלושים שעות פסגה ושמונה עשרה מורים לפחות בקבוצת הלמידה. למידת חקר אישית או קבוצתית עשויה להיות מותרת גם כהכרה מקצועית וכלכלית וגם כחלק מההכשרה אל היעד אליו שואף המורה להגיע

וגם ההצעה ההכרחית הזו....

טכנאי, או כל פעולה משביתת שמחה המגיעה מטעם העיריה, הממשלה או המדינה- תחויב בהתראה והכנה למורים והתלמידים ואפילו יאמר לו, בזהירות אם אפשר, שתפקידו לשרת את הלמידה בכל דרך שאפשר ולא המחשבה ההפוכה. אולי נקבל מורים קצת יותר זקופי קומה שמקבלים קצת יותר שליטה על תהליכי ההקניה?

ותודה לטכנאי עלום השם שגרם לי לפתח את המחשבות וההרהורים בעודי עסוק בתחרות הדינוזאור הקופץ בכיתת המחשבים.

שבוע אחד של למידה במרחבי ה 3D3C

חוויה 1

השבוע חוויתי חוויה יוצאת דופן. הזדמן לי להציג את EurekaWorld ואת הלמידה במרחבי ה 3D3C, לקבוצה של מבקרים סינים מאוניברסיטת   Foshanקבוצה של מרצים סינים בתחומי החינוך השונים שבאו לישראל לראות וללמוד על חינוך אחר

.

הביקור היה בבית הספר "אלומות" בתל אביב ולווה על ידי המורה האחת והיחידה לינוי ישראלי וקבוצת "יזמי התקשוב" הפועלת זו השנה השנייה במסגרת בית הספר.

לאחר הדקות הראשונות של לנסות להסביר למבקרים באנגלית בליווי מתורגמן ותנועות ידיים איך פועלים במרחב וכיצד יוצרים אובייקטים חדשים ומה זה אווטר וכיצד עפים אפשרנו להם להתנסות במרחב בסיוע קבוצת תלמידים. בהתחלה כל הקבוצה נראתה כמרקחה, הילדים ניסו לקחת חלק ונתקלו במחסום השפה, הסינים ניסו להבין איך יוצאים ופועלים בעולם ולכולם היה מבט קצת מבולבל וקצת מיואש ואני נסיתי לדלג בין השולחנות ולהסביר לרגע עוד כמה פעולות. לפתע הבחנתי שהרעש ירד, הקבוצה נרגעה והמבקרים באמת עסוקים בהתנהלות ועבודה בעולם. המבקרים הסינים למדו מהתלמידים הישראליים כיצד לבנות ולהתנהל בסביבה התלת ממדית. הקסם קרה – שפת המשחק הבין לאומית הוכיחה שוב שניתן לגשר בעזרתה על גילאים, שפות ותרבות. הילדים הדגימו והסינים חיקו, הילדים הצביעו והסינים ניחשו הילדים שיחקו במחשב והסינים הסתכלו למדו וחזרו לעמדות שלהם ופתאום לכולם הייתה מטרה משותפת ופעילות משותפת

חוויה 2

למרות העומס האין סופי, היזמות המתמשכת, הרצון להמציא ולמצות רעיונות חדשים אינני יכול ואינני רוצה לדלג על רגעי הקסם הללו המתרחשים בכיתה, הרגעים המיוחדים הללו הקורים בין המורה לתלמידיו. הרגעים בהם כל הכיתה, התלמידים ואני, שקועים בעבודה מאומצת משתדלים להפיק את המיטב מכל רגע, לעשות דברים שלא עשו קודם ולהמציא את הסביבה בה אנו פועלים מחדש.  ובמיוחד ההתרגשות במפגשים הראשונים – מה באמת נלמד בתלת ממד, באמת נעבוד ונפתח משחקים כמו גדולים? ההתרגשות הזו של הילדים, התרגשות שגורמת להם ללמוד בשמחה ברצון בשקיקה שמעוררת אותם ללמוד ולפעול, השבוע התחלתי ללמד שתי קבוצות חדשות.

חוויה 3

תהליך ההפנמה של הקישורים הנדרשים לפיתוח משחקי מחשב תלת ממדים אינו קל. בתחילה אני פוגש את ילדי דור האלפא הרגילים לבקש ולקבל את כל רצונם באופן מידי- תכתוב בשבילי, תעשה לי הינה בקשה שכיחה בתוך מערכת הלמידה ולעיתים מזומנות, מזומנות מדי גם אני "נופל" להרגלים הישנים של "מורה יודע כל" הנהנה להביע את מומחיותו ולתת לתלמידים תשובה קלה ומוכנה לדרך. אבל באותם מקרים שבהם אני מצליח לעצור ולהסביר לתלמיד שיתאמץ עוד קצת במציאת הפתרון, ושאולי יבקש מהתלמיד שלידו עזרה לפני שהוא פונה אלי בשאלה ולאט לאט הם מבינים, הם מתחברים לקסם שביצירה, לומדים להתאמץ ולנסות שוב, לומדים לתכנן ולחשוב כמה צעדים קדימה, לומדים לטעות ולגלות שמותר ומכל טעות צומחים לרעיון אחר  ובעיקר לומדים ומחזקים את שרירי המח ללא הפסקה ומתחברים לחוויית יצירת המשחק ובניית החוויה.

חוויה 4

ישבתי בסעור מוחות עם מורים מבית ספר "נופים" (יעל הבלתי נלאית ושי עם תפיסת החינוך הייחודית) על תכניות לימודים וכיצד מלמדים ויוצרים עם התלמידים למידה אחרת חווייתית ומשמעותית. חוויה של כיף ויצירה, מורים שמאתגרים אותי ודוחפים אותי כל הזמן לפתח רעיונות חדשים וכלים ובעיקר תפיסות חדשות של יצירה ועשיה בעולמות המחשב בכלל ובעולמות הווירטואליים. והמורים מתלהבים, והמורים רוצים ללמוד ולהתפתח והמורים רוצים לאתגר את המערכת ולמצוא כיווני עבודה חדשים ועצמתיים. כל סעור מוחות כזה מוציא אותי מאזורי הנוחות שלי ומחייב אותי לנסות ולהתמודד מחדש עם הנחות העבודה שלי.

חוויה 5

ליווי ראשון של קבוצת מורות מבית ספר בגין במוצקין, מורות שאני מלמד אותן על עבודה בעולמות וירטואליים והשבוע ליוויתי אותן לראשונה עם התלמידים בעבודה. מורות שמוכנות לקחת סיכון ולעבוד עם התלמידים גם כשלא הכל ברור ומנהלת אחת שהתעקשה לקיים תכנית הכשרה ממה שאנחנו רגילים הוציאה אותנו מהקופסא ואפשרה לחשוב גם על כיווני הכשרה אחרים. 

פתוח משחקי מחשב - המגמה שכל תלמיד צריך להכיר ולהתנסות

אומנות יצירת משחקי המחשב - אחת האומנויות המיוחדות ההולכת ומתפשטת במאה ה21

דובר ונכתב אין ספור פעמים על חשיבות משחקי המחשב בכלל ומשחקי התלת ממד בפרט אבל בואו ונדבר רגע על האפשרויות הגלומות  בפיתוח משחק מחשב על ידי התלמידים עבור התלמידים  בקהילה בה הם חברים.

אמנות פיתוח משחקי המחשב הינה אומנות מורכבת מאין כמותה המחייבת הבנה בתכנות, הבנה בעיצוב גראפי דו ממדי ותלת ממדי, הבנה בעיצוב דמויות, בניית תסריט משכנע, בניית רמת מורכבות ההולכת ועולה משלב לשלב או מתחרות לתחרות ובניית מדיניות תגמולים לשחקנים הממשיכה לאתגר אותם ולתת להם תגמול במידה הראויה בכל שלב כך שרמת המוטיבציה במשחק תשמר.

תעשיית פתוח משחקי המחשב הינה תעשיה של מיליארדי דולרים כיום ואחת מתעשיות ההי טק החזקות ביותר והצומחות ביותר - במילים אחרות - חלומה של כל אם יהודיה.

ובמעבר מהיר לכיתה ולתהליך הלמידה - זה עתה סיימתי את המפגש הראשון של הילדים והבטחתי להם שהשנה נתנסה בפיתוח משחק מחשב.

הפנטזיות מרקיעות שחקים וכבר הילדים בעיניים נוצצות חולמים על פיתוח GTA חדש, משחק יריות או משחק מפלצות שלא נראה כדוגמתו. עיצוב דמויות וחלליות מחוץ לחלל ומתחת למים ואין להם שום עכבות ואין להם שום תובנות של המאמץ האדיר המושקע בכל משחק אותו הם משחקים ואז... אז מתחיל התהליך המופלא של הלמידה, האתגר והחוויה.

יש צורך בלמידה של  שפה חדשה ומיומנות חדשה -  כיצד מעצבים בתלת ממד ומה המורכבות של חיבור כדור לקובייה במרחב וכיצד מתכנתים את פתיחת הדלת וגם את הסגירה ולמה זו לא בדיוק הפעולה ההפוכה, כיצד מעצבים מרחב תלת ממדי וכיצד מתכננים משחק

ללמוד לפתח משחק מחשב זה לא ללמוד איך אפשר לחלום (למרות שגם) וזה לא לעוף על כנפי הדמיון (למרות שגם) מבלי להתחשב באילוצי עבודה תקציב וזמן ובוודאי שזה לא לפתח מבלי שניתקל בקושי ובאתגר ובטח זו לא ההזדמנות לבצע פעילות חברתית קלה למילוי הזמן.

כאשר מפתחים משחק מחשב יש צורך להעמיד סקיצה ואז עוד אחת ולהתחשב בקנה המידה ובשלב שבא אחר כך ואז עוד תיקונים ועוד עזרה ועוד מחשבה ועוד סקיצה ואז... התנסות ראשונה וקבלת משובים והערות וצריך להגדיר את השינויים והדמויות החדשות וכל התהליך מתחיל מהתחלה ...

לפתח משחק מחשב זו חוויה אישית ומעצימה (ולפתח משחק מחשב לימודי על ידי התלמידים זו כבר חוויה עצומה). התהליך מתחיל בלמידת חקר של נושא או חוויה. לאחר תהליך החקר מגיע שלב "הבריאה" השלב בו הקבוצה בוראת עולם חוקים ומראה ובעיקר חוויה.  אך מעבר לחוויית הסיפוק ישנן גם מיומנויות בסיסיות הכרחיות אותן צריך ללמוד ולרכוש בסבלנות בניסוי ותהייה -  עבודת צוות אמתית המשלבת חברי צוות שונים עם בעלי מיומנויות שונות המביאה לידי ביטוי את נקודות החוזק של כל אחד ואחד אך גם את הצורך ליצור ביחד חוויה בה כל אחד מעצים את האחר ומתפשר כשנדרש. יצירה ויזואלית הכוללת גרפיקה בדו ממד ובתלת ממד ותכנון ממשק אדם מחשב  תוך התחשבות בשפה הבין לאומית של משחקי המחשב והסטנדרטים שכבר מוכרים  למרבית השחקנים, שימוש חוזר באובייקטים כי אין צורך להמציא מחדש כל דבר רק למקם אותו בהקשר הנכון וליצור את החוויה החדשה שאליה אנחנו מכוונים, תכנון תהליכים ולוחות זמנים חלוקת משימות ואחראיות כי ללא גרפים ומשימות אין סיכוי שהמשחק יעמוד בזמן או יעמוד בכלל. חשיבה יצירתית ותהליך מתמיד של שיפורים כדי להיות אטרקטיביים והכי טובים. הכרות עם עולם הקוד והלוגיקה בלעדיו לא ניתן להתחיל לחשוב על משחק מחשב  יצירת תהליך למידה מתמיד ומתמשך אשר אינו בהכרח חלק מתהליך הלמידה בכיתה ובסוף להסתכל בגאווה על התוצאה.

פיתוח משחקי מחשב זו בהחלט אחת מאפשרויות הלימוד היותר מוצלחות ואחת ממגמות הלימוד היותר נחוצות ללומד במאה ה21.

חברת מופת - הצעד ההכרחי הראשון (לא רק לשמאלנים)...

כשאתם נתקלים במודעת דרושים למנהל צוות  של 30 או 100 אנשים, מה עובר בראשכם? כיצד אתם מתמחרים את המנהל הדרוש? נדרש אדם עם הכשרה משמעותית ובהתאם שכרו יהיו 15,000 לחודש? 17,000 לחודש? בתוספת החזקת רכב, נופשים מעת לעת  ומטבחון איכותי לאנשי צוות בלבד

כשאתם נתקלים במודעת דרושים למנהל ארגון של כ50 או 100 עובדים מקצועיים הנותן שירותים לכמה מאות לקוחות או אלפים בודדים כיצד אתם מתמחרים ומעריכים אותו?  30,000 לחודש?  40,000 לחודש? כמובן בתוספת הטבות, רכב, אופציות וכו'

אז למה כשאתם רואים מורה האחראי לעבודת צוות של לפחות 30 תלמידים בכיתה ובדרך כלל על הקידום המקצועי של עוד כ200 תלמידים בשכבות שונות ואמור להיות בקשר עם כ400 הורים, מורה שבוודאות למד תואר ראשון וסביר להניח שגם תואר שני. משכורת של 5,000 ₪ או 8,000 ₪ נשמעת הגיונית? ולמה פתאום ההערכה לאדם צוללת פלאים? ולמה האבסורד לא זועק לשמיים? למה הרעיון שלמורה אין פינה שקטה בה הוא יכול לשבת, ללמוד, להיפגש, לפתח רעיונות חדשים או להירגע אחרי חוויה רגשית קשה נשמע סביר? באיזו פלנטה ההרגל שהמורה צריך להביא את כוסות הקפה ולפעמים גם את הקפה והחלב מהבית נשמע הגיוני?

איך יכול להיות שכשמדובר על מנהל בית ספר המנהל צוות של 50 ולפעמים 200 מורים מקצועיים האחראי על רווחתם והכשרתם של המורים בכדי להבטיח את הצלחתם של מאות ולפעמים אלפי תלמידים הלסת לא נשמטת בהערכה והמספרים של 30,000 ₪ לחודש נראים פתאום מופרכים ולא הגיוניים?

או או עצרו וקחו אוויר... הנה מגיע הצעקה על ימי  החופשה ועל איכות המורים ושיטות ההוראה, הנה מגיע הצקצוק על המורה ההיא שלא השקיע ולא ספרה את הילד בכיתה ולא משנה שהיא אחרי 6 שעות הוראה רצופות בלי פינה אחת שקטה ועם 35 תלמידים בכל כיתה, ומעל לכל מגיע הנימוק המכריע איך אנחנו למדנו בכיתות רותחות מחום ללא מזגנים, ואצלנו למדנו בעל פה גם את שירת הים ושירת רחל ועוד המון קנונים ואיך אנחנו כיבדנו את המורים....אז על מה הם כל הזמן מתלוננים...

לאלו המנתקים את האונה הימנית מהאונה השמאלית דווקא כשמגיעים לדבר על חינוך מורים ומוכנות לחיים... אכן החיים השתנו עד מאוד בשלושים וחמישים השנים האחרונות (ונגלה בסוד שגם אנחנו לא ממש כיבדנו את המורים, וגם עלינו צעקו שאנחנו מרבים לפטפט בשעורים). הדרישות בפניהן יתייצב דור הצעירים הנוכחי גדולות לאין שעור מהדרישות שהיו בפנינו לפני שניים ושלושה עשרוים. דרישות של מצוינות אישית וקבוצתית, דרישות של יכולת עיבוד מידע לידע וידע לתובנות, דרישות של למידה עצמאית לאורך כל החיים של נושאים חדשים ובלתי מוכרים, אתגרים של עולם המשתנה בכל מובן ובכל רגע מול עיננו ואתגרי המחר הם השערות רחוקות שאינן עדיין ברורות.

 בכדי שנצליח לשרוד באתגרים המקומיים והגלובליים שמונחים לפתחנו, כדי שנוכל לשרוד במזרח תיכון חדש או ישן ובכדור הארץ הבועט בחזרה את עצם קיומנו. כל אחד מהילדים צריך להיות מאומן בפיתוח שרירי היכולת והכישרון שלו עד לקצה גבול היכולת. כדי להשיג את זה כנקודת פתיחה ולא כיעד הסיום - כל מפת ההוראה צריכה להשתנות והמובילים של השינוי, לפני הכול הם המורים. המורים שצריכים להוביל מהפכה כנגד כל הסיכויים ושם אנחנו צריכים את הטובים שבטובים.

אני לא נאיבי, יזם והזוי כנראה שכן אבל נאיבי כבר קצת פחות. מהפכה עמוקה ויסודית בשכר המורים ובתשתית היא הכרחית ומייד מאיפה הכסף למהפכה שכזו מהפכה שמשנה את סדרי התקציב מיסודו? איך יעמדו בפרץ כאשר כל אחד יבוא עכשיו וידרוש את חלקו?  לימד אותי פעם חכם סיני זקן, שבחיים, קודם שמים את הדברים החשובים ואחר כך מוצאים מקום וזמן לדברים הפחות חשובים. ישנו הכרח להפוך את סדר העדיפויות שלנו מהיסוד. חייבים לשנות את מבנה ההשקעה בחברה לא בתהליך של עשורים אלא בקבועי זמן של חדשים .

מערכת החינוך היא גדולה ויקרה ולכן כל שינוי נראה בלתי אפשרי אבל שינוי של אחוז או שניים בתקציב המדינה והנה קרתה המהפכה... כי חייבים להגיע למצב שנערי האוצר מרוויחים קצת פחות ממנהלי בתי ספר מובילים, מורים מוצלחים מתוגמלים כמו פקידי בנקים בכירים ורכזי מגמות אינם מתביישים מול מסלקי תביעות. כשנבין את זה ונראה שעל כל משרת מורה מתחרים שלושה מועמדים ועל כל כיסא פנוי בהכשרת מורים יש 5 תלמידים מעוניינים נדע שצעדנו את הצעד הראשון לחברת מופת המכשירה ומציידת את דור העתיד בכוונה וברצון להתפתחות עצמית.

יום הכיפורים שלי

מאז הייתי בכיתה א' יום הכיפורים שלי תמיד מערב את קדושת היום השקט וההליכה על הכבישים, את ההתרגשות של הימים הראשונים בבית הספר ואת הילד הקטן ששועט הביתה על האופניים הלבנים, החדשים, בבוקרו של יום הכיפורים לספר שיש המון מכוניות בכבישים.

הורים רציניים, דוד שבא ואמר שמגייסים ומיד אחר כך אבא שעוזב את הבית בבהלה עם מדים ונשיקה כי זה מה שצריך, וכמובן את מהדורות החדשות הראשונות, ביום כיפור, המודיעות על הקרבות בכל החזיתות.

תמיד צרובה בי התמונה של בית הכנסת אליו הלכתי עם סבא, בית הכנסת הגדול, בית הכנסת של החגים, ובשבת ההיא בכל פעם נכנס אדם אחר וקרא לאחד המתפללים כי בקשו שיתגייס והרכב כבר מחכה מעבר לפינה

לא באמת הבנתי מהי מלחמה למרות שהייתי מרותק למסך הטלוויזיה לפרשנויות ולתמונות. ופתאום לא הולכים לבית הספר וישנים במקלט עם בני הדודים והדודות.

לא באמת הבנתי מה קורה רק זוכר שהבנתי שסוכה חייבת להיות ודוד "סומר" כמובן בא לעזור לבנות והתלבטנו עם מותר להדליק את המנורות. והסוכה הייתה מלאה וכולם באו, בכל זאת, לחגוג את הסוכה כי איך אפשר בלי חג סוכות במשפחה.

וזכורות לי הגלויות מהחזית וכמה אבא התעקש שאנסה לכתוב אותיות ראשונות על הגלויה כדי לקבל ד"ש מהמשפחה.

מאז היו מלחמות נוספות וכאובות, אבא שוב לבש מדים ופשט מדים יצא וחזר משרות מילואים ואחריו גם הגיע תורי לשרות צבאי ולשרות המילואים ואז הבת שהתגייסה והשתחררה והבן שנכנס גם הוא למעגל הלחימה.

המחזור שלי השנה חוגג 50 , ככה באמצע החיים פתאום נופלת התודעה שאנחנו הם ההורים  ההם ששלחו את ילדיהם למלחמה ההיא. ולכולנו צרובה בתודעה המלחמה בתחילת כיתה א' קטנים מדי מכדי להבין אך גדולים מספיק לאסוף את הריחות והצלילים ולזכור את הפרצופים המודאגים .

אין שום דבר שמכין אותך להיות אבא לילד לוחם, לא הניסיון ולא הידיעה וגם לא הפרצופים המודאגים של ההורים שפעם צחקת עליהם ולא הבנת את פשרם והיום אתה מנסה להחביא אותם ככל יכולתך עד לשיחת הטלפון הבאה.

אז דווקא ביום הכיפורים הזה של אמצע החיים, שהזיכרונות וההווה יוצרים תערובת ייחודית. דווקא יום כיפורים זה המערבב כל כך הרבה תחושות וזיכרונות של היותנו עם וגם היותנו פרטים. היותנו ישראלים וגם יהודים דווקא ביום כיפורים זה אני מבטיח גם השנה לנסות.

לנסות להיות אדם טוב יותר.

לנסות להיות סבלני יותר.

לנסות לשמוע רעיון של אחר עד סופו.

לנסות לאפשר לרעיון למצוא את מקומו.

לנסות ליהנות מרגעים מיוחדים.

לנסות לאסוף ולזכור את הרגעים החשובים.

לנסות לזכור שהזיכרונות הם אנחנו

לנסות להבין שמה שהיה לא חייב שיהיה

גמר חתימה טוב

עולמות וירטואליים - זו לא עוד סביבה מתוקשבת

כבר תשע שנים  שאני לומד, חוקר ושותף לבניה של עולמות וירטואליים בתחילה כמשחק חינוכי, לאחר מכן במסגרת מרחבי הדרכה ארגוניים במסגרות שונות ובארבע השנים האחרונות במסגרת מערכת החינוך, בעיקר בארץ ונגיעות ראשונות בעולם.

מה זה הדבר הזה? למידה בעולמות וירטואליים?

מישחוק למידה כבר היכרנו, משחקים חינוכיים בוודאי שאנחנו מכירים משחקי מחשב תלת ממדיים בטח שאנחנו מכירים ופעילות מחשב מתוקשבת - יש עוד מישהו שמנסה לומר שלא שמע על זה? אז למה למידה בעולמות וירטואליים היא תפיסה חדשה? מה מיוחד בה כל  כך שמי שהתנסה בה לא יכול לחשוב על כלי לימוד והוראה טובים יותר? למה העולמות הווירטואליים הם אחד מכלי החובה שכל מורה/מנטור חייב להחזיק בסל הכלים שלו?

הקמפוס

ראשית. חשוב להגדיר מהו עולם וירטואלי. עולמות וירטואליים הם קבוצה של סביבות מחשב תלת ממדיות הכוללות בתוכה משחקים דוגמת Minecraft ,  Second Life , Open Simulator, כדי להסביר במה שונים משחקי מחשב אלו משאר משחקי התלת ממד המוכרים, אשתמש בהגדרתו של פרופסור ישע סיוון - מרחבי ה 3D3C. מרחבי תלת ממד הכוללים קהילה, מסחר ויכולת יצירה. לפני שאוסיף עוד כמה נדבכים להגדרה זו, ההכרחיים, לדעתי, בעולם החינוך בואו לרגע נבין את המיוחד שבהגדרה זו.

3D - תלת ממד - זה החלק הקל בהגדרה אך גם לו יש חשיבות. עבודה בתלת ממד מחייבת ראיה מרחבית ואימון המוח באוריינות ויזואלית מסדר גבוהה. סביבה תלת ממדית מאמצת את התפיסה המוחית ומשכללת אותה לצד יצרת תחושת מוחשיות של העולם שבו אנחנו פועלים. ומעבר לכך סביבת התלת ממד מתממשקת למציאות הרבודה ( AR ) ולמציאות הווירטואלית ( VB ) ויוצרת חווית מציאות מעושרת. חוויה רחבה מעבר לגבולות המחשב ומאפשרת בפועל לנתץ את גבולות הכיתה ואת משמעות המרחב הפיזי בו אנו פועלים

חקר מקום - יפו

Community   - קהילה - היכולת ליצור תקשורת בין המשתתפים השונים במרחב התלת ממדי. בעולם הווירטואלי כאשר אנו מגדירים יכולת תקשורת כמובן שאנו מגדירים יכולת לתקשר מעבר לתקשורת טקסטואלית אלא גם בעזרת שפת גוף, ודיבור. לצד כלים המאפשרים לי להגדיר את הקהילות בהן אני שותף במרחב, בזמן ובהשקעת האנרגיות שלי.

Commerce - היכולת לסחור באובייקטים שבתוך המשחק, נושא המסחר נראה לרגע כמשהו מובן מאיליו, אבל היכולת הזו מכתיבה התנהגויות קצת פחות מקובלות במשחקי מחשב כמו האפשרות לחסום העתקה ושכפול של אובייקטים (הרי אם ניתן לשכפל אובייקטים מה הטעם לסחור בהם) ויכולת המסחר הינה אחד מרכיבים החשובים במבנה העולם הווירטואלי המקרב את דימוי העולם לדימוי החיים האמתיים אך מעבר להגבלה מנגנוני המסחר הם גם הבסיס לשיתוף פעולה ושיתוף תוצרים בין הפועלים השונים בעולם הווירטואלי

החיים מתחת למיים EurekaCampus

Creation - היכולת ליצור תוכן חדש בתוך העולם על ידי משתמשי העולם הוא אולי הגורם הבודד העיקרי המבדיל בין משחקי המחשב התלת ממדיים המקובלים כיום לבין העולמות הווירטואליים. היכולת של הקהילה ליצור בתוך העולם ככל העולה על רוחה זוהי, כנראה, אחת החוויות העוצמתיות ביותר לכל מי ששותף לתהליך הלמידה בעולמות וירטואליים. יכולת היצירה נוגעת - ברוב המקרים- למגוון מיומנויות עיצוב הדמות שלי, עיצוב הבגדים של הדמויות וכמובן בניית אובייקטים במרחבי העולם שלי.

אל ארבעת הרכיבים האלו אני רוצה להוסיף עוד שני רכיבים אשר נראים לי הכרחיים בשנים האחרונות

מוחשיות - אותה תחושת הזדהות המתקיימת בין השחקן/ משתתף לבין הדמות שאותה הוא מפעיל בעולם הוירטואלי. השגת קשר זה הכרחית כדי לעבור ללמידה על ידי עשייה

מסע בין כוכבים

טשטוש גבולות בין העולם הווירטואלית לעולם האמתי - תפיסת ה 3D3C אינה שייכת עוד רק לעולם בו אני יושב מול מסך מחשב ופועל בעולם הווירטואלי. אל המרחב העשיר הזה מתחברות מדפסות התלת ממד המאפשרות רובד חדש של למידה ובחינה של רעינות, בקרי הרובוטיקה וחיישנים שונים המאפשרים להחליף נתונים, מידע והחלטות - בין העולם הוירטואלי לבין העולם הסובב אותו וכמובן משקפי המציאות המדומה והרבודה לצד מצלמות קינקט ורכיבים רבים נוספים

אז....  למה זה טוב

לראשונה יש לנו מרחבים מוחשיים ברמה גבוהה אשר אינם מוגבלים לקירות הכיתה, למבנה בית הספר, לעלות החומרים ומכבויות  הסביבה אשר ניתנים לחקירה, התנסות ויצירה ואשר פועלים, לפחות ברמה החברתית עם מערכת כללים אשר נקבעת על ידי המשתתפים מחד אך כפופה לחוקי ההיצע והביקוש מאידך.

רוצים לחקור התיישבות במאדים? הפרויקט כבר יצא לדרך. מעוניינים להתנסות בחברות אנושיות עם כללי משחק חדשים? - קצת דמיון והחקר מתחיל. חולמים על התנסויות חברתיות בסביבות מוגנות? בנו את הקהילה והתחילו לחקור. קשרים בין תרבותיים הם הדבר שמעניין אתכם? בואו למשחק תפקידים או עדיף הקימו קהילה משותפת עם התרבות האחרת אותה אתם רוצים לחקור. חלמתם תמיד להקים סביבה דמיונית עם חוקים 

שנה טובה איפכא

מומצאים? הינה מערך החוקים קורם עור וחוקים לנגד עינכם. הגיע הזמן לשנות אווירה - יציאה של הלומדים לשיעור על שפת הים או אולי למידת חקר של מעמקי האוקיינוס הם הפתרונות הנכונים. רוצים לשתף עבודה בין קהילות או ללמוד את אומנות המשא ומתן? - בואו לנהל משא ומתן על מה שיצרתם או לסחור בדברים שהקהילה כבר יצרה עבורכם. רוצים לבחון את מבנה כלי הרכב העתידי עליו אתן מפנטזים או להקים בר למשקאות בריאותיים? - ניתן להתנסות להפיק ולבחון בסביבת העולם הווירטואלי

העולם הווירטואלי הוא לא עוד פלטפורמת למידה - הוא המעבדה האולטימטיבית שתמיד חלמנו עליה בהוראה

הבטחה חדשה ישנה לשנה החדשה

עוד מעט תגיע השנה החדשה, כמו מחברת חדשה שאנחנו פותחים נשתדל לא לקמט את הפינות ולכתוב, לפחות בעמוד הראשון יפה ונקי, נשקיע עוד רגע במחשבת הכתיבה לפני שנעבור לכתיבה של חלקי משפטים, שברי רעיונות,  דברים חשובים עם קו הדגשה או בתוך ריבוע כדי שיופרדו משאר הקשקושים היומיומיים, אך לפני שהמחברת תתקמט בפינות ולפני שהדף השני יהיה מלא בשרבוטים ובצעקות,  בדיוק לפני שתכנס השנה החדשה הנה כמה מחשבות מסודרות על המדינה שלי שהייתי רוצה בשנה הבאה

הלוואי ובשנה החדשה נבין שמנהיג מדינה תפקידו לשרת את הציבור ולא את המשפחה, שנסכים שמנהיג ציבורי חייב בחובת הדוגמא האישית והמוסרית הרבה לפני שהוא מתחייב למניפולציה מדינית או מחכה להכרעה שיפוטית.

הלוואי שמדינת ישראל תהיה בית לאומי לכל היהודים בכל הגוונים הצבעים ונוסחי התפילות ונאפשר גם לנשים לקחת חלק באותן האמונות.

הלוואי שבשנה החדשה תורחק הדת מניהול המדינה, שהשוויון בין דם לדם לא יהיה רק בין  שוכני תל אביב לתושבי קריית גת ומגדל שמס אלא יכלול גם את בני ברק ומאה שערים והרחוב החרדי.

הלוואי שבבוא השנה החדשה תנצח האהבה וכל אחד יוכל לחיות עם בן/ בת זוגו ללא הבדל עדה, דת, לאום או מין ושלחברה והמדינה לא יהיה שיג ושיח באהבה בתוך המשפחה.

הלוואי שמדינת ישראל, המעצמה הכלכלית החזקה ביותר במזרח התיכון, תשקוד על פיתוח כל אזרחיה ותושביה - לא רק אלו הגרים ביהודה ושומרון אלא גם אלו הגרים בדרום תל אביב וביפו, בעוטף עזה, בערבה ובבקעה, בפזורה הבדואית ובכפרי הדרוזים ובכפרי הערבים ברחבי המדינה.

הלוואי שבשנה החדשה מדינתי תקפיד על שוויון הזדמנויות גם לנשים ולא תמנע מנשים לשיר, להביע את דעתן, לנהל ולפקד על כל הרכב של  אוכלוסייה ללא הבדלי דת גזע מין או אמונה.

הלוואי שחופש התרבות יפסיק להיות מותקף ויאפשר לאומנים להתריס כנגד הממסד וההסדר הקיים - זו היא אומנות וזו תפקידה וגבולותיה רחבים ומאפשרים דווקא  כדי להרגיז ולאתגר את האחרים.

הלוואי שנפסיק לשלול זכויות אזרח מקבוצה כל כך גדולה של אנשים (גם אם בטיעון הצודק שהם התחילו), ונבין שהפגיע בזכויות האזרח שלהם היא קודם כל פגיעה ביכולת העמידה וההתמודדות שלנו, שחלקים נרחבים מהזלזול בחוק שלנו מגיעים מחינוך של דורות שניתן לזלזל בחוק שלהם.

הלוואי שנבין שהחינוך הוא הבסיס לחיים המשותפים  ונשקיע בו את המשאבים ההכרחיים.

הלוואי שנשמור את השאיפה של יצירת "חברת מופת" ולא סתם עוד מדינה בקצה המזרח התיכון

עוד מעט תגיע השנה החדשה שלנו, תקוות השנה החדשה כבר נישאות באוויר וכל אחד ממלא את פנקס ההבטחות שלו לשנה החדשה.. ואני יש לי עוד הבטחה אחת בשביל עצמי ובשביל החברה בה אני חי שבשנה הקרובה לא אפסיק להאבק על ההבטחה הישנה ההיא...

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"

הלוואי שנצליח ליצור השנה מדינה טובה יותר מהמדינה שנשארת בשנה שעברה

שנה טובה תשע"ח

הלוואי

מילים: אהוד מנור
לחן: בועז שרעבי

הלוואי ומענן תרד עלינו קשת 
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה... 

הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת 
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה 
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא 
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה. 

הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב 
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן 
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב 
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם. 

הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב 
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה 
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב 
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה. 

הלוואי שלא נכאב...

מה זה אומר עלינו ועליו?

מה זה אומר כשראש הממשלה אומר שמותר לקבל מתנות מחברים?

מתנות בעשרות ומאות אלפי שקלים מחברים, שיש לו, כראש ממשלה, נגיעה לעסקים של כל אחד מהם והם הפכו לחבריו לאחר שהפך לראש הממשלה? מה זה אומר לראש הלשכה שלו שמיד מבין שמותר וטוב לקבל מתנות ממנהל המפעל שממתין כבר חצי שנה לפגישה אצל השר. מה זה אומר לראש העיר במרכז או בפריפריה שפתאום צצו על מפתן ביתו חברים חדשים עם מתנות חדשות ובקשות בין חברים.

מה זה אומר למנהל המחלקה בעירייה שאחראי על רישוי ותכנון ופתאום מיטב היזמים הפכו לחבריו ומעניקים לו מתנות של סופי שבוע  במלון או שוברים למסעדה מפוארת רק כחברים לא כי הם מצפים שיתעלמו מהקנסות שהם קיבלו או שיזרזו את עניינים  בוועדת התכנון המחוזית.

מה זה אומר כשראש הממשלה מבקש מעובדים לשלם על הוצאותיו הפרטיות? 

מה זה אומר לראש העיר שפשוט ביקש חתימה על ערבות ההלוואה מעובדת לשכתו? מה זה אומר למנהל המחלקה בחברה הממשלתית שבסך הכל ביקש לנפח קצת את חשבון ההוצאות?

מה זה אומר כשראש הממשלה לקח את הפיקדון של הבקבוקים לכיסו במקום לקופה הציבורית? 

מה זה אומר למנהל האירועים שלפניו עומד הפיתוי להכנסה צדדית? מה זה אומר לגזבר החברה הכלכלית שחזר כרגע מנסיעה עם כמה מאות דולרים שנשארו בכיס? מה זה אומר לאנשי הצבא שעומדים מול המשאבה הצהלית המתלבטים אם למלא דלק ברכב הפרטי?

מה זה אומר כאשר ראש הממשלה מעסיק את החבר הטוב בעבודות מנופחות וגם מאפשר להגיש חשבוניות פיקטיביות? 

מה זה אומר למנהל האגף העירוני שבפעם הבאה הוא ניפגש עם חבר שמבקש ממנו טובה כי הוא ממש צריך כרגע את העבודה ואתה יודע איך זה בזמנים קשים. מה זה למנהל הפרויקטים העירוני שהחבר האינסטלטור מבקש ממנו לשבץ אותו במכרז הבניה הגדול של המתנ"ס בקצה הרחוב כי "אתה מכיר אותי" ותעשה טובה?

מה זה אומר כשרהיטי הגן של משרד ראש הממשלה עברו למעונם החדש בקיסריה ליד הים? 

מה זה אומר לקניין של המשרד הממשלתי שהשולחנות החדשים מתאימים לו בדיוק לחדר הילדים? מה זה אומר למנהל המחשוב שקיבל את הטלפון מהילד שביקש, אם אפשר, להביא מחשב הביתה כשישוב.

מה זה אומר כשתשלומי הסעד לאדם בסוף ימיו, גם אם הוא אביה של אשת ראש הממשלה, יצאו מהכיס הלא נכון? 

אז מה איפה פה הבעיה עכשיו סועדים את האיש במצוקה ואל זה ניטפלים ועל זה רוצים להחליף ראש ממשלה? אבל מה זה אומר לסגנית מנהלת הבנק שכרגע אחיה נמצא במצוקה ומאימים על חייו והכסף פה זמין רק צריך לצאת מכיס אחר כדי לכסות כרגע על הבעיה. ומה זה אומר לרס"ר המטבח בצבא שפשוט צריך מחר להכין ארוחה גדולה למשפחה והאוכל בבסיס כל כך זמין ואם לאשת ראש הממשלה מותר מה אכפת אם אשים קצת בצד.

מה זה אומר כשראש הממשלה משכתב את ההיסטוריה האישית? 

קצת מוסיף טיולים בימי המנדט בחוצות ירושליים, קרבות ברובים צ'כים במלחמת ששת הימים, שיפוץ ההיסטוריה של פרוק ממשלת שמיר, שינוי היסטוריית הפיגועים של ממשלת אהוד, דרכי ההצבעה שלו בכנסת - נגיד בעד חוק ההפרדות. מה זה אומר לרופא שמתלבט האם לדווח אמת על טעות בניתוח שזה עתה עשה? מה זה אומר למג"ד ששב מהפעילות ועכשיו צריך קצת לשנות את המיאות?

מה זה אומר שראש הממשלה נותן למי שהורשע בהטרדה מינית להמשיך להסתובב בלשכה?

 מה זה אומר לכל הבוכריסים והקצבים למיניהם? מה זה אומר למנהל המחלקה בנוגע להטרדה מינית במקום העבודה? מה זה אומר לחושפי שחיתויות שמי שנשלח הבייתה אלו מבשרי הבשורה ולא מבצע העברה?

שחיתות, בדרך כלל, אינה מתחילה במעשים גדולים. האנשים המושחתים לא יושבים ומתכננים איך "יעשו את המכה" פעם אחת והם יסתדרו לכל החיים. שחיתות מתחילה במעשים קטנים כמעט זניחים של שקלים בודדים או עשרות שקלים ופתאום זה נראה הגיוני וטבעי לעבור למאות שקלים ואלפים ומכן מה זה כבר משנה עם מדובר בעשרות אלפים או במאות אלפים ואולי גם במיליונים. שחיתות מתחילה במעשים קטנים תשאלו את אתי אלון, מיינדורף, הירשזוןף גנור  ואחרים. לשחיתות אין אידיאולוגיה מדינית או חברתית תשאלו אריה דרעי ושלומי לחיאני השחיתות פשוט פורצת כאשר הגבולות אינם ברורים ומאפשרים.

הכל נראה  טוב החיים הם יפים ומאושרים ומדד לעינייני משהו אפילו מראה שאנחנו מוצלחים עד שלפתע הכל קרס מבפנים ופתאום מסתבר שלא ניתן לקדם טיפול מציל חיים ללא תרומה קטנה למחלקה ולא ניתן לקדם רישוי בניה ללא איזו ארוחה דשנה. שחיתות ציבורית מביאה אותנו לנקודה שבה נראה טבעי להבטיח עבודה בשכר הגון לאדם שבודק כרגע את המכרז אליו נגשה החברה הכל בקטנה לא צריך שהארץ תגעש 40 שנה. ויום אחד בעתיד נתעורר ונגלה שחוזה הגז מופרז במחירים כי הייתה שם איזו מתנה בין חברים ושצוללות במיליארדים נקנות בשביל קופון והציוד של החיילים לא נפסל בבדיקה כי הספק רק ביקש טובה בין חברים.

אתם מבינים חברים, מימין ומשמאל מהמרכז המתון והמרכז המרכזי ללא קשר ללימודי ליבה, גיוס חרדים לצה"ל או עתידה היהודי או הדמוקרטי  של המדינה ללא קשר אם השטחים הם ארצנו ההיסטורית או שלטון על עם אחר ללא סוגיה של קיפוח מזרחיים וצדק חלוקתי. מה שכבר ידוע ומוסכם שקרה עם ראש הממשלה ומשפחתו – במדינה ללא שחיתות ציבורית -  כבר מזמן היה שולח אותו ואותם אחר כבוד חזרה לקיסריה. כל כך התרגלנו שהכל מותר שאפילו שר תקשורת בישראל שמפקח על תאגיד התקשורת הגדול בישראל שבמקרה בעליו הוא חבר אישי וטוב שנותן מתנות ממש שוות - כי ככה עושים חבריםה -  לא נראה לנו מוזר ורקוב אלה עוד עניין פעוט לסדר היום העמוס. 

סוף השבוע שבין שנת לימודים לשנת למודים

זהו הסתיימה לה שנת הלימודי תשע"ז. וכבר בשבוע הבא נפתחות ההכנות לשנת הלימודים תשע"ח במלוא המרץ.

ובסוף השבוע הזה, סוף השבוע שבין סיום השנה לבין תחילת הפעילות של השנה הבאה אני רוצה לעצור רגע ולהסתכל על השנה המוטרפת, המטורללת הבלתי הגיונית בעליל שעברתי/ שעברנו  בעולמות הווירטואליים בכלל ובחיים האמתיים בפרט.

לפני שלוש שנים (כבר עברו שלוש שנים, רק שלוש שנים ..) עוד התנהל דיון קטן בפייסבוק מה זה הסיפור הזה של עולמות וירטואליים, שמענו שזה סיפור ישן שבדעיכה ועומד להעלם מהעולם למה שוב הוא מופיע בהקשרים חינוכיים בבתי הספר

עולמות דמיון חדשים ומרגשים

ואז הגיע תשע"ז ....בשנה האחרונה פעלנו במעל ל30 בתי ספר - ולי אישית יצא ללמד 8 כיתות שונות במגוון בתי ספר במגוון גילאים ובמגוון יכולות, פרויקט TEC הרחיב את הפעילו של האי הוירטואלי שלהם, מט"ח נכנסו לפעילות ראשונה בOpenSimulator , "The Island" וקרן אלימלך, האחת והיחידה, פעלו בארבעה בתי ספר בתוכנית לימודים שלמה ומקיפה בהיסטוריה - יוון בעת העתיקה, 120 מורים עברו השתלמויות מורים לפעילות בעולמות וירטואליים, 14 מורים מתוך המערכת ועוד שבעה מורים של "יזמי התקשוב" הובילו פרויקטים שונים של למידה במרחבי 3D3C   בכיתות בהם הם מלמדים ופיתחו יחידות לימוד שונות ומערכי שעור מתוקשבים בין השאר פותחו תוכניות לימוד באנגלית, חינוך פיננסי, מתמטיקה, גאוגרפיה, עמיות יהודית ומפגשי למידה עם קהילות מרוחקות, ביולוגיה, שואה, הכרות עם יפו, ירושלים וחיפה - פרויקט שיתופי בו 170 ילדים מ10 בתי ספר הקימו מרחב משחקי אחד- קיימות מתחת למיים ואימון לכישורי חיים במרכז לגישור שהקימו בבית הספר חורב. יעל בר און מנופים הוכיחה לי כי ניתן לפעול גם עם ילדים בכיתות ב ולא רק ה'ו' ומן הצד השני תלמידי בכיתות ט' הוכיחו שהסביבה מאוד רלוונטית מאתגרת ומסקרנת עבורם. שני ילדים מקסימים על הרצף האוטיסטי אשר הרחיבו את עולמי ובנו מגוון צורות ודמיונות שלא יכולתי לתאר, 4500 חשבונות נפתחו של מורים ותלמידים ב EurekaWorld ובכל חודש השתמשו בעולם כ1000 משתתפים פעילים.

 חיברנו לפעילות מדפסות תלת ממד ומשקפי מציאות מדומה ועוד היד נטויה. 

אנחנו בבינאלה של משרד החינוך

הצטרפנו לפרויקטים של החממו"פ 

משפט שגור בילדותי היה "בכל יום לומדים דבר חדש". במהלך השנה הזו כמעט בכל יום למדתי דבר חדש וזאת רק כי הסביבה דרשה את זה ודחפה אותי קדימה באופן קבוע והאיצה בי וחייבה אותי להמשיך וללמוד. כמעט בכל יום עמדתי בפני אתגרים, שילדים סקרנים שבטוחים שהכל אפשרי, תבעו לבצע עוד דבר מה שבטח אפשר ו"תראה בסרטון" זה כל כך קל... מורים שהחליטו לעשות שינוי אמתי בשיטות ההוראה שלהם ולבצע שינוי אמיתי מלמטה והיו מוכנים לקחת אחריות בשתי ידיים על הובלת הכיתות שלהם ולא הפסיקו להציב בפני שאלות ואתגרים בתחומי התכנות, עיצוב תלת ממדי, פדגוגיה חדשנית ולמידה פורצת גבולות, שילוב של בקרי ארדואינו ופעילות רובטיקה, הכשרות מורים וסביבות תומכות למידה וכיצד משלבים תפיסות אלו בכיתה הטרוגנית ולא רק בנבחרת מעולה. 

לא ניתן יהיה לנוח בקיץ הזה ישנן עוד השתלמויות מורים בהם עוד 100 מורים יעברו השתלמות על פעילות בעולמות וירטואלים ולשנה הבאה כבר מוזמנות ארבע השתלמויות נוספות. צריך עוד לפתח מערכי שעור ולהדק תפיסות פדגוגיות חדשות

נפח הפעילות המתוכנן לשנה הבאה  - הזוי, מטורלל, בלתי הגיוני בעליל.....

אבל בשבת הזו מותר לעצור רגע ולחייך

חיפה וירטואלית והמיומנויות החברתיות

ימי יוני החמים מסמנים ששנת הלימודים מתקרבת אל סיומה והעומס וריבוי האירועים מקשה לעכל את הכול בבת אחת. טרם הגיע הזמן לסכם את שנת הלימודים הנוכחית ועוד יש אתגרים רבים וסיכומים רבים בקבוצות ובמיזמים השונים. עוד נשב  לחשוב ולהפיק את המיטב משנת לימודים מאומצת כל כך  שנה בה קהילת EurekaWorld חצתה את רף 4,000 המשתתפים אבל... היום בדיוק שנה לאחר השקת ירושלים וירטואלית במסגרת יום ירושלים בשנה שעברה השקנו היום את "חיפה וירטואלית"


 
מרחב תלת ממדי מרובה משתתפים  אשר מכיל כשלושים אתרים מרכזיים בחיפה,  כל האתרים ניבנו על ידי קבוצות " יזמי התקשוב" בעשרה בתי ספר שונים בחיפה.


איך ניתן לסכם פרויקט אשר ניבנה על ידי עשרה בתי ספר שונים במרחב אחד? 170 תלמידים שונים עבדו במרחב תלת ממדי אחד ולמדו לעבוד בשיתוף פעולה בכדי להגיע לתוצר אחד - מרחב עירוני תלת ממדי אשר מאפשר חשיפה ופעילות עתידית לכל ילדי העיר


מה למדנו במהלך הפרויקט המיוחד הזה?
למדנו למדל בתלת ממד, מה המשמעות של קנה מידה איך מתכננים בתלת ממד
למדנו קצת על תכנות - תכנות בלוקים - בדומה לסקרץ ותכנות בשפת C#
למדנו על מקורות מידע ראשוניים ומהיכן ניתן למצוא פרטים על המודל אותו אנו בונים ולמדנו על המבנים השונים בשכונות העיר
למדנו על תכנון משחקים - איך מיצרים חוויה מאתגרת למשתתפים הפוטנציאלים העתידיים של המשחק, מה הכוחות המניעים משחקים וקצת על משפחות משחקים שונות


אבל... בעיקר למדנו על...
התמדה והתמודדות עם סביבות טכנולוגיות חדשות ותובעניות, למדנו לא לפחד מאתגרים הנראים מורכבים במבט ראשון ולפרק אותם לצעדים קטנים המאפשרים התמודדות. למדנו שגם כשהדברים לא עובדים או נמחקים מתאוששים, אופים כוחות ומתמודדים
למדנו על עבודת צוות במעגלים שונים - המעגל הקטן שעבד על אתר ספציפי וכלל 3-4 תלמידים, המעגל הבית ספרי שכלל כ15 משתתפים והמעגל הגדול שכלל כ 170 תלמידים.
למדנו שלחברי הקבוצה יש נקודות חוזקה שונות וכדי להשתמש ולרתום את העוצמות השונות.


היום כשברכתי אותם על סיום הפרויקט היה זה מעגל המיומנויות האישיות אשר ריגש אותי יותר מכל.  מאה ושבעים תלמידים עובדים ביחד במרחב אחד ללא גבולות וחציצות טכנולוגיות, עם מיקרופונים פתוחים ויכולת חופשית לתקשר ביניהם, המשתתפים בילו שעות רבות אחר הצהריים במרחב הווירטואלי וברוב המכריע של המקרים, הם כיבדו אחד את השני לא הרסו אחד לשני לא בשביל הצחוק ולא מבלי להתכוון, לא דוחקים ולא מציקים לא לוקחים שטחים אחד מהשני פשוט מכבדים אחד את השני ומכבדים את עבודתן של הקבוצות השונות ואפילו נרתמים לעזור לקבוצות האחרות. 170 תלמידים אשר היו במשך חצי שנה במרחב אחד ויצרו שיח מכבד המסמן מטרה משותפת לכל התלמידים.


במפגשי הרבים עם מורים והורים במערכת החינוך עולה השאלה של "מה עם המיומנויות החברתיות שלהם? למה לחשוף אותם שוב ללמידה במחשב? במפגש המיוחד הזה של נבחרת יזמי התקשוב של העיר חיפה אני חושב שהתשובה ברורה - מיומנויות חברתיות הן חלק מהמיומנויות הנרכשות בסביבות מיוחדות אלו הן אינן נעלמות....