המסע שלי ביזמות חינוכיות - תקרת הזכוכית האישית שלי היא תקרת הזכוכית של המיזם שלי

אני אורי - העוצמה שברכות - שפירא ואני מאמין שכל אחד מאתנו הוא חלק מרקמה אנושית אחת גדולה, רקמה המורכבת מאנשים יחודיים ומיוחדים , שלכל אחד מאיתנו יש את הזכות והחובה להגשים את הפוטנציאל הטמון בנו ולחיות בשמחה ואהבה על פי דרכנו.

היעוד שלי הוא לגעת באנשים ולהוביל אותם למימוש עצמי, מתוך אהבה, הכלה וקבלת השונה תוך כדי ההבנה כי אנו צועדים במסע של התפתחות ושינוי מתמיד.

 

אני יוצר סביבה של אנשים מסופקים ומגשימים אשר בטוחים ביכולתם לנסות, לטעות לתהות ולצמוח ומרחיבים את גבולות האפשר של הרקמה האנושית הגדולה.

 

ערכי היסוד שלי

הובלה, יושרה, אהבת אדם, סקרנות ולמידה, ושינוי מתמיד.

 

 

המסע שלי ביזמות חינוכית בכלל ובעולם של יוריקה במיוחד, הוא גם המסע שלי עם עצמי ואל עצמי, ובשנתיים האחרונות המסע הזה הינו מסע משמעות יותר ומדויק יותר.  הרבה מאוד שנים אני  נמצא באוקיאנוס היזמות והסטארט אפ וכבר הצהרתי בעבר כי נדבקתי בחיידק ובמחלת היזמות, אבל הפעם המסע הזה שונה. ראשית  מדובר במיזם חינוכי הכולל נגיעה בנפשם של ילדים ובני נוער ובשינוי פרדיגמה למורים ומנהלים ולא רק עוד פתרון טכנולוגי שמרגש אותי, אבל זה רק הפן המקצועי, השוני האמתי מגיע כי החלטי לעשות הפעם את המסע הזה, בצורה מודעת, גם כמסע לשינוי אישי ושאני משתנה כמובן שגם השבילים שלי משתנים*

 

בזכות המסע האישי הזה הבנתי שהצעד החשוב ביותר, ביציאה לדרך הוא להגדיר את החזון האישי (וכמובן גם את החזון של החברה אחר כך) חזון המגדיר את מה אני רוצה לעשות בעולם ומה אני רוצה להשיג בעולמי שלי ומשמש פנס, מגדלור ומורה דרך במסע בוא צועדים בשבילים שטרם נסללו בעבר. בתהליך הגדרת החזון ובבחינתו מידי יום, בעצם אני מחדד את המטרות והכוונות של העשיה שלי ומאפשר לי למקד את האנרגיה והמשאבים שלי במקומות הנכונים עבורי.

 

תהליך של הקמת יזמה הוא תהליך מטלטל אך תהליך של ליווי יוזמה לצמיחה קיימות ושינוי מציאות הינו חוויה של לונה פארק אקסטרים, השם לבחינה הרבה מאוד אמיתות אישיות שהובילו אותי לאורך השנים, טלטלה כלכלית ומאתגרת  ואמיתות על נכון ולא נכון בהגדרת מהו שפע כלכלי ומה הוא צורך, אתגר של בחירה בין אפשרויות לפעמים בין אפשרויות גרועות ורעות ולעיתים סתם בין אפשרויות מפחידות או כאלו שנראות מפחידות, וכן יש גם את הרגעים הקשים של לבחור בין אפשרויות טובות לטובות יותר ואז יש צורך להביט ביושר אל הטוב ולדעת לוותר גם על הבחירה האחרת.  וכמובן יש גם את האתגר של בחינת התנהגויות עצמיות מול הצלחות ופריצות דרך. בכל השלבים האלו החזון הוא העמוד המקשר המרכזי המאפשר לנווט בין כל המכשולים. אבל תמיד בתוך הניווט והמסע המסעיר הזה..ישנה תקרת הזכוכית היקרה שלי..

 

החלטתי לצעוד בדרך ולהרחיב את גבולות האפשר שלי...ואז הגיע  התובנה החשובה - "תקרת הזכוכית האישית שלי היא תקרת הזכוכית של המיזם שלי" ובכל פעם שאני מצליח להרחיב את גבולות האפשר שלי ולשבור תקרת זכוכית אישית נוספת, תקרה אשר הרגישה בלתי עבירה עד לפני רגע קט, גם היוזמה שלי ממריאה לגבולות חדשים ולמקומות חדשים וומלאת מחדש את הנפח החדש שאני מאפשר לה לתפוס. ובכל פעם שאני מוותר לתקרת הזכוכית האישית שלי אני מוותר בעצם על כיבוש של עוד פסגה ועוד הר במסע האישי שלי וגם קצת זז מהשביל שמצייר החזון שלי.

 

תובנה זו שהכתה בי בשבועות האחרונים רק מגבירה את המיקוד והמאמץ לפריצת גבולות אישית שהיא גם פריצת הגבולות של היוזמה..." אני יוצר סביבה של אנשים מסופקים ומגשימים אשר בטוחים ביכולתם לנסות, לטעות לתהות ולצמוח ומרחיבים את גבולות האפשר של הרקמה האנושית הגדולה"

*פוסט זה נכתב גם... בהמון אהבה, הערכה והכרת הטוב והתודה לאסנת וצחי קריזה ו"המרכז לעיצוב החיים" - על ליווי המסע השותפות לדרך והפטישים שהם מציידים אותי לשבירת תקרות הזכוכית.