אתמול סיימת, (הפעם באמת), את חגיגות סיום
השמינית, סיימת את בית הספר הראלי בהצטיינות, סיימת את פעילות השכב"ג בשבט דן
בחגיגה גדולה ובהצלחה מלאה ועכשיו סיימת את מסלול הפנימיון והנה אתה יוצא אל מסע
החיים הבוגרים ומתחיל לסלול מסלולים חדשים.
זה עתה סיימת את המסלול המיוחד אותו סללת לעצמך ובנית ברצינות, בעקשנות, בהבנה ובחכמה, מסלול בו בחרת מה אתה רוצה לעשות ומתי מה
חשוב לך ויותר מכך, מי חשוב לך. כיצד ניתן לתאר את שלוש השנים האחרונות, שנים בהן
בחרת לצעוד בנתיב משלך שלא הלך בו איש לפניך, מסביבתך המוכרת, ובטוחני כי איש
מעולם לא סלל את דרכו בשילוב כה נדיר של מיומנויות מסגרות שאיפות ורצונות. את המסלול סיימת מוקף באהבה של 45 חברי הפלוגה המפקדים הנדירים באיכותם ומשפחות הפלוגה שליוו לאורך הדרך....
חמשה משפטים ליוו אותך בשלוש השנים האחרונות
בכל יום לומדים
דבר אחד חדש
סקרנות אין סופית המלווה אותך תמיד, נכונות
ללמוד ולחקור כל פריט מידע שנופל לידך, להמשיך ללמוד ולהעמיק גם בתחומים שונים
ומוזרים אשר רק אצלך מתעצבים לתחומי דעת מיוחדים.
" היה
נכון"
ססמת הצופים עליה התחנכת ואותה אימצת בכל
לבך, בכל עת הנך נכון לקחת אחריות ולבחון את המעשה המוסרי והנכון לעשות, אתה
מתייצב לכל משימה ומוכן להתמודד עם המשימה עד לביצוע מושלם גם אם הדרך ארוכה
ומסובכת, גם אם האחרים יגיעו אחר כך.
"הצנע
לכת"
כל המיוחד שבך, כל העוצמות הגופניות והרוחניות
שבך, יכולת ההתמדה וההתמודדות עם קושי עטופים בשקט, בנתינה של מקום לאחר ללא צורך
במאבק על קרדיט וללא צעקות של מגיע לי ואני המרכז ותשימו לב אלי... אתה יודע
שיקשיבו לך בנעימות ובסוף מי שלא - יבין את הטעות.
"בהשקט
ובבטחה"
אני מתבונן בך, בהשתאות. בביטחון האין סופי
שצברת, בידיעה וההבנה שלך שאתה יכול ויודע להכניע הרים ואם ההר אינו נכנע פשוט
אפשר להעביר אותו לעמק הבא, בהבנה והידיעה עד להיכן אתה יכול לאתגר את עצמך והיכן
ומתי צריך לעצור ולצבור כוחות לאתגר הבא. אני מתבונן בביטחון שאתה ניגש למשימות
חדשות (וכן חלקן הזויות.. סריגת שריון אבירים, בניית חץ וקשת מקוריים, הכנת קינוח
מארבע שכבות...) מתבונן, לומד אותן ומבצע בתנועות בטוחות. שקט וביטחון שנרכשו
במאות שעות של אימונים ואתגרים, שקט וביטחון של היודעים את ערכם ומקרינים על העולם
שאיתם הכל יסתדר ויהיה בסדר
"יש
ההולכים בדרך ויש הסוללים אותה"
המשפט שבעצם נולד עבורך מיום לידתך ורק המתין
להצטרפותך לפלוגת אלון. מיום שעמדת על רגליך (וזה קרה כבר בגיל 9 חודשים) הקפדת
לסלול את המסלולים שלך ולא ללכת בדרך רק כי היא קיימת או קלה, אמירה זו נכונה
לטיולים בהם החלטת לטפס על גבעה או הר רק כי הוא קיים ומעניין איך הנוף נראה משם,
סיסמא זו עברה כחוט השני כשהחלטת להפוך לגולש מקצועי, שהתחלת לחקור את תחום הבישול
והכנת המזון, כשחקרת כל שאפשר לדעת על טיסנים, היסטוריה, אבירים, קשתות, מחנאות,
רפואה, הישרדות, כימיה....וכמובן כשהודעת לזוג הוריך ההמומים שאתה פונה למסלול
הפנימייה הצבאית והפכת לפנימיון גאה ומיוחד.
עם תום טקס הסיום, ועם התייבשות הלחלוחית שבעין בצבצה ועם הסדרת הנשימה, מה בעצם אאחל לך עכשיו, כשהעולם פרוס לרגליך ומאות שבילים ממתינים
להסלל על ידך? שתשמור את המשפטים הללו, הם טובים, נכונים ומעצבים, המשך בחקר החיים והוסף
נדבכים ומשפטים , היה אמיץ לשנות את תפיסות עולמך ולהיפרד מאותם המשפטים כשתחוש
שהגיע העת ומעל הכל המשך לסלול את נתיבי החיים המיוחדים שלך ולכתוב את משפטיך שלך
בהמון אהבה, גאווה, חיוך וסקרנות להמשך.....
