חברותא אנושית במציאות סקלבילית

כשיצאנו לדרך עם יוריקה וורלד בעולם החינוך, לאחר מספר שנים של התנסות בלמידה בעולמות וירטואלים בארגונים, אי אז לפני כחמש שנים ופתחנו את שתי הקבוצות הראשונות בעולמות וירטואליים אמרו לנו שזה יפה ומרשים ונחמד אבל לא סקלבילי, כאשר שנה לאחר מכן התחלנו לפעול ב 10 בתי ספר אמרו לנו שזה מרשים ומאוד יפה ומעורר השראה ומאפשר מגוון של פעילויות, אבל מתאים רק למצטיינים ולא סקלבילי, כאשר הגענו ל30 בתי ספר, בשנה שאחרי, שמענו שזה מעניין ומרתק לבצע פרויקט של 10 בתי ספר ביחד אבל זה רק כמה מאות תלמידים והמערכת צריכה פתרון למאות אלפים וזה לא נראה סקלבילי, בשנה שאחרי כבר נגענו ב100 בתי ספר וקיבלנו תגובה שזה מרשים ואפילו חיבוק חם ועזרה אדיבה ממערכת החינוך על כל זרועותיה אבל.. הוי הסקלביליות...הסקלביליות הכל כך נדרשת, 

השבוע העברתי את ההשתלמות ה15 של למידה בעולמות וירטואלים. ההשתלמות הגדולה ביותר עד כה ביוריקה וורלד, 48 מורים (וסך הכל 76 מורים בשבועיים) אשר במשך 4 ימים רצופים נחשפו, גילו, צללו ויצרו פעילויות תלת ממד מרובות משתתפים בעולם וירטואלי שלנו בפרט ובמרחבי ה 3D3C בכלל. 

המורים התרגשו והתעצבנו, צחקו עד דמעות וחוו התקפי חרדה משתקים. הם חוו רגעים של תסכול והתמודדות עם תחומים רחבים שאינם מוכרים להם (איך מעלים תמונה ואיך מעצבים בתלת ממד, איך מתכנתים אובייקט ומה זאת אומרת שאני מסתכל על האובייקט מהצד הלא נכון) וחשו את תחושת הבלבול רגע לפני שהמחשבה מסתדרת, הנשימה נרגעת והפרויקט מתעצב ויוצא לדרך ובעיקר למדו למידה משמעותית וחוויתית, למידה המבוססת על גילויים והבנות נוספות מדי כמה דקות, למידה מבוססת התרגשות של גילוי והצלחות קטנות מבלי רצון לצאת להפסקות או לקום מהכיסא (וכן חוו גם את התסכול בהמתנה למדריך שיעזור והמדריך צריך להתחלק ל 46 משתלמים). המורים היו שקועים כל כך בלמידה, צמיחה וחוויה עד אשר מדי פעם הייתי חייב לתזכר אותם שיצאו לעשות סיבוב וייקחו אויר או ייגשו לאכול כדי לאפשר לדברים לשקוע.

פגשתי חבורה של מורים ומורות שכל אתגר קטן עליהם והם נכונים לבחון את גבולות האפשר והרצוי בכיתת הלימוד , כמו בכל קבוצה הטרוגנית חלקם עדיין מתעקשים לשלוט בכל פסיק ולדעת הכי טוב מכל התלמידים וחלקם למדו לשחרר וללמוד עם התלמידים, חלקם בודקים עם קצות האצבעות וחלקם קופצים ראש ותוך כדי מסתכלים אם מלאו כבר את הבריכה אבל אף אחד מהם לא הסתובב ונרתע מהאתגר. פגשתי בשבועיים האחרונים חברותא של מורים אשר בזכותם הסקלביליות, הגלוקליות הא-פורמאליות והתכלול כל כך אפשריים.

טכנולוגיה אינה הבסיס לחינוך אך היא לחלוטין משנה את הפדגוגיה, את האיך ואת המה ואת הלמה בעולם החינוך. ומדהים בעיני שעולם משחקי התלת ממד/ משחקי הוידאו אשר שינה את צורת הבידור שלנו, צורת התקשורת, את התרבות האנושית ויש חוקרים הטוענים אפילו את האינטליגנציה האנושית. חלקים מעולם משחקי המחשב שינו את הדרך שבה אנו מסתכלים על מידע ועל הדרך שבה מוצגים נתונים על המסך אך משחקים אלו לא הצליחו לשבור את חומות החינוך כבר יותר מ30 שנה.

בשנה הבאה יפעלו בתוכניות שונות ביוריקה וורלד כ 150 בתי ספר עם כ30,000 תלמידים אשר יחוו את הלמידה בעולם משחקי התלת ממד בשילוב עם מייקינג, יעצבו אווטרים ויעבדו עם מדפסות תלת ממד... ואולי סוף סוף נזכה לקורת רוח סקלבילית.

ואני... אני שמח כל כך להיות חלק ממסע השינוי של החינוך

*** ועוד הארה - אחרי שבוע מרגש כל כך. אנחנו, ולעיתים מזומנות גם אני, מרבים לתקוף את משרד החינוך על האיטיות וחוסר הרלוונטיות ועוד שלל סיבות נכונות אבל ... בסופו של יום המשרד היום גם תומך ומוביל מהפכות מהסוג שאנחנו שותפים לה של דרכי למידה מהפכה המגיעה מלמטה ותודה למורה שהאירה עם פנס חשוב גם את הנקודה הזו ואפשר גם לי לצמוח עוד קצת.