הזמן האבוד עם הילדים

תתארו לכם שהילד עובר חוויה משמעותית והוא בא בריצה ובהתרגשות לספר על החוויה הזו ולנו אין סבלנות לשמוע או שאנחנו כל כך לא מבינים על מה מדובר, שאנחנו מעדיפים להתכנס מאחורי הנהון סתמי, או רק לחייך חיוך סלחני..

בואו נעצור רגע ונחשוב על הילדה שהגיע עם עיניים בורקות לספר על הניצחון האחרון עליו היא התאמנה במשך שבועות, והיום דווקא היום אחרי שלוש שעות של מאמץ מרוכז וניצחון מזהיר עם מהלך אסטרטגי שהיא חשבה עליו ותכננה אותו יחד עם חבריה הם הביסו את הקבוצה הכחולה והתקדמו לשלב הזהב בליגה הגדולה. כן כן, ממש עכשיו נשמעת קריאת הניצחון והיא רצה בשמחה לספר על ההצלחה וכשהיא הגיע עליכם ודיברה נורא מהר עם תנועות הידיים המשפט נקטע באמצע וניתקע בגרון כי העיניים  נתקלן במבט של אל תתחילי אפילו לדבר את כל הג'יבריש  שאת תמיד אומרת, וגם ככה את כל היום במחשב מתי תצאי רגע לשחק או להפעיל את הראש בפעילות אחרת? ומה עם שעורי הבית שהבטחת לסיים עד שלוש?

מה היה קורה אם הילד היה אומר לכם שהוא מדבר עם אנשים מכל העולם ולכם לא היה מושג על מי מדובר ועל מה ורק הייתם מושכים בכתף בחוסר הבנה

תתארו לכם שכל מה שהייתם יכולים לחשוב עליו זה ... אני לא מבין בזה כלום ואני לא מצליח להבין את מה שאמרת לי וכל השיחה הזו מלחיצה אותי ומפחידה אותי וזה שייך לעולם של ילדים ולא של מבוגרים....

ולאט לאט מתקבע הדפוס של צעקות שמחה או קריאות כעס על כישלון כשאנחנו, ההורים רק מבקשים שיהיה בשקט שם בחדר או מוך המסך ושלא יפריע את מנוחת השכנים או את מנוחת צופי הטלוויזיה העייפים. והילד כבר מגיע לספר פחות ופחות והילד כבר לא משתף אותנו בכישלונות ובהצלחות אלא רק נסחף אל תוך עולמו מבלי שלנו יהיה חלון להציץ דרכו.

ילדים, בני נוער ומבוגרים מבלים שעות במשחקי מחשב תלת ממדיים ושאינם תלת ממדיים כבר ארבעה וחצי עשורים ( ויש כאלו שסופרים כבר 7 עשורים משחק המחשב הראשון )משחקי יצירה, משחקי אסטרטגיה, משחקי קשר עין יד ומשחקים יצירת דמויות ועולמות, משחקי ספורט ומשחקי תחרות, קבוצות ליגה ומשחקי קבוצה. חלק מהמשחקים הם מופלאים ומאתגרים, חלק מהמשחקים הם נוראיים, חלק מהמשתתפים מפתחים מיומנויות בלתי נתפסות של חשיבה, שפה, שיתוף פעולה, האצת קצב החשיבה, ראיה מרחבית וחשיבה מופשטת וחלק מהמשחקים גורמים לעליית גלי האלפא והרדמות מוחלטת של המוח. חלק מהילדים מפתחים תפיסה עצמית מדהימה תוך כדי הצלחה וחלק מהילדים מפתחים התמכרויות מפחידות וחוסר נכונות להכיר בגבולות. חלק מהילדים מפתחים פחדים ומתקשים להירדם וחלק מהילדים הולכים מחייכים בעולם שרק הם מבינים...

מה עובר עליהם הילדים בשעות האלו שהם מחוברים למחשב? כאשר הם נאבקים עד דמעות להתגבר על הקבוצה היריבה או על האתגר ובקריאות שמחה לאחר ההצלחה האדירה אשר מציפה את מוחם בכל מני תחושות ומחשבות? מה עובר עליהם באתגר של הכנעת המלחמה הבאה או בהקמת הממלכה הקסומה?

התגובה הנפוצה של רובנו, כהורים וכמחנכים לשאלות האלו היא "אין לי מושג מה הילד שלי עושה במחשב הוא שם כבר שעות, הוא עושה כל מיני קולות ודברים ומדבר עם כל מיני אנשים וצורות"...קריאות השמחה שעולות מהחדר מעת לעת הם, לכל היותר הפרעה לשגרת הבית ולצפייה בטלוויזיה צעקות השבר החבטה על השולחן בשעת כישלון שעבר על הילד, זה לכל היותר סיבה לגערה של - תסגור את הדלת או על תהרוס את הבית..

אבל רק שנדע... בשעות האחרונות הילד או הילדה עברו אחר צהריים משמעותי מאוד מבחינתם, הם הצליחו להכניע חידה שלא הבינו איך לפתור אותה במשך ימים רבים, הם נכשלו שוב עם הקבוצה בלכבוש את היעד של היריב ועכשיו צריכים לאסוף את האגו ולהתארגן למשחק נוסף שיכריע את גורל הממלכה, הם דיברו בעברית או באנגלית בקול רם או בהקלדה עם עשרה אנשים שונים ברחבי המדינה או העולם, אנשים שהם חברי הנבחרת שלהם והם מדברים איתם על בסיס קבוע

ואנחנו כהורים ומחנכים לא היינו שם....

בואו תצאו למסע עם הילדים והמתבגרים, גלו סקרנות, תאפשרו להם לשתף , תאפשרו להם ללמד אתכם ולצאת גם אתכם להרפתקה בעולם המחשב, תשאלו שאלות ותציבו גבולות, תהיו מעורבים ומתווכים אבל אל תגרמו להם להרגיש אשמים כי הם משחקים במשחק מחשב אימתני. צאו איתם למסע שיימשך שנים ויחצה טכנולוגיות אירועים וסביבות חיים אך ישאיר אתכם מאוד מחוברים....

 כי אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים....(ד"ר סוס)