יום שבת, 1 באפריל 2017

עגלתי המלאה



לכל אלו שטועים ומטעים, לכל אלו שתוהים וגרומים לאחרים לתהות ובעיקר לכל אלו המסננים מבין שפתותיהם כי השמאלנים "שכחו מה זה להיות יהודים" או שהם לא ציונים ובעיקר לכל אלו המנסים להכתיב כללים בזכות אמונתם הדתית

הנני להכריז בזאת כי עגלתי מלאה הנני להכריז בזאת כי עגלתי מלאה והיא נפלאה ומלווה אותי במסע.... (העגלה המלאה והעגלה - סיפור שאולי היה באמת )

עגלתי עמוסה בשאלות, החלטות ושבילים אותן למדתי לשאול ולחקור בעצמי, להתלבט על הכיוון ולבחור את השביל הנכון בשבילי ולפעמים לגלות כי הוא מוביל אל קצה המצוק ולחזור לאחור ולמצוא את הכח לבחור וללמוד שביל חדש.

עגלתי נושאת את החובה להביע את עמדתי בדיון ציבורי לאחר למידה והבנה ולקבל את העבודה כי זו, כנראה, לא העמדה היחידה.

עגלתי מלאה באמונה שלמה שבנים ובנות נולדו שונים אך יכולים לעשות את אותם הדברים בדרכים שונות והבחינה צריכה להיות בדרך ובתוצאה ולא במגדר אליו משתייך האדם.

בעגלתי ישנה האמונה שכל בני האדם נולד בצלם ואין לי זכויות עודפות על כל בן אנוש אחר גם אם נולד מעבר לקן צבעוני כזה או אחר

 בעגלתי שוכן הרעיון כי העולם הוא עגול ובין שתי נקודות עוברים אין סוף קווים עגולים והשביל הנכון אינו בהכרח השביל הישר והברור.

עגלתי מלאה בהבנה כי זכותנו להתקיים, כעם יהודי, בפינה הזו בקצה המזרחי של הים התיכון מתוך שאיפה להקמת חברת מופת, אך לקיימנו אסור לבוא על חשבון זכויות האדם והאזרח של הגר והאלמנה החיים בקרבנו לא משנה מה אמונתם, דתם או מוצאם.

עגלתי מובילה את הנכונות להילחם ולהיאבק על הארץ הזו אך מתוך צדקת הדרך, שמירה על טוהר הנשק וערכי המוסר של צה"ל ולא מתוך התפיסה המשכרת של הכוח המאפשר. בתחושת הכוח המשכר עלינו להילחם מדי יום כדי להבטיח שהנשק יופעל רק כשיש הכרח ובטוח  לא מתוך המחשבה של "תראה מה האחרים עושים אז לנו בטח מותר"...

בעגלתי יש מקום לארון הספרים היהודי הכולל את הרמב"ם ודברי חז"ל, סיפורי סבא שלי על התנ"ך וחקרנותו של אבי את ספר הספרים. סיפורי שי עגנון ושלום עליכם לצד סיפורי מאיר שלו ודוד גרוסמן ואנשים רבים שכתבו "יהודית" לאורך הדורות אך בעגלתי יש גם מקום ל"מרד הנפילים" של איין ראנד וג'וני שב משדה הקרב של דלטון טרמבו

אין בעגלתי מקום לאלוהים - איש באמונתו יחיה והאמונה בכוח עליון המכוון את פעולותיי לא קיימת אצלי אז אנא אל תנופפו בו בעגלות שבאות מולי.

עגלתי מלאה בערכים סוציאליים אשר מבינים כי לא לכל בני האדם ניתנה אותה נקודת זינוק בלידתם ונסיבות החיים לא תמיד בשליטתנו ולכן עלינו להכיר באחריות החברתית והמוסרית לסובבים אותנו הן כפרטים ובעיקר כמדינה וכחברה.

עגלתי מכילה מסורות ישראליות של ימי הזיכרון וימי העצמאות. ימי כיפור וחגי תשרי, מבצעים ומלחמות בעת העתיקה ובעת החדשה. מורשת המחתרות ומורשת צה"ל. חגיגיות מנגל בכל חג אפשרי אך יש בה מקום גם למסורות יהודיות מימי התנ"ך בית ראשון ובית שני, ימי גלות בבל וגלות פולין, ימי ראשית הציונית וימי מדינת ישראל מסורות הכוללות צומות ותפילות, הקמת סוכות ואכילת מצות.

עגלתי משוטטת בשבילי ארץ ישראל, בניחוחות נחלי הגולן בקיץ ומלילות הכפור במצפה רמון בחורף מפריחה הרקפות בהרי ירושלים ומנסיעות בהולות לראות שלג בהרי הגליל. משבילי עפר בלתי עבירים לרכבים בהם נסענו עם רכבים פרטיים ומלילות מלאי כוכבים בחניוני הלילה בפסגת ההרים

את עגלתי מכסה כיריעה  ההבנה שחוקי המשחק הדמוקרטי, זכויות המיעוטים, חופש הדיבור וחופש האומנות, חופש העיסוק וחופש התנועה, חופש האמונה וזכות הבחירה, עליונות החוק והשוויון בפני החוק הם הבסיס לקיום המדינה והאפשרות היחידה  לעגלות שונות להתנהל על גשרים צרים ומעל מים סוערים

פוסט מוצג

מטאוורס - סביבת חיים ללמידה והתנסות.

המטאוורס הפך בשנתיים שלוש האחרונות לבאז וורד החדש של מערכת החינוך (טוב... עד אשר הוא הוזז לטובת ה AI המלך החדש). מה כל כך מושך במטאוורס? למ...