הבטחה חדשה ישנה לשנה החדשה

עוד מעט תגיע השנה החדשה, כמו מחברת חדשה שאנחנו פותחים נשתדל לא לקמט את הפינות ולכתוב, לפחות בעמוד הראשון יפה ונקי, נשקיע עוד רגע במחשבת הכתיבה לפני שנעבור לכתיבה של חלקי משפטים, שברי רעיונות,  דברים חשובים עם קו הדגשה או בתוך ריבוע כדי שיופרדו משאר הקשקושים היומיומיים, אך לפני שהמחברת תתקמט בפינות ולפני שהדף השני יהיה מלא בשרבוטים ובצעקות,  בדיוק לפני שתכנס השנה החדשה הנה כמה מחשבות מסודרות על המדינה שלי שהייתי רוצה בשנה הבאה

הלוואי ובשנה החדשה נבין שמנהיג מדינה תפקידו לשרת את הציבור ולא את המשפחה, שנסכים שמנהיג ציבורי חייב בחובת הדוגמא האישית והמוסרית הרבה לפני שהוא מתחייב למניפולציה מדינית או מחכה להכרעה שיפוטית.

הלוואי שמדינת ישראל תהיה בית לאומי לכל היהודים בכל הגוונים הצבעים ונוסחי התפילות ונאפשר גם לנשים לקחת חלק באותן האמונות.

הלוואי שבשנה החדשה תורחק הדת מניהול המדינה, שהשוויון בין דם לדם לא יהיה רק בין  שוכני תל אביב לתושבי קריית גת ומגדל שמס אלא יכלול גם את בני ברק ומאה שערים והרחוב החרדי.

הלוואי שבבוא השנה החדשה תנצח האהבה וכל אחד יוכל לחיות עם בן/ בת זוגו ללא הבדל עדה, דת, לאום או מין ושלחברה והמדינה לא יהיה שיג ושיח באהבה בתוך המשפחה.

הלוואי שמדינת ישראל, המעצמה הכלכלית החזקה ביותר במזרח התיכון, תשקוד על פיתוח כל אזרחיה ותושביה - לא רק אלו הגרים ביהודה ושומרון אלא גם אלו הגרים בדרום תל אביב וביפו, בעוטף עזה, בערבה ובבקעה, בפזורה הבדואית ובכפרי הדרוזים ובכפרי הערבים ברחבי המדינה.

הלוואי שבשנה החדשה מדינתי תקפיד על שוויון הזדמנויות גם לנשים ולא תמנע מנשים לשיר, להביע את דעתן, לנהל ולפקד על כל הרכב של  אוכלוסייה ללא הבדלי דת גזע מין או אמונה.

הלוואי שחופש התרבות יפסיק להיות מותקף ויאפשר לאומנים להתריס כנגד הממסד וההסדר הקיים - זו היא אומנות וזו תפקידה וגבולותיה רחבים ומאפשרים דווקא  כדי להרגיז ולאתגר את האחרים.

הלוואי שנפסיק לשלול זכויות אזרח מקבוצה כל כך גדולה של אנשים (גם אם בטיעון הצודק שהם התחילו), ונבין שהפגיע בזכויות האזרח שלהם היא קודם כל פגיעה ביכולת העמידה וההתמודדות שלנו, שחלקים נרחבים מהזלזול בחוק שלנו מגיעים מחינוך של דורות שניתן לזלזל בחוק שלהם.

הלוואי שנבין שהחינוך הוא הבסיס לחיים המשותפים  ונשקיע בו את המשאבים ההכרחיים.

הלוואי שנשמור את השאיפה של יצירת "חברת מופת" ולא סתם עוד מדינה בקצה המזרח התיכון

עוד מעט תגיע השנה החדשה שלנו, תקוות השנה החדשה כבר נישאות באוויר וכל אחד ממלא את פנקס ההבטחות שלו לשנה החדשה.. ואני יש לי עוד הבטחה אחת בשביל עצמי ובשביל החברה בה אני חי שבשנה הקרובה לא אפסיק להאבק על ההבטחה הישנה ההיא...

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"

הלוואי שנצליח ליצור השנה מדינה טובה יותר מהמדינה שנשארת בשנה שעברה

שנה טובה תשע"ח

הלוואי

מילים: אהוד מנור
לחן: בועז שרעבי

הלוואי ומענן תרד עלינו קשת 
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה... 

הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת 
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה 
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא 
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה. 

הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב 
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן 
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב 
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם. 

הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב 
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה 
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב 
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה. 

הלוואי שלא נכאב...