רק שלא אצא פרייר, מוטו כל כך
ישראלי ודיון המתקיים בראשי כל הזמן. האם אני יכול לסמוך על העובדים שעובדים מהבית
שהם עושים את עבודתם ולא מנצלים את טוב ליבי? האם השותפים לדרך מבינים
את את גודל האתגר ונרתמים בכל יכולתם לקדם את היוזמה שלי אל קצה השמיים
ומעבר? או שאולי בעצם
אני צריך דיווח יומי של שעות...כן זה הפתרון שכל אחד ידווח בכל יום בדיוק באילו
שעות הוא עבד וכך אני לא אצא פרייר חס
ושלום ואוודא שכל העובדים שלי עובדים את כל השעות שלהם היטב ובדיוק.
אבל... טוב הם ידווחו את כל
השעות אבל איך אני אדע שהם באמת עבדו את כל השעות שהם דיווחו? איך אני יכול לדעת שאני לא אצא פרייר?... טוב אז אני אגדיר
משימות לכל יום ואז הם גם ידווחו שעות וגם את המשימה של אותו היום וכך אני אדע שהם
עובדים ואני לא אצא פרייר
אבל... אם הם
מסיימים את המשימה בחמש שעות ולא בתשע שעות? איך אני אדע? מה הם לא יעבדו ארבע
שעות ביום? איך אני לא אצא פרייר? ... טוב, אגדיר לכל עובד את סדר היום שהוא אמור
לעבוד ואת המשימות לפי שעות וכיצד לבצע אותן... ואז אדע שהוא עבד את כל השעות על
משימות שאני הגדרתי ואז אוכל לשבת בשקט כי אני לא פרייר....
אבל...איך אני אדע
שהם מבינים בדיוק את הרעיונות שלי והם אינם מפתחים עצמאות שתיקח אותם לכיוונים שלא
התכוונתי אליהם ואולי - קרץ וגרג'ובה.. הם גם יצמחו ויפרחו עם רעיונות שלהם ויעזבו
את הקן אחרי כל ההשקעה שלי? איך אדע שהם גם יוצרים את החלומות שלי וגם לא חולמים חלומות
משלהם... אכתוב לכל רעיון את המסגרת המדויקת שלו, אנסח בבהירות את מחשבותיי ואת
רצונותיי, אצרף דוגמאות גרפיות לדרך שבה אני רוצה שזה יראה וגם אבנה אב טיפוס כדי
שלא תהינה שאלות. יצאתי לדרך ובניתי לעצמי גאנט של הפקה ותוך זמן קצר כבר אראה להם
מה זה - איך בדיוק אני רוצה שזה יראה ושלא יסטו מזה ימינה ושמאלה,,\
רק איך אפרוץ אל
השמיים ומעבר לזה? איך המיזם שלי ישנה את עולם הלמידה? רק בכוחי שלי? רק בעזרת
מוחי שלי מתפנה לחשוב לבהות ולחלום? רק בשעות העובדה שלי שגם כך הם כבר סביב השעון
ואת האופציה של לקום שעה קודם כבר ניצלתי מזמן?
כל היום אני עסוק
בהגדרת משימות ומעקב דוחות והם עושים בדיוק את מה שאמרתי להם אבל בדיוק לא טיפה
מעבר למה שאני מסוגל לתכנן ולחשוב ולא איעזר בכח המחשבה היוזמה והיצירה האדיר שח
העובדים והשותפים לדרך למרות שבדיוק אלו היו הסיבות ששכרתי אותם לעבודה... כי
הם ואני לא נצא פריירים ברור לא?
ואז ראיתי את
התכנית של משרד החינוך לימי הקורונה וללמידה מרחוק, תכנית סדורה אשר מגדירה שעות
למידה לכל תלמיד שידורים מאולפנים ומבנה צוותי הוראה עם מערכת מוגדרת של מי עושה
מה ומתי ואיך וכיצד, מערכת שמקבעת מערכת שעות הדורשת החלפת מקצוע למידה כל 45 דקות
גם אם זמן הקשב מול המחשב הוא 20 דקות או שלוש שעות וגם אם כל הכיתה
כרגע באמצע טורניר מרתק של LOL או WOW.
תכנית למידה השמה במרכז את רכישת הידע ומביטה באימה על פיגור ברכישת פרקים
בהיסטוריה לכיתה ו' ולא מצהירה בראש ובראשונה את האמון בצוותים ואת חופש היצירה,
את ההזדמנות הענקית שבשינוי ואת הכלים לתמיכה בסגלי החינוך לביצוע השינוי...מה נצא
פריירים
ואז ראיתי את
התנהלות מערכת הביטחון מול הרשויות המקומיות ומול המגזר האזרחי....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה