כאשר אני מוביל מיזם ורעיון, כאשר אני מוביל לשינוי אחד הדברים החשובים ביותר עבורי היא הבהירות. בהירות ביחס למטרות האישיות שלי, בהירות ביחס למקום שאליו אני רוצה להגיע ובהירות ביחס למקום שאליו אני רוצה להוביל את המיזם. הבהירות היא הנותנת את הביטחון והכח לצעוד בנתיבים לא ידועים עם המון פחדים עורבים. הבהירות היא שמאפשרת לצפות לחודשים ושנים קדימה ולא להתרכז רק בקשיים ובמהמורות שבצעד הקטן הבא.
אירוע חירום (אישי או לאומי או בינלאומי) בבת אחת מעכיר את האווירה והערפילים מופיעים ועוטפים אותי בדרך, כאשר האופק פתאום אינו בהיר עולים גם הספקות לגבי הצעד הבא. מה צריך לעשות? איך צועדים מבלי לטעות? אולי הדבר הטוב ביותר הוא כרגע לעצור ולראות לאן העולם צועד? היכן תהיה הגבינה שלי בעוד שבוע או שבועיים? הנטייה הכל כך אנושית הזו המגובה בדורות של ניסיון וטבועה בטבע האנושי שלי עומדת בסתירה למציאות סביבי.
העולם והיקום לעולם אינם עוצרים הם בתנועה מתמדת וגם אם הכאוס רב ועוצמת וכיוון התנועה לא ברורים התנועה קיימת. משמעות תנועת היקום היא שגם אם אני בוחר לקפוא ולא לזוז... אני בעצם זז באופן יחסי לשאר היקום או שהכל זז ביחס אלי או שאני נסחף עם הזרם. בכל מקרה אני מאבד שליטה וכיוון.
הדרך לחזור וליצור בהירות , בדיוק כמו בהפלגה בערפל... להמשיך בתנועה. אפשר ורצוי בתנועה איטית , תוך בקרה רצופה של מקום ההימצאות שלך ומה מצבם של הכלים הנעים סביבך והודעה לעולם כל הזמן על מקום הימצאותך ועל כוונותיך בצעד הבא.
הצורך בתנועה קבועה מגיע מהצורך לשמור יכולת ניווט של כלי השייט, וגם מהתקדמות לכיוון היעד ולא להסחף בזרמים לכיוונים לא ברורים.
הצורך בהורדת מהירות והגברת ערנות - לא הסתגרות- כדי להבחין בכל רמז ושינוי אשר יכולים להצביע על הכיוון הנכון, לאתר הזדמנויות ואזורי בהירות. הערפל - כדרכם של ערפילים - בדרך כלל לא מתפוגג באחת תחילה מופיעים אזורים ראשונים של בהירות ואז הערפל הולך ונעלם. צריך להיות קשובים וערניים בכדי למצוא את קרעי הערפל וכתמי הבהירות - אחריהם תתבהר כל התמונה.
הצורך להשמיע לעולם את מקומך - בים כדי לאפשר לאחרים להמנע מהתנגשות בך, בעולם היזמות גם כדי ליצור מחויבות ובדיקת מציאות מול המציאות המשתנה וגם כדי ששותפי לדרך ידעו היכן אני נמצא וימנעו מהתנגשות או יחברו אלי למטרה החדשה/ ישנה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה