יום הכיפורים תשע"ו

ילדי קיץ 67 וילדי חורף 73 הגיע תורנו לקיים את ההבטחות...

ביום זה של ערב היום הכיפורים כאשר צצים סיפורי המלחמה ההיא שעבורנו הם זיכרון ילדות חקוק לצד קדושת היום והנכונות לגלות קצת יותר סובלנות וקצת יותר אורך רוח אני מזמין את כולנו לקחת אוויר ולהחליט לשנות כיוון.

בעולם החינוך וההורות ישנן מספר אמיתות שכמעט ואין חולקים עליהן כדי שילד יתפתח בחופש ויהיה חברותי ובעל ביטחון עצמי עם תחושת שייכות ונכונות לחלוק עם האחר יש להגדיר גבולות ברורים ובתוך הגבולות לדאוג לסביבה מאפשרת, תומכת, מעצימה שילוב זה הינו הבסיס לכל הצלחה... יודע גם כל איש חינוך שכאשר הגבולות אינם ברורים הילד ינסה לאתגר את הגבולות בכל הזדמנות ויגדל כילד חסר ביטחון בעולם הנראה לא מבולבל וכאוטי. הילד יתקשה ליצור קשרים חברתיים ויתקשה לפתח תחושות של שייכות ונתינה

יחסנו עם שכיננו והאוכלוסיות המוסלמיות/ נוצריות/ דרוזיות שבקרבנו אינם שונים במהותם ....יצרנו כללי משחק שאינם ברורים ומשתנים מדי שבוע – עצי זית מותר לעקור אבל לא יותר מדי, בקבוקי תבערה מותר לזרוק אם אין נפגעים, מותר לפלוש לקרקע פרטית בחסות הממשלה ובתנאי שהבעלים הם ערבים, צריך להרוס כל בניה בלתי חוקית אך לא נאפשר דרך לבניה חוקית לערבים ולא נהרוס באמת ליהודים, הגבולות המסומנים לאוכלוסייה אחת אינם דומים לגבולות של הקבוצות האחרות ואנחנו לא משכילים להעניק אקלים של צמיחה, שוויון וטיפוח.... התוצאה כאוס תמידי וניסיון לבדיקת גבולות מתמיד על ידי כל המשתתפים במשחק מוסלמים, דרוזים, בדואים ויהודים.

הצורך לשמור על ריבונות המדינה הוא ברור ומובן מאיליו וכחלק מכל תהליך חינוכי/ חברתי יש לצייר את הגבולות בצורה ברורה ובלתי משתמעת לשתי פנים עבור כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית – תפיסה זו הי באחריותה של מערכת הביטחון ושל גורמי אכיפת החוק. בתוך הגבולות יש לאפשר סביבה אמפטית, תומכת, משתפת היוצרת אחדות גורל - וזו אחריותם של משרד החינוך, משרד התרבות והספורט, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, משרד הפנים.....

אמר פעם איינשטיין שרק טיפש יעשה שוב ושוב את אותן הפעולות ויצפה בכל פעם לקבל תוצאה אחרת אם לא נשכיל, אנחנו , לשבור את מעגל ההקצנה, לצייר גבולות ברורים אך לאפשר שותפות בהזדמנויות ובצמיחה לא נוכל להסתכל לילדנו בעיניים ולומר שעשינו הכל כדי להתקדם בכיוון הנכון ושוב נצטרך לעמוד בכל שנה ולומר עוד קצת סליחה......