נשכחה כבר ההתרגשות של השנה
החדשה החולצה הלבנה והארוחה הגדולה (אפילו את רוב השאריות כבר הספקנו לזלול), עבר
ונשכח גם יום הכיפורים עם השקט השלווה והכוונות שבפנים לצד בקשות הסליחה
והגינונים, האופניים אופסנו עד לשנה הבאה. המילים הגדולות והמיוחדות לחגים נארזו
ונשמרו לחגים הבאים ואנו נשארים רק ה "מועדים לשמחה" ואחרי החגים ומי מסיע את הילדים ומה עם הכביסה.
חגיגיות המשפחה היושבת בסוכה וכולה התרגשות ותחושת קרבה החליפה
המחשבה "מתי מפרקים ואיך למחסן מכניסים" ואפילו הקמפינג המשפחתי (היה
נפלא ומיוחד תודה) כבר עבר ונשכח וציוד הדרכים כבר כמעט נארז עד לבא האביב הבא
כעת מתארגנים לימים רגילים וחוזרים לדבר במשפטים פשוטים. שוב מדברים
על טרור ואירן ועל רקטות לדרום והרוגים ופצועים וזוג הורים שנרצחים ומותירים ארבעה
ילדים יתומים וקדיש מצמרר שבן 9 אומר. ושוב מדברים ועל יועצת ראש הממשלה שעשתה
בעיקר לביתה ומה יהיה עם הרכבת הקלה ופקקי התנועה, ומחדל לאומי בחקלאות והחינוך .. עוד לא ברור אם יש לו ייעוד.
וזה הזמן להיזכר לעוד רגע בהבטחות ובסליחות שרק לפני שבועיים שלושה
מילאו את האוויר לנשום עמוק ולהפנים שאם באמת התכוונו לשינוי זה הזמן לחזור ולשנן את המטרות, זה הרגע בו
חוזרים אל ההבטחות לתת להן עוד מחשבה ועוד מבט כדי שבאמת נצעד אל השינוי המיוחל.
כדי שאחרי החופשגודלחגים באמת יפתח בדרך אחרת....
שנזכור שהבטחנו להיות קשובים לסובבים
שבאמת הבטחנו לא לישכח את האהובים
שנצליח קצת יותר לשנות את ההרגלים הבעייתיים
ונתאמץ קצת יותר לסלול שבילי חיים חדשים
אחרי החופשגדולחגים מוצלח
... יאללה ארוחת שישי, ערב חג ויוצאים לדיאטה, עבודה אפקטיבית וחיים פוריים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה