אופס...... טעות

כל ארגון, חברה או מדינה צריכים מפת ערכים לפיה הם פועלים בכדי להתקדם ולהצליח לנווט בנפתולי החיים. מפת הערכים הינה המצפן המאפשר לקבל החלטות כאשר הסיטואציה אינה ברורה ואינה מוכרת למשתתפים.

מפת הערכים שלנו הייתה מורכבת תמיד מקדושת ערך חיי האדם (אדם לא יהודי נוצרי או מוסלמי) ומכיבוד זכויות האדם עם מפת ערכים זו אני צועד כל חיי ומחנך לאורה את ילדי ובני הנוער איתם אני בא במגע. מפת ערכים זו מאפשרת לי לשפוט סיטואציות לא מוכרות ולנווט בקבלת ההחלטות

כאשר קבוצה של מנהיגים בוחרת לשנות את מפת הערכים שעל פיה אנו חיים, בזלזול, בשחצנות ואדונות ומתוך היסטריה של הישרדות פוליטית וללא כל דיון ציבורי וערכי פתאום - אופס.... קורות טעויות בניווט החיים.

כאשר ראש הממשלה, עוקף את וועדת הבחירות ויוצא במסר "הערבים נוהרים לקלפיות - עוד ערך נפרם וטעות הניווט תגיע

כאשר המון זועם מנסה לבצע לינץ בעוברי אורח ערבים - רק כי הם ערבים  ברור כי הלכנו לאיבוד במפת הערכים.

כאשר מושמעת הקריאה שאסור שמחבל יצא חי מזירת פיגוע - קריאה שלא נשמעה לאורך כל ההיסטוריה הציונית -אז אני  ידוע שעוד סימן לכאוס המוחלט בצבץ באפלה והטעויות ממתינות מעבר לפינה...

כאשר מנכ"ל מד"א מותקף מכל עבר כאשר הוא פועל על פי שבועת הרופאים וסדר הפעולות ההכרחי בהגעה לאירוע - עוד חלק במפת הערכים נמחק והולך לאיבוד

כאשר קבוצה של אזרחים מבצעת לינץ באדם חסר ישע - גם אם חשבו שהוא מחבל - והעניין נגמר באופס טעות.... ברור כי מפת ניווט הערכים איבדה את מקומה.

כאשר נשמעות קריאות לענישה פרועה של משפחה שלמה של מפגע בגיר, משפחה של אזרחי המדינה שנולדו וגדלו כאן על פי חוק, קריאה המושמעת מפי (קריאה שלא נשמעה במקרה של שליסל, של היהודי מקריית אתא שתקף יהודי כי חשב שהוא ערבי, כאשר יהודים רצחו ושרפו נער ערבי, כאשר תופסים רוצחי ילדים ואנסי קטינים) אז אני יודע שהכאוס משתלט ואין מנהיגות ערכית שיודעת להתוות את הדרך ולפעול ליום שאחרי ומפת הערכים דוהה עוד קצת ומקשה על כולנו לנווט..

גילוי נאות - אני יודע כי קיימת הסתה ברחוב הפלסטיני ובחלקים של הרחוב הערבי בישראל, אך אינני נוהג להאשים את האחר ואינני מחפש כיצד לשנות אותו - פשוט כי אני מעדיף להשפיע על מה שביכולתי לשנות

בתוך מפת הערכים הנעלמת ובימים אלו של 20 שנה לרצח ראש ממשלה בכדי לשנות מציאות פוליטית כדאי גם להיזכר איך מנהיג עומד ומחזק את מפת הערכים לאחר הטבח המתועב של ברוך גודשטיין

קטעים מתוך נאומו של יצחק רבין בכנסת לאחר רצח הפלסטינים במערת המכפלה

 28 בפברואר 1994.

"חברי הכנסת,

איש התועבה מחברון המיט קלון על כולנו, גם כאשר אין זו אשמתנו. ייתכן שהאיש השפל שסחט את ההדק הרצחני לא היה מטורף במובן הקליני של המילה, אך המעשה הנורא הוא של חולה נפש, ובלבנו רק בוז עמוק למעשה הנבלה שלו.

הרוצח הזה צף מתוכה של מסגרת פוליטית קטנה ומצומצמת בעם. הוא גדל וצמח בתוך ביצה שמקורותיה נמצאים מעבר לים וגם כאן; הם זרים ליהדות, אינם שלנו. לו ולדומיו אנו אומרים היום: אתם לא חלק מקהל ישראל. אתם לא חלק מהמחנה הדמוקרטי הלאומי שכולנו שותפים לו בבית זה, ורבים רבים בעם מתעבים אתכם, אתם לא שותפים למעשה הציוני."

"גאוותנו על הדמוקרטיה שלנו, שמעטות כמותה בעולם.

לכל אזרח בישראל שמורה הזכות להביע דעתו בדרך דמוקרטית, להתנגד או לתמוך החלטות הממשלה.

יש כאלה שטוענים, כי יש בשיטה הדמוקרטית, מול שיטות ממשל אחרות בעולם, טמונה חולשה.

אני אומר לכם, כי גם הדמוקרטיה החלשה ביותר חייבת להגן על עצמה ועל ערכיה, וזאת נעשה.

אנחנו לא ניתן לאיש במדינת ישראל או שבשטחים שבשליטתה, יהיו אשר יהיו שמו ותפקידו, לקבוע ולשנות את מדיניות הממשלה, כל ממשלה, בסחיטה על הדק ובטיעונים משיחיים שיקרים, שום תנועה פוליטית, חילונית או דתית, שום קבוצת כוח, לא תעז להרים יד על הדמוקרטיה כאן, אנו כממשלה נעמוד כחומה בצורה וחסרת רחמים ונשרש בכל חוקי, גם אם יידרש בכוח, כל ניסיון כזה בעודו באיבו".