במפגשים עם הורים, מחנכים וחברים, כאשר אני מספר
בהתלהבות על תכניות הלימודים המבוססות על עולמות וירטואליים (סביבות
תלת ממד מרובות משתתפים). היצירתיות המגיע מהילדים, הנכונות שלהם להתמודד עם
קשיים ותקלות, התכנון הנדרש כדי לבנות פרויקט, השעות שהם מוכנים להשקיע בביצוע המטלות והפרויקטים והיתרונות הקוגניטיביים של שילוב סביבות תלת ממדיות מרובות
משתתפים בתהליכי החינוך והלמידה של ילדים בני נוער ומבוגרים. כאשר אני מספר על
הילדים שמסרבים לעזוב בסוף השיעור, ילדים אשר מתעקשים להמשיך לפתח גם בשעות אחר
הצהריים והערב, הטלפונים שאני מקבל כדי לעזור בפתרון עוד בעיה בה הם נתקלו בדרך
כלל אני נתקל באותו סט של תגובות - אז מה? אתה רוצה שיבלו עוד זמן מול המסכים? גם ככה
הילד מגיע הביתה וכל היום הוא מול המחשב! מה עם החיים שמחוץ למחשב? למה לא להיפגש
עם חברים? איפה הם ירכשו ידע כללי? הסביבה התלת ממדית לא ממכרת? הילדים לא הולכים
לאיבוד בתוכה? האם הילד ידע להבדיל בין מציאות לדמיון?.. כאשר אנחנו היינו ילדים
....
כמובן שהתשובה לכל השאלות הללו אינה פשוטה ומידית ודורשת מעט סובלנות והקשבה. סביבת המשחקים התלת ממדית מרובת המשתתפים הנה
סביבה המגרה את פעילות המח ומאיצה את מרכזי המח העוסקים בחשיבה מופשטת, חשיבה אנליטית,ניתוח חזותי ועדו. סביבת
העולמות הווירטואליים פותחת בפני הילד עולם שלם של יצירתיות, התמודדות עם בעיות,
בניית חלומות ופנטזיות והגשמתם לצד תכנון מדוקדק תכנות בניית מסרים דיגיטליים וחיי חברה
עשירים וענפים. האם עולמות וירטואליים הם הפתרון האולטימטיבי לגל הטרור הפוקד אותנו, לתרבות השיח ולאיכות התרבות בישראל.? כמובן שלא וכמו לכל כיוון או פעילות אחרת במאה ה21 גם תפיסת העולמות וירטואליים ומשחקי תלת הממד מרובי המשתתפים מחייבת איזון. שימוש בסביבות תלת ממד זוהי מיומנות חשובה
והכרחית אך בוודאי שלא יחידה ובלעדית.
כמו בכל תחום בחיים, ובעיקר בעידן הנוכחי,
תפקידנו כהורים ומחנכים לאפשר לילד, לחנוך את הילד ולתווך לו את העולם לחשוף אותו למגוון האפשרויות ולהעניק לא את החוסן והידע להשתמש בהן בתבונה ובמינונים הנכונים. מאז ימי
ניוטון לא בוצעה פריצת דרך מדעית סתם מלשכב מתחת לכיפת השמיים אחרי טיול תרמילים
ארוך בחיק הטבע אך באותה נשימה לא נבנתה אהבת טבע ומולדת ללא הליכה בשבילי נחל
עמוד או לאור הירח בנחל חוורים, ללא התבוננות בשפן הסלע או בטבילה במי מעיין צוננים. עדיין לא נמצאה הנוסחה המאפשרת למי שאין לו נגישות
דיגיטלית לפרוץ טכנולוגיות ולפתח תוכנה אשר מנחיתה אדם על המאדים אך גם לא ניתן
לפתח את הלוויין הבא מבלי לדעת להתמודד עם כשלים ובעיות שיתוף פעולה והחלפת דעות.
תפקידנו כהורים ומחנכים להתוות את דרך האיזון.
כדי לעשות זאת עליינו להיות חלק מחווית המשחק של הילד כפי שאנחנו חלק מחווית
הטיולים שלו וממיומנות משחקי הקופסה, הסיוע בפתרון המריבות עם החברים שלו ומודל החיקוי שלו בקריאת ספרים. אם נהיה
שם, נדבר את השפה ונחווה את החוויה של משחקי תלת ממד מרובי משתתפים נדע כיצד לסייע לילדים ולבני הנוער ליצור את האיזונים
הדרושים כדי לכבוש את המאדים לצד טיפוס אמתני בנחל צין.
גילוי נאות
אני יודע שהם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו לשחק בכל אותם קסמים ..... אז מה (הם גם רצים הרבה יותר מהר ממני)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה