4.11

נפתח בגילוי נאות ומפתיע - אני איש שמאל (שמאלן לאלו שצריכים ביטויים קליטים יותר), אני מאמין בכל לבי ששלטון בכח הזרוע על עם אחר מחריב את יסודות המדינה ומיצר חברה אלימה אשר מפנה את האלימות גם כלפי אזרחיה שלה. אני מאמין שמדינה המנהלת את ריבונותה בקריצה ומאפשרת לאוכלוסיית המתנחלים לפעול באופן תדיר בניגוד לחוק ותוך כדי לקיחת החוק לידיים מסכנת את קיום המדינה שלי, אני סבור שאיננו עושים די לקרוב המיעוטים החיים בישראל ושילובם המלא בחברה הישראלית גם במוסדות השלטון ובמרכזי קבלת ההחלטות, אני מאמין שעל המדינה לפרוש רשת הגנה סוציאלית לכלל אזרחיה על מנת להבטיח קיום בכבוד גם לאחר משברים וקריסות  - בקיצור שמאלן

לפני שלושים ואחת שנה נרצח אמיל גרינצוויל בהפגנה של "שלום עכשיו" על ידי יונה אברושמי שכל מטרתו הייתה לרצח אנשי שמאל שהתנגדו למלחמת לבנון ותבעו לקיים את מסקנות ועדת החקירה לטבח בסברה ושתילה, שמענו את ההתלהטות של הרחוב ואת הקריאות נגד שמאלנים אויבי המדינה, ופשוט לא האמנו שזה יגמר ברצח פוליטי.

היום לפני 20 שנה קרה האירוע שטלטל ועדיין מטלטל את המדינה. בשבועות והחודשים שקדמו לרצח ראינו ושמענו את ההסתה, ראינו את הפגנת הימין עם ביבי עומד על המרפסת והמון משולהב מניף כרזות עם רבין במדי הSS, שמענו על הרבנים המתכנסים לביצוע טקסי התפילה למותו של רבין ראינו ושמענו את הקולות הקוראים ליצחק רבין בכינוי הכל כך פשוט - בוגד, ראינו כיצד דוד לוי גורש מההפגנה כאשר ניסה לצנן את הרוחות ופשוט לא האמנו שזה יגיע לרצח ראש ממשלה.

כאשר ראש הממשלה קורא "הערבים נוהרים לקלפיות", כאשר חברי כנסת משתלחים בבית המשפט העליון בטענה של בוגדנות וחבירה לאויב, כאשר התקשורת מואשמת בשמאלנות = בוגדנות, כאשר רבנים במימון מדינה מצהירים שדין הלכה קודם לפקודות הצבא והחלטות המדינה, כאשר מנהיגי ציבור קוראים לחרם על הציבור הערבי ולשלילת זכויות אזרח של ציבורים שלמים אזרחי המדינה, כאשר הכינוי שמאלן הינו שם נרדף לבוגד ושונא המדינה.... אנחנו כבר יודעים .... זה ייגמר ברצח.