


הסביבות הללו והיכולות הללו אינן חלום רחוק אשר
נמצא רק עבור חולמים ומפנטזים, לאמיתו של דבר מרבית בני הנוער והצעירים משחקים
ולומדים בסביבות אלו בכל יום כבר מעל לעשור. המושגים של אווטר, מפגש מקוון ועולם
וירטואלי הינם מושגים יום יומיים עבורם הם לומדים מיומנויות הם לומדים אסטרטגיות,
הם משפרים את האנגלית במטרה להבין כיצד מפעילים עוד חלק במשחק, הם לומדים להתגבר
על כישלונות ולנסות שוב הם מרחיבים את הקהילה בה הם חברים באמצעות רכישה של חברים
חדשים (כן חברים לא רק שמות במחשב אלא שותפים לתחומי עניין, לחוויה, לשעות של
משחק) וכל זאת בסביבות תלת ממדיות מרובות משתתפים כל שנותר למערכת החינוך הינו
לאסוף יכולות אלו, ללמוד כיצד לתווך אותם ולהגדיר מחדש את גבולות החינוך ואת
האפשרי והבלתי אפשרי
מי שרואה את התלמידים נוטלים חלק בפעילות בעולם
וירטואלי בין אם מדובר בלימודי אזרחות,
היסטוריה, אנגלית, קיימות או יסודות התכנות ועיצוב תלת ממדי יוכל רק להתקנא ברמת
הריכוז בה הם עובדים, באינטראקציה המתרחש בין התלמידים, בנכונות שלהם להיאבק
בקשיים ובאתגרים ומעל הכל בחוויית הלמידה דרך עשיה שבני נוער אלו חווים ומפנימים
עולמות תוכן חדשים.
השבוע ביקרה אותי מורה עמיתה במהלך מפגש ארוך
במיוחד בבית ספר נופים בחיפה מפגש של 5 שעות עבודה עם הילדים במהלכם הילדים לא
יצאו לאף אחת מההפסקות, עבדו בריכוז והשלימו משימה אחרי משימה בכדי לעמוד ביעדי
הגשת הפרויקט בזמן. מצב זה שהינו, ברוב הקבוצות שאני מלמד, מצב טבעי ומובן מאיליו
נתפס בעיניה ככל כך שונה עד שהביא אותי לכתוב פוסט זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה