השבוע זימן לי הגורל (ומפתח המכונית שנעלם)
חווית עולם וירטואלי ומציאות רבודה מעט שונה ומיוחדת מהחוויות אותן אני רגיל ליצור. הגעתי להעביר הדרכה בבית ספר
בורכוב בגבעתיים בית ספר נוסף המצטרף לקהילת "יזמי התקשוב" - בית הספר
הוותיק של שכונת העובדים המשקיף אל מה שהיה "המכתש" אחד מנופי ילדותי
המוקדמת בגבעתיים
מאחר והייתי ללא רכב ונותרה לי כשעה וחצי עד
לשיעור בעירוני ה בתל אביב ולאחר דיון מעמיק ביני לבין עצמי וביני לבין הוויז
החלטתי לשים פעמי ולצעוד את המרחק ברגל..
הסתכלתי על סביבת המכתש ההופך בימים אלו לשכונת
מגדלים מפוארת וראיתי בעיני את ההחלקות על שברי חרסינות ביום הכיפורים בירידה
העצומה כמו גם מבחני האומץ על האופניים מי יצליח לרדת את הירידה?
עובר ליד קן בורכוב - המפגש הראשון שלי עם
תנועת הנוער בכיתה ה' , (לא להילחץ את שאר שנות הנעורים כבר העברתי בשבט הצופים), מראות עשרות הילדים
היושבים במעגלים בחולצה כחולה מציפים את זיכרוני ואת המבט הנפעם במדריכים הבוגרים
יורד ועובר ליד המספרה של פסח ברכוב כצנלסון
שבמשך שנים רבות היה הספר היחיד שסיפר אותי עם פוני ופס עם הדרגש המיוחד לילדים ושהיה בעל סבלנות אין סופית
לילדים סוררים ודאגה אמתית שאף שערה לא תחדור לעניים ולא תישאר לדגדג מאחורי האוזניים- במקום עדיין פועלת מספרה קצת אחרת
אבל דומה
ממשיך לכיכר נח במקום של הפלאפל המיתולוגי אליו היינו יורדים במוצאי הפסח לאכול מנת חמץ ראשונה וכיום פועלת שם חומוסייה. מציץ מעבר לפינה לרחוב ויצמן ובחנות בגדי הילדים של סבא וסבתא והדודה עדיין פועלת חנות בגדי ילדים ובחנות לידה עדיין ישנה חנות אופנה והזמן כמו עמד מלכת רק אחרת ואני רואה את הדלפק
החום שבחנות ומחכה להזדמנות שסבא יזמין אותי להעלות לגלריה המפחידה עם שאריות תחפושת של פורים מהשנה שעברה.
חנות כלי הכתיבה ברחוב כצנלסון - החנות בה בכל
שנה קנינו את המחברות ואת ניירות העטיפה לקראת שנת הלימודים החדשה ובהתרגשות הבטחתי שהפעם אהיה מסודר ואת פינות המחברת אשמור ישר. החנות עדיין במקום עומדת ואפילו הסוכך הכתום נראה לי מוכר
גן הילדים באחדות העבודה עדיין פועל ואני רואה
במציאות הרבודה את הבכי של ילד בן ארבע שהצליח להיתקע על סולם בין שמיים וארץ בניסיון נואש לקפוץ בין החביות ואמא מנסה להרגיע שעוד מעט יגיע הכסא ועליו אוכל לעלות
בפינה של רחוב לכיש מכולת שלי המפורסמת (אמא ביקשה חצי לחם ושקית חלב - תרשום בבקשה).
ביתו של קותיק האיש והשופר שבסוף הקיץ אימוניו
על השופר בישרו כי חגי תשרי עומדים להגיע נהרס ובמקומו פועלים חרוצים ומנופים גדולים בונים מגדל
ומעבר לפינה מציץ בית הכנסת הגדול בו עליתי לתורה וגם בני לאחר שנות דור
בית הנגר ברחוב ערבי נחל עדיין עומד ועדיין
מוכר רהיטים אם כי אבק הנסורת ושברי העצים נעלמו אך כמו במטה קסם עולות תמונות
הורי מתכננים כיצד יהפוך הריהוט הישן מגבעתיים לריהוט החדש של הבית בתל אביב
ממשיך בצעידה לאורך ארלוזורוב ועובר דרך תחנות
קו 55 (כפי שדודה צילה הייתה מסבירה איך
מגיעים לביתנו החדש בתל אביב - נוסעים כמו קו 55 וברכבת מחליפם ונוסעים כמו 27 )
וליד אולפני פרג' אשר במבואה עדיין מציגים תערוכות צילומים (צוק איתן בעוטף עזה
למתעניינים) . התחנה בה היינו יורדים כדי ללכת לחוג הקרמיקה במעגל.
מצד ימין בניין ההסתדרות - לפני שנה וחצי בצוק
איתן פה נפלו שברים של טיל שיורט והמהומה הייתה גדולה..
ממשיך עוד קצת לרחוב בן יהודה עובר ליד חנות
הטיסנים של דקלו - פעם במקומה הישן בפינת אלנבי - למדתי להתמכר לריח הבלזה ודלק
הטיסנים. שנות דור אחרי בני למד להכיר תחביב איכותי זה
עוד כמה צעדים ומגיע לעירוני ה' שישה קילומטר ו48 שנות חיים - עוד שעור
בפיתוח עולמות וירטואליים עומד להתחיל....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה