מפגש מעורר מחשב! עם צעירים ובני נוער

אני מאמין גדול בלמידה תוך כדי משחק וכמובן בלמידה תוך כדי יצירת משחקים. כל מי שמכיר את המסע שלי ושל Eureka World במערכת החינוך יודע עד כמה נושא זה קרוב לליבי. בדרך כלל יוצא לי להעביר הרצאות מסודרות וידע בתחום משחקי המחשב והלמידה במפגשים לחדרי מורים על בני נוער ומשחקי מחשב, על הדברים הטובים שקורים במשחקי מחשב, על התעשיה העצומה  שקמה סביב משחקי מחשב, על העוצמות שבהם בני נוער חווים את הסביבה ועד כמה למבוגרים ולמורים אין דריסת רגל בתהליכים מרתקים אלו.

אחת התגובות השכיחות של המורים היא שמשחקי מחשב שייכים לדור הילדים וכשהם יתבגרו אולי ניתן יהיה לשלב משחקי מחשב בהוראה. כשאני מזכיר להם שכבר בסוף שונת השבעים וראשית שנות ה80 שיחקנו משחקי מחשב רואים חיוך קטן של זיכרון מופיע אצל חלק מהמורים. בהרבה מהמיקרים זמן הפעילות מול מחשב נתפס כזמן מבוזבז שילד מבלה מול המסך. במרבית המקרים אנו מתייחסים לזמן מסך  ללא הבדל אם על המסך מופיע חידה מורכבת בפיזיקה, אם כרגע מתבצעת עבודת חקר פורצת דרך באלגוריתמיקה או שצופים בסדרת טלוויזיה משמימה או ש... הנער כרגע נמצא בחוויה קסומה בתוך משחק אסטרטגיה מהפכני.

השבוע, בעקבות פניה אמיצה של רכזת שכבה ט בבית ספר איתן (תודה ליעל ולסיגל על ההזדמנות),  הזדמן לי לערוך שלושה מפגשים עם שלוש כיתות ט' בנושא משחקים ומשחקי מחשב ובהמשך השבוע לקחתי חלק בהאקתון של חדשנות בלמידה באוניברסיטת תל אביב.

כמה תובנות של מפגשים מרתקים עם צעירים ובני נוער

מרבית בני הנוער שפגשתי חושבים שמשחקי מחשב הם בעיקר רע. בצורה מפתיעה, בני הנוער חוזרים על הססמאות שנשמעו בבית או בכיתה שמשחקי מחשב זה רע, ממכר, ומבזבז את הזמן במקום ללמוד בצורה אייכותית. כאשר מזכירים להם שמשחק זו צורת הלמידה הקדומה ביותר וכנראה גם אחת היעילות ביותר הם נשארים פעורי פה ואובדי עצות.  דווקא הגיימרים בכל קבוצה (אלו שמשחקים יותר משעה בבממוצע ביום) יכלו להצביע בצורה קלה על הייתרונות של המשחקים - רכישת שפה, יצירת חברויות מכל העולם, מפגש חברתי בתוך השכבה, מאמץ מוחי, חשיבה אסטרטגית...

פחות ממחצית מבני הנוער שפגשתי משחקים במשחקי מחשב מכל סוג שהו (או לפחות מודים שהם משחקים משחקי מחשב). אפילו משחקי מחשב בטלפונים החכמים. הם משקיעים המון זמן בצפייה, ברשתות חברתיות , בתמונות באינסגרם אבל פחות מבינים את חשיבות המשחק ופחות משקיעים מאמץ בלשחק.

נושא ההתמכרות למשחקים קופץ ועולה כמעט תמיד כטענה ראשונה, התפיסה שגם זו הזדמנות להתאמן על איזון, שמירת גבולות והתמודדות עם חיים מלאי אתגרים - מפתיע את בני הנוער כמו שהוא מפתיע את המורים בחדר המורים

נושא המשחק, מול הלמידה "האמיתית" כל כך הוטמע אצל הצעירים שהם מתקשים לחשוב שניתן ללמוד באמת דרך משחק כפי ומאתגר. במקרה הטוב הם יכולים לחשוב על משחק שמשמש לחזרה על החומר ורענון אבל לחשוב שתוך כדי משחק ירכשו ידע ומיומנויות אמיתיות נשמע להם מופרך ובלתי אמיתי.

למידת מיומנויות, למרות שהנושא של רכישת מיומנויות על פני רכישת ידע כל כך מדובר במערכות החינוך מסביב לעולם הרי שהרעיון שכתלמידים בתיכון או באוניברסירטה, יושקע זמן ברכישת מיומנויות על פני זמן לרכישת ידע נראה לצעירים מופרך ומבזבז את זמנם, או כפי שאמרה לי סטודנטית אנרגטית - אני עכשיו צריכה לסיים תואר ולעבור את הבחינה עם כך וכך מושגים, המיומנות של לבצע אבחון מסודר של הבעיה והצורך ולמצוא את הפתרון המתאים לא רלוונטי עבורי בשנים הקרובות....

לעיתים אני חש כדון קישוט הלוחם בתחנות הרוח כאשר אני מנסה להסביר שמשחקים הם דרך חיים ואין סיבה שיסתיימו בגיל 12. שלמידה דרך יצירה מהווה תהליך למידה עמוק וחשוב ושמשחוק הלמידה הוא הכרח לא שגעון חולף.... ואז מופיעות לי התמונות של התלמידים שלא מוכנים לצאת מהכיתה כי טרם השלימו את המשימה והמורה שאומר לי בהשתאות - מעולם לא ראיתי אותם לחוצים כל כך להכנס לשעור ולא מוכנים לצאת בסופו של שעור ואני נרגע.... בסוף נהפוך את תחנות הרוח למשחק ונמצא את האסטרטגיה להביס אותם