המסע שלי ביזמות חינוכית 8 - הפחד הגדול מכולם

 

"תחליט שאתה רוצה את זה יותר משאתה פוחד מזה" 

ביל קוסבי.

 

כיזם, שנים רבות,  אני יודע להתמודד עם כישלונות. אני מאמין בכל מעודי,  ומעביר את המסר הזה גם לתלמידי, שאם אינך מוכן להיכשל, אין סיכוי להצליח וכדאי לוותר על שדה היזמות. במהלך חיי כיזם חינוכי וחברתי פיתחתי גם סט כלים מוגדר ומשמעותי להתמודדות עם קשיים וכישלונות, סט כלים שמאפשר לי לנתח את המצב וללמוד ממנו, להרים את עצמי שוב על הרגליים גם לאחר מפלה קשה ואבדן דרך, למצוא את תעצומות הנפש השמחה והאנרגיה ולחזור ולהתחיל מהתחלה אבל התמודדות זו שווה פוסט אחר...לא הפעם.

 

אף אחד לא הכין אותי ולא דיבר איתי (טוב, כמובן חוץ מאימי המופלאה והחכמה באדם - וגם אז לא הבנתי מה היא רואה ורוצה) על הפחד מפני ההצלחה.

 

ואני, כשאני מרגיש שיש משהו לגלות מעבר לפינה, כשאני מרגיש שיש הזדמנות לגילוי וההתרגשות עולה הדבר הראשון שאני יוצא לעשות הוא לשבת וללמוד. אז הנה התיישבתי ולמדתי, ולמדתי, ולמדתי...

 

אברהם מאסלו העמיד בראש הפרמידת הצרכים בראש פרמידת הצרכים הידועה שלו את הצורך למימוש עצמי - הצלחה, ובכל אחד מאיתנו קיימים גם הכישורים והפוטנציאל להגיע לשם. הבעיה היא שאותו פוטנציאל בדיוק מעורר בנו גם פחד לממש אותו.

הפחד הזה, כך לפי מאסלו, הוא פחד מובנה, שבכוחו למנוע מאיתנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו, עד כדי שאנחנו מעדיפים  להישאר במקום שבו אנחנו נמצאים, בו נמצאים רוב האנשים, ורק לפנטז ולהתרגש ממה שהיינו יכולים להיות.  

למרות הרצון המובן להצלחה, למרות שכל השיח החברתי סביבי וכל שיחה עם מנטור או מאמן מדובר בה על ההצלחה שלי ועל תמונת החזון שלי. "תעצום את העיניים ותדמיין שכבר הצלחת ואתה עכשיו בסיפור ההצלחה..." הרי שלא עצרתי להתמודד וללמוד על הפחדים מההצלחה. על החשש מהשינויים במעמד שהצלחה מביאה (טוב הוא לא כזה נחמד הוא קילר שיודע לתבוע את שלו..), משינוי בקבוצת ההתייחסות אליה אתה שייך - אולי כבר לא יזם אלא סתם מנהל מוצלח? .

 

הצלחה גם עשויה לשנות את הזהות האישית שלי - ההצלחה כבר משנה את הזהות האישית שלי,  פתאום להיות מורה מוכשר ורגיש ומדריך מוערך שיודע לעמוד מול הקבוצה - זה כבר לא הסיפור שמגדיר אותי...אז מה כן מגדיר אותי? אני לא יודע - אני ניצב בפני הפחד מול הלא נודע, הפחד שדורש לצאת מאזורי הנוחות של העמל הקשה והמוכר, האיש עם הרעיונות המבריקים שלעיתים קרובות נראים בלתי ישימים, האני שיודע לדבר ולצייר חלומות  נודד פתאום אל אזור אחר לגמרי אזור של עשיה והוכחות  עבודה, אזור של צעדים והצלחות מדידות. אזורים שבהם קצת יותר קשה למרוח ולמלמל ולברוח מאחריות - כי אני רק היועץ ואני אמרתי משהו מעניין ואחריות היא שלכם לקחת או לא.  באזורי ההצלחה אני הוא היודע והאחריות על המעשה היא שלי ושלי בלבד.

 

הרצון להישאר בידוע ובקיים, שכל כך מתקשר לפחד מכישלון אך הוא מאוד נוכח גם בפחד מהצלחה, גורם לי לעיוות מציאות ולסיפור סיפורים מאוד מתוחכמים (סיפורים שעמלתי שנים על בנייתם וטיפוחם) - בעסק שלי פרסום במדיה חברתית לא עובד..צריך את המגע האישי ואת הנסיעה של 1000 קילומטר בשבוע כדי לשכנע את מנהל בית הספר בתכנית הלימודים המופלאה שלנו - ובדרך, תודה לאל  כמות המכירות שניתן לבצע מוגבלת ואין סיכוי שפתאום השינוי יהיה רחב ובאמת ישאלו עם חינוך בתלת ממד הוא הבשורה החדשה אל העולם ורק יזכרו שפגשו פעם בחור אחד עם חלום גדול.

 

הפחד מהצלחה גורם לי להקטין את ההצלחות והסיפורים שלי...עזוב זה לא כזה מיוחד כל אחד במצבי היה עושה את זה, הם לא באמת הבינו את מה שאני עושה...אם הם היו מבינים כבר היו זורקים אותי אל אי החלמות המתוקים במקום לחתום על חוזה לשנה הבאה..

 

אה...ויש גם את הכיוון הזה של הפחד מהצלחה...כיף לי לפנטז ולהתרגש מהחלום, ייתכן שההצלחה עצמה תהיה שונה אז למה לחרב את החלום ואף יותר מכך...אם אגשים את החלום מה יהיה איתי - מה יגדיר את החלום הבא שלי - האם אצליח למצוא חלום גדול מספיק כמו החלום הזה שלי שמרגש אותי כל פעם מחדש...

אז... הנה עוד שלב בדרך אל החלום בו כל הילדים והנערים משחקים ויוצרים בזמן הלימודים. מסע מרתק שממלא את ימי ומכריח אותי לחזור וללמוד בכל צעד ושלב והפעם להכיר את הפחד מהצלחה- עוד חבר למסע.