"שים לב למחשבות שלך, הן הופכות להיות
מילים
שים לב למילים שלך, הן הופכות להיות מעשים
שים לב למעשים שלך, הם הופכים להיות הרגלים
שים לב להרגלים שלך, הם הופכים להיות להיות אופי
שים לב לאופי שלך, הוא הופך להיות גורל.."
(מהטמה גנדי)
אני
מאמין גדול בתפיסה שמילים יוצרות מציאות, ובימים אלו בהם מערכת החינוך מותחת את
שריריה ובתי הספר כבר רוחשים פעילות הכנה לקראת שנת הלימודים תש"פ, הכתה בי
התובנה שהשינוי המיוחל ממערכת חינוך המעבירה ידע ומלמדת תכנים הנשכחים מיד אחרי
המבחן, מערכת המעריכה על בסיס ציונים מספריים שהם כמעט חסרי משמעות בחיים הבוגרים.
השינוי הכל כך מדובר ממורה מעביר ידע למורה לחיים בכיתה לא
יקרה כל עוד המילים המגדירות את מקצוע ההוראה ואת הסביבה החינוכית לא תשתננה
ותיצורנה מציאות חדשה.
ככלל
במערכת החינוך בארץ ובעולם ישנה הסכמה, שאני חסיד גדול שלה, כי הידע זמין מאוד
לכולם ונוצר ומתעדכן בקצב מטורף ולכן עיקר ההתמקדות בעידן המידע/למידת מכונה/
אינטלגנציה מלאכותי, במערכת החינוך צריכה להיות ברכישת מיומנויות וכישורי חיים - יכולת
חקר, עבודת צוות, יזמות, למידה עצמית, התמודדות עם תסכולים, חשיבה ביקורתית, רב
תרבותיות פתרון בעיות, יצרנות, הבנה טכנולוגית, עמידה מול קהל..
כאשר
אני מדבר עם מורים, ברוב הכריע של המיקרים, ההצגה שלהם את עצמם היא "אני מורה
למדעים/מטמטיקה/ספרות..ליסוגי/גלי רך/חט"ב. הזהות שלהם נקבעת מהידע שהם
מעבירים בכיתה ומהתואר האקדמי שאותו הם רכשו בתחום הדעת, גם הכשרת
המורים, הפיקוח וימי העיון מחולקים לפי תחומי דעת אלו ובהכשרות אלו עוסקים בעיקר
בהנגשת ידע עדכני בתחום הדעת או שיטות וטכנולוגיות חדשות להעברת הידע. לא נמצא,
כמעט, מורה המגדיר את עצמו כמאמן לחשיבה לוגית, או כמנטור ליזמות
חברתית, או מאמן צוותים בתחום המדעים.
כשעצרתי
לחשוב על זה לרגע זה נדהמתי, יש כל כך הרבה מיומנויות שאנחנו רוצים להנחיל לילדים
ולדור הצעיר, מיומניות וכישורים שונים הדורשים מאמנים שונים, טכניקות אימון שונות
וסביבות התנסות שונות ומערכת החינוך לא שמה את זה בחוד החנית של העשיה,
או במילים אחרות בשורש ההגדרה של תפקיד "המורה לחיים" אלא כמעשה אגבי
שהוא חלק מתפקידו של המורה העומד ומדבר בכיתה (ותודה על המע"מ למטודיקה ).
כל
עוד הדגש בהגדרה ובזהות של המורה הוא תחום הדעת המאוד צר שהוא מעביר
ולא סוג המיומנויות והכישורים שהוא מסייע ברכישתם, כל עוד הדרישה ממורה תהיה לעבור
כל שנה השתלמות מקצועית בתחום הדעת שלו ולא סדנא מקצועית כמאמן לחיים, כל עוד
התלמידים נכנסים לשעור כימיה ולא לאימון בהשגת יעדים, מה הסיכויים
שהמערכת באמת תעבור להקנות כישורים ומיומנויות ולא תעסוק בשינון רצף פרקים
בהיסטוריה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה